גם בימים עמוסים אלה בחרתי להיות כאן, כפי שאני משתדל לעשות כל שנה, מסיבה אחת פשוטה: פרס א.מ.ת הוא מעין פרס נובל ישראלי. זו גם לא אמירה כל כך מופשטת, משום שכמה וכמה מזוכי הפרס זכו גם להיות חתני פרס נובל, כלת פרס נובל. זה איננו מקרי. אור גדול בוקע מהאולם הזה, והאור הזה הוא בזכות אנשים שהם במידה רבה נרות - אתם כולכם מקרינים מהכישרונות הייחודים שלכם על החברה הישראלית, על היצירה הישראלית.
אחד העם דיבר על הקמת מרכז רוחני בארץ שיגלם את כוחות היצירה הגנוזים באומה שלנו. אני חושב שאם הוא היה איתנו והוא היה רואה את הפירות וההישגים שלכם במדעים השונים, ברוח, בתרבות, באומנות - אני בטוח שהוא היה גאה מאוד. אני גם יודע שאין קיצורי דרך במסלול שעברתם עד הגיעכם לכאן. זאת פסגה שמעפילים אליה רק בזכות התמסרות ושקידה במשך שנים ארוכות. מי שמטפס מעלה, נדרשים ממנו התמדה והרבה אורך רוח, ובמהלך המסע הזה נדלק הניצוץ. יש הארה שפותחת צוהר לתובנות, לתגליות חדשות, אבל גם לעיתוי חדש של רעיונות נשגבים ושל אסתטיקה ושל יצירה חדשה שלוקחת דברים שהם לא היו מחוברים וחוברו בבת אחת.
לא תמיד זה בבת אחת, לעתים זה בא בקילוח דק, טיפה ועוד טיפה, לפעמים בפרץ של חדשנות ויצירתיות - אבל בשני המקרים התוצאה דומה. ויש בכך תרומה חשובה, משמעותית, להרחבת הידע האנושי. לא רק האישי, אני משתמש במילה אנושי משום שאת העם שלנו מאפיינת תשוקה עצומה לידע, שמתחילה בספקנות וסקרנות. ואם אפשר לחלוק את הידע ואת היצירה הללו עם מעגלים רחבים, מה טוב.
קראתי פעם דברים שאמר מארק טווין לפני 115 שנה על עמנו, הוא אומר: היהודים הם רק אחוז אחד מהגזע האנושי. לפי ההיגיון, כמעט שלא היה צריך לשמוע על אודות היהודים - אבל שומעים עליו, תמיד שמעו עליו, הוא זוהר ככוכב לכת בשמיים, לא פחות מהמעצמות הגדולות. וידע להילחם על נפשו בכל הדורות, גם כשידיו כפותות לאחור. עמים אחרים, הוא אומר, זינקו מעלה והחזיקו בלפיד הגדול עד שכבה וכיום הם מצויים בחשיכה תחת השמש. היהודי ראה את כולם, ניצח את כולם - ועדיין איננו מראה סימני הידרדרות, גם לא תופעות של זקנה או תשישות או אובדן תנופה. פה אין שום אובדן תנופה.
יש לי שתי הערות, על הדברים שאמר טווין. אחד, הוא אבחן נכון את ההצלחות יוצאות הדופן של בני עמנו, זה מתבטא בפני הכל בתנ"ך ובנכסי הרוח שהורשנו למשפחת האומות. בנוסף על כך, זה בא לידי ביטוי עצום ב-115 השנים שחלפו. המקום המרכזי שאנחנו תופסים בתרבות, באמנות, בטכנולוגיה, בחדשנות, לא לבד כמובן, לצד עמים אחרים - ובכל זאת, עם שיצא ממנו כל כך הרבה חתני וכלות פרס נובל, חייב לשאת בתוכו איזשהו מטען תרבותי ייחודי. אני חושב שיש פה, בנוסף לסקרנות ולספקנות, דחף עמוק לפרוץ ולחתור לאופקים חדשים עבור האנושות כולה.
ההערה השנייה שלי, שהוא טעה במתמטיקה שלו. הוא לא טעה, בזמנו זה היה אחוז, היום אנחנו שבריר של אחוז. זה רק מעצים את הייחודיות שתיארתי לגבי העניין. הייחודיות הזאת מתבטאת היום ביתר שאת כשמסתכלים סביבנו. במזרח התיכון אנחנו רואים את התגלמות המגמה ההפוכה למגמת המודרנה. יש פה בערות וקנאות אלימה שרוצה לשטוף ופשוט להרוס את כל אותם ערכים שמיוצגים כאן הערב.
הייתי אומר רוצים להחזיר אותנו לימי הביניים, אבל אולי חלק מכם יודעים שאבי, פרופ' בנציון נתניהו ז"ל, היה חוקר גדול של ימי הביניים - וכאן אני נותן לקנאים הללו מחמאה גדולה, ימי הביניים המוקדמים, הייתי אומר, המאה השביעית - אם אתה רוצה חליפות ונותנים לך בקשיש ומביאים אותך למאה התשיעית עם איזה אימאמות.
ישראל בולטת, לא רק העם שלנו, לא רק מול ההישגים במאה השנים האחרונות, אלא גם מה שמתרחש בימים אלה סביבנו. ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, והיא תישאר דמוקרטית עם שוויון לכל אזרחיה. שום דבר לא ישנה את זה ולא ניתן לשנות את זה. זה בנפשנו ובאופיינו. היצירה הזאת, היצירה שאנחנו עושים, היא חשובה גם לעצם מהותנו וגם לעתידה של האנושות.
אני חייב להגיד לכם שאני מתרגש כאן היום, משום שאני זוכר שלפני למעלה מארבעים שנה, כשהגעתי לאוניברסיטת MIT, והיה שם סטודנט ישראלי מבריק בשם שמעון אולמן, שהסביר לי באותם ימים על בינה מלאכותית - זה היה לפני למעלה מארבעים שנה, ואתם מבינים שזו הייתה דיסציפלינה שאמנם התחילה קודם לכן, אבל היא עדיין הייתה בחיתוליה. רבים, שמעון, מפורצי הדרך בתחום הזה גם הם היו יהודים, ואתה התווספת אליהם. אני חשבתי עד כמה הדבר הזה מעיד על היכולת לחשוב אחרת, על היכולת לייצר דבר מה חדש שהולך ומתהווה ביתר שאת ובמהירות גדולה מאוד בתחום הזה, כמו גם בתחומים אחרים.
יש פה מאבק אדיר בעולם שלנו בין המודרנה ובין העבר המקובע והקנאי. המשימה שלנו היא לעשות אחרת. כל עם צריך להעמיק את שורשיו ותרבותו וחייב לפרוש את ענפיו וצמרותיו מעלה לשמיים - ועמנו עושה זאת, ואני חושב שהשילוב איננו מקרי. אנחנו יונקים ממורשת עתיקה שגם בה הייתה ספקנות והתרסה כלפי הקדוש ברוך הוא מן הרגע ראשון, כלפי סדרי עולם העתיק, שצידדו בעבדות אין קץ. רעיון החופש נולד אצל עם ישראל. השאלה נולדה ונשארה אצל עם ישראל, ואתם, שממשיכים לשאול וממשיכים ליצור, אתם, ביחד עם אחרים, רבים רבים בתוך עמנו, מבטיחים שישראל תמשיך להיות מגדלור של קדמה לעמנו ולאנושות כולה.
שאו ברכה, שאו ברכה עמוקה על היצירה שלכם והתרומה שלכם לאנושות ולעם ישראל. תודה רבה לכם, תודה רבה.
