X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
מאז סיום מבצע צוק איתן עברו כבר מספר חודשים, אך נראה כי המערכה המדינית עדיין בשיאה גורמים ישראלים ופלשתינים ממשיכים במשא-ומתן בקהיר על-רקע המתיחות הרבה ד"ר לסלי טריס: "בסופו של דבר אמון הוא מה שיקבע את הצלחת המו"מ"
▪  ▪  ▪
מבצע צוק איתן [צילום: פלאש 90]
על השולחן
"במו"מ לסיום מלחמת ויאטנם למשל, היה דיון ארוך על צורת השולחן, האם הוא יהיה עגול או מלבני וההשלכות של מיקום הגורמים השונים סביב השולחן", מתארת ד"ר טריס וממשיכה: "חוסר האמון בין הצדדים היה כה גדול שהם אפילו לא היו מוכנים לשבת אחד מול השני"

בקיץ האחרון חווינו סבב נוסף של הסלמה ברצועת עזה. התסריט לא השתנה מהמבצעים הקודמים. זה התחיל ב"טפטוף" או "מטר", תלוי את מי שואלים, של טילים ורקטות על יישובי הדרום. לאחר מכן הגיעה תגובת צה"ל בדמות הפגזות נקודתיות ברצועת עזה, בדרך כלל על המשגרים עצמם. הסיפור המשיך בחטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים הישראלים וכן רציחת הנער הפלשתיני ומשם המדרון היה חלקלק. 4,594 טילים ורקטות שוגרו במשך חמישים ימי מבצע "צוק איתן" על אזרחי ישראל. במהלך ימים אלו נהרגו 67 חיילי צה"ל ו-5 אזרחים. בצד הפלשתיני נרשמו 2,203 הרוגים ושכונות שלמות נחרבו במתקפות חיל-האוויר הישראלי. אך מה שהיה שונה הפעם ממבצעים קודמים התרחש דווקא בחדרי חדרים, הרחק מעיני התקשורת. קרב כיפופי הידיים בחדר המשא-ומתן להפסקת אש תחת חסותה של מצרים הוא אשר היה המכריע בקביעת הישגי שני הצדדים במערכה הנוכחית.
בימים אלה אנו עדים לשלב נוסף באותו מו"מ עקיף שמתקיים בין ישראל לחמאס בתיווכה של מצרים, אשר התנהל בקיץ על ההסדרה והשיקום של רצועת עזה. מאז חתימת הסכם הפסקת האש ב-26 באוגוסט, ישראל וחמאס נצרו את האש במשך למעלה מחודש ושני הצדדים אמורים להמשיך תהליך זה כעת במטרה ליצור הסדר קבע. ישראל דורשת פירוז ופיקוח, החמאס דורש פתיחת מעברים ופתיחת גבולות בדמות נמל תעופה ונמל ימי. כמובן שכל צד מתנגד נחרצות לדרישותיו של הצד השני, ואז מתחילים לשאת ולתת.

משא-ומתן

משא-ומתן, מושג אשר אנו נתקלים בו פעמים רבות במדינת ישראל, הוא תהליך ארוך ומורכב, רווי אינטרסים ומשחקי כוח, אשר מתנהל בדרך כלל במחשכי חדרים ומעט מאוד ממנו נודע בסופו של יום לציבור. זהו תהליך אשר עשוי להיות זריז ונקודתי, כמו שאנו רואים לא פעם במהלך מבצעים צבאיים ומלחמות, אך הוא יכול גם להימשך עשורים רבים, כדוגמת המו"מ להסדר קבע עם הפלשתינים. ד"ר לסלי טריס, ראש התוכנית הבינלאומית בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה וחוקרת מו"מ ותיווך בסכסוכים בינלאומיים מנסה לשפוך קצת אור על התהליך המורכב.
"צריך שניים כדי להתחיל סכסוך ולפחות שניים כדי לסיים אותו", אומרת ד"ר טריס. "אי-אפשר לסיים סכסוך ללא הסכמת הצד השני. במבצע צוק איתן היה מצב מיוחד מאחר שלא מדובר בשתי מדינות, אלא צד אחד שהוא למעשה ארגון טרור שכמעט ולא מוכר על-ידי אף גורם כגוף לגיטימי. הדבר מצריך תהליך של תיווך ובניית אמון. השלב הראשון במו"מ כאלה הוא מה שנקרא 'Pre Negotiations', מו"מ מקדים. כולנו מכירים את הבדיחה ב"ארץ נהדרת" בה שני כהן בחיקויה את ציפי לבני מתגאה בהישג המשמעותי שלה במו"מ: הסכמה על המפות שיהיו מתחת לבורקסים על שולחן המו"מ".
זה אומנם נשמע מעט מוגזם, אך במקרים רבים התנאים המוקדמים למו"מ מאוד קריטיים להמשך התהליך. לפני שמתחילים לשאת ולתת צריך להחליט על דברים רבים: איפה המו"מ יתקיים, באיזו תדירות, מיהם הדרגים המשתתפים, האם תהיה הכרה הדדית, מי יקבע את סדר הנושאים הנידונים וכו'. "במו"מ לסיום מלחמת ויאטנם למשל, היה דיון ארוך על צורת השולחן, האם הוא יהיה עגול או מלבני וההשלכות של מיקום הגורמים השונים סביב השולחן", מתארת ד"ר טריס וממשיכה: "חוסר האמון בין הצדדים היה כה גדול שהם אפילו לא היו מוכנים לשבת אחד מול השני". אחרי שמגיעים להסכמות בעניינים ה'שוליים', מתחיל בדרך כלל המשא-ומתן עצמו בדרגים גבוהים יותר, מסבירה ד"ר טריס: "ככל שהדרג גבוה יותר, הדבר מעיד על מחויבות הצד כלפי המו"מ. הנושא ונותן שם את התדמית שלו על השולחן במקרה של הצלחה או כישלון".

חוסר אמון

לעיתים קרובות נוצר מצב בו חוסר האמון הוא כל כך חזק שהצדדים לא מוכנים לדבר אחד עם השני, כפי שראינו גם במבצע "צוק איתן". במצב כזה דרוש מתווך. "כניסת מתווך לתוך משא-ומתן משנה לחלוטין את תמונת המצב, והדיון נהיה תלת צדדי", אומרת ד"ר טריס. "זה נדיר שהמתווך משמש כצינור מסרים בלבד, ולרוב הוא מגיע עם אינטרסים משלו, אותם הוא מנסה לקדם במו"מ". ב"צוק איתן" ראינו מקרה קיצוני של התופעה כאשר מצרים לא הייתה ניטרלית כלל. בדרך כלל המתווך צריך להיות מקובל על שני הצדדים, אך כאן החמאס הוצמד לקיר על-ידי הקהילה הבינלאומית ולא הושארה לו ברירה אלא לקבל את תיווכה של מצרים. "מצרים מצידה החזיקה באינטרסים רבים בעימות הזה, שהיו קרובים מאוד לאינטרסים של ישראל ולכן היא גם הייתה מוטה", מציינת ד"ר טריס.
למרות שעל פניו הסכסוך היה בין ישראל לחמאס, פעמים רבות מצרים פסלה את דרישות החמאס עוד לפני שהן הגיעו לישראל. "ישנן רמות שונות של מתווכים, מרמת סיפוק התנאים למו"מ, בה המתווך מייצר את התנאים האידיאליים, כמו מיקום ניטרלי, תקציב, העברת מסרים מצד לצד והכל על-מנת שהצדדים יוכלו לדון אחד עם השני בדרך היעילה ביותר. בנוסף המתווך מגיע עם שלל אסטרטגיות תיווך אותן הוא יכול להפעיל על-פי שיקול דעתו, מעין מקלות וגזרים שהוא יכול לתת לצדדים כדי להקל עליהם את קבלת הפשרה או מנגד, שהמשך הסכסוך יכאב מאוד. בהסכם השלום עם מצרים למשל, ארה"ב שילמה הרבה מאוד כסף לשני הצדדים בתמורה להסכם", מספרת ד"ר טריס.
על המתווכת התורנית, במקרה זה כאמור, מצרים, ועל האינטרסים שלה במהלך מבצע "צוק איתן" ואחריו במשא-ומתן ניתן להגיד דברים רבים. "השלטון במצרים חדש יחסית וצריך להוכיח את הלגיטימיות שלו בפני העולם. סיום סכסוך כל כך מתוקשר יכול בהחלט לבסס את מעמדה של מצרים באזור בפרט ובעולם בכלל. מעבר לנתון זה, מצרים תיווכה במערכות קודמות בהצלחה והייתה הבנה כי יש לה כבר את כל הכלים הדרושים כדי להביא גם את העימות הזה לכדי סיום", מסבירה ד"ר טריס. מעבר לכך, המהפכה אותה הנהיג לפני כשנה הגנרל דאז והנשיא כיום, א-סיסי, הייתה כנגד שלטון האחים המוסלמים במצרים, ארגון שהחמאס מהווה שלוחה שלו ברצועת עזה. כמו-כן, החמאס הואשם לא פעם גם בעידוד הטרור המשתולל בסיני ולכן לא היה זה מפתיע שמצרים רצתה לראות את החמאס מוכה ומושפל.

פעם נוספת

לאחר השגת הסכמה על מסגרת המו"מ ועל זהות המתווך, מגיע התהליך עצמו של הצגת עמדות וניסיון הגעה להסדר. "כל מהלך בתהליך הזה הוא קריטי", מספרת ד"ר טריס. "האם אתה זה שמניח הצעה ראשונה על השולחן או שאתה מחכה שהיריב יציע את הצעתו ואז אתה מסתכן בלהעלות את היריב על עץ שהוא לא התכוון לעלות עליו או מנגד לתת לו לקבוע את הטון. ההצעה צריכה להיות כזו שמצד אחד אנו נהיה מוכנים להתפשר על פחות ממנה, כי הרי תמיד נדרשת פשרה בסופו של דבר, ומאידך-גיסא, לא מוגזמת מדי כי אז היריב עלול לפוצץ את התהליך. קצב ההתקדמות בנוסף, צריך להיות מדוד, גם כדי לבחון את אמיתות הכוונות של היריב וגם כדי להכשיר את הקרקע בקרב האזרחים לקראת ההסכם".
לכן, ראינו במבצע "צוק איתן" תופעה של משלחת שנוסעת למצרים וחוזרת ארצה הלוך ושוב, זאת מעין מחויבות זהירה, או בשפה הדיפלומטית "חזרה להתייעצות". גם זהות הנושא ונותן קובעת: עד כמה הוא בקיא בפרטים הטכניים של הנושא הנידון והאם יש לו אינטרסים פוליטיים מעבר לדיון העקרוני. "במקרה כזה דרושים קווים אדומים", מסבירה ד"ר טריס: "הנושא ונותן צריך להיות תחום בתוך מסגרת מסוימת בה הוא יודע שמותר לו לגלות גמישות. באופן כללי חשוב שהנושא ונותן ידע להבין את הצד השני, את הדאגות והצרכים שלו וכיצד ניתן לתת עליהם מענה מבלי להתפשר בנושאים החשובים עבורו".
למעלה מחודשיים לאחר סיום מבצע "צוק איתן", אנו נמצאים בין משאים ומתנים. האחד על גורל רצועת עזה והשני מול הרשות הפלשתינית שאותו רבים הספידו כבר מזמן. מהתבוננות מעמיקה בתהליך אפשר להבין למה זה לוקח כל כך הרבה זמן ובעיקר למה יש כל כך הרבה חוסר אמון בין הצדדים. "אמון הוא בסופו של דבר מה שיקבע את הצלחת המו"מ, אתה לא תתפשר מול מי שאתה לא מאמין לו שיעמוד בהבטחותיו, ואת האמון הזה צריך לרכוש במעשים. כאשר יש מצב של אכזבות חוזרות ונשנות מהצד השני, קשה ללכת לאיזשהו מהלך", אומרת ד"ר טריס. "אין נוסחה מדויקת למו"מ מוצלח, יש כאלה שאומרים שחוש הומור עוזר מאוד ומשחרר את האווירה, האחרים טוענים שמתווך חזק ונחוש הוא הפתרון". בכל מקרה, צפויים לנו ככל הנראה עוד משאים ומתנים רבים, כך שנמשיך לשמוע את המושג הזה, בינתיים, עוד פעמים רבות.

פורסם במקור: אוונגרד - מגזין המרכז הבינתחומי הרצליה
הכותב הוא סטודנט שנה ג' בבית ספר סמי עופר לתקשורת.
תאריך:  21/11/2014   |   עודכן:  23/11/2014
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
צוק איתן: המו"מ שאחרי
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
ברכה לבטלה
שמ  |  22/11/14 13:31
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות מבצע צוק איתן
עו"ד אברהם פכטר
"צוק איתן" זה עתה הסתיים וכבר יש לנו סימפטומים של פוסט-טראומה, ולחלק מגופי מערכת הביטחון יש אפילו "הלם קרב". עוד לא יבשו הדמעות והכאב עדיין חד וחזק על הנופלים והפצועים, והנה פורצת מלחמת אגו או קרדיטים על כבוד לשב"כ או על פאשלה לצה"ל ואולי בדיוק ההפך. בכל מקרה, מכל זווית זה עצוב, מכוער ובמיוחד מיותר
יעל ארצי
מן הראוי שהשר עמיר פרץ יצהיר בכנות וביושרה, 'הטעו אותי!' במקום להתהדר בהילה מגומגמת על הצלחותיה של כיפת ברזל שלא היו ולא נבראו בעוטף עזה, אלא ב'מדינת תל אביב'
עו"ד חיים שטנגר
השתן מתחיל לעלות לאנשי צה"ל, השב"כ ושאר ארגוני המודיעין והביטחון לראש. כדאי שמישהו יבוא ויזכיר לאנשי צה"ל והשב"כ, שהמידע המודיעיני והביטחוני הנאסף הוא רכושו של הציבור ואינו רכושו הפרטי של צה"ל וגם/או אינו רכושו הפרטי של השב"כ
יצחק דנון
הטענה: החברה הותירה נוסעים ברבת-עמון לאחר שביטלה את טיסותיה לישראל במהלך מבצע "צוק איתן" והם נאלצו להגיע ארצה בכוחות עצמם
צ'לו רוזנברג
האם אחרי כל ההשפלה הזו, יהיו מסוגלים הגורמים השונים לשתף פעולה בצורה מיטבית?    אסור שהפרשה תגווע. הבדיקה חייבת להיעשות ובדחיפות
רשימות נוספות
אוונגרד  / מי ומי    | 
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il