X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
חיים. במתנה. מימין: מושתל הכליה ליאור ולשמאלו התורם גבי רביבו [צילום: באדיבות מגזין הידברות]
כליה במתנה
"חשבתי שרק נשים יכולות להביא חיים לעולם"
מה מביא אדם בריא, בן 35, נשוי ואב לשישה, לשכב על מיטת הניתוחים כדי לתרום איבר מגופו לאדם שהוא אפילו לא מכיר? גבי רביבו חושב שאת השאלה צריך להפנות בחזרה אלינו: למה לא, בעצם? ראיון שלא מותיר מקום לאדישות
פסקו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל: מותר וגם מצוה לאדם לתרום כליה אחת מכליותיו להצלת אדם מישראל השרוי בסכנת מחלת כליות. וראויה מצוה זו להגן אלף המגן. ומכל מקום בוודאי שלא יעשו כן אלא על-ידי רופאים מומחים, ושומר מצוה לא ידע דבר רע.

ליאור, 34, היה אדם בריא מן השורה. הוא התחתן, הביא שלושה ילדים, עבד לפרנסתו וחי את חייו השלווים בקריית שמואל. אלא שלפני שלוש שנים השעון בבית משפחתו של ליאור נעצר. כליותיו הפסיקו לתפקד.
הכליות תפקידן לסנן את הרעלים בדם, ולא, יש צורך בטיפול שנקרא דיאליזה. טיפול לא נעים, אם לומר בעדינות, שבו מכונות שואבות את הדם מתוך הגוף, מנקות אותו, ומחזירות אותו לגוף. הטיפול נצרך כמה פעמים בשבוע, והוא נמשך כמה שעות מתישות. מיותר לציין שטיפול הדיאליזה אינו מאפשר אורח-חיים תקין, מה שמשפיע על העבודה, הפרנסה ומה לא. בצר לו פנה ליאור לעמותת "מתנת חיים", ונאלץ להמתין בסבלנות לתורם כליה, בין 700(!) הממתינים בתור בשנה.

מתנה ליום ההולדת

"הרבה שנים רציתי לעשות את זה. אשתי אומרת שזה היה עוד מלפני החתונה. אולי 15 שנה. בשנתיים האחרונות שמעתי על עמותת 'מתנת חיים', שמעתי על מקרים שונים והתרגשתי. בשנה האחרונה קיבלתי אור ירוק מאשתי והלכתי על זה"

"הגעתי בשעות הערב. עשו לי הפתעה. הגעתי בדיוק ב-ה' בחשוון ליום ההולדת ה-34 שלי. לא יכולתי לקבל מתנה טובה מזו ליום ההולדת. מתנה של חיים", מספר ליאור, שהשתחרר לאחרונה מבית החולים רמב"ם עם כליה חדשה. "קיבלת משהו טוב", הרופא עדכן את לליאור. "אין דבר כזה כל יום". אם בדרך כלל לוקח לכליה החדשה כמה ימים להיכנס לתפקוד מלא, אצל ליאור זה היה מיידי. "גבי גידל בשבילי כליה 35 שנה בגוף", אומר ליאור בהתרגשות, "ועכשיו היא אצלי. אשמור עליה מכל משמר".
"אנשים חושבים שכשיש שתי כליות, אז אם אחת תיפגע ממחלה – השנייה תציל. הדבר הזה לא עומד במבחן המציאות", מנסה גבי רביבו, 35, נשוי ואב לשישה מפדואל, להפיג את החששות של אנשים מפני תרומת כליה. "יעידו על כך כל אלו שזקוקים להשתלה – שהמחלה פגעה להם בשתי הכליות יחד, ודווקא כליה בריאה אחת שנתרמה עבורם הצילה את חייהם".
תחום הרפואה אינו זר לגבי, וגם לא הנושא של הצלת-חיים. בצעירותו התנדב במד"א, בצבא היה חובש בלבנון, שנים עבד כפרמדיק, והיום הוא עוסק בשיווק מכשירים רפואיים מתקדמים. ועדיין, היה לו חלום ישן שהרגיש שעליו להגשים...
מה הוביל אותך לצעד הזה?
"הרבה שנים רציתי לעשות את זה. אשתי אומרת שזה היה עוד מלפני החתונה. אולי 15 שנה. בשנתיים האחרונות שמעתי על עמותת 'מתנת חיים', שמעתי על מקרים שונים והתרגשתי. בשנה האחרונה קיבלתי אור ירוק מאשתי והלכתי על זה. רציתי להוציא את זה מהמחשבה אל הפועל. לפני שמונה חודשים היה מקרה אצל מישהו שקרוב אלי, וזה האיץ אצלי את הרעיון. אבל אין ספק שזה קשור גם לעבודה שלי במד"א עם חולים, כשאתה רואה אנשים סובלים כל הזמן, נמצא איתם במגע יומיומי ורוצה להקל את סבלם. יש דברים שאתה יכול לעשות, אבל יש מחלות שלהן אין לך פתרון רפואי. כאן, במקרה של השתלת כליה, אתה נותן כליה והעניין נפתר בצורה הכי פשוטה. שבועיים-שלושה אתה מושבת, אבל אחר כך בעזרת השם הכל כשגרה".
האם קיים סיכון בתרומת כליה?
"זה הכל עניין של הגדרה. אם הבן של מישהו יצטרך, אז כל אב יסכים. כך גם לעניין תרומה מילד להורה, כמו שהיה אצל אברהם רביץ, שהילדים רבו ביניהם מי יתרום כליה. אנשים צריכים להבין שמבחינת סיכון, אומנם יש הרדמה מלאה ויש ניתוח, אבל רמת הסיכון נמוכה מאוד. צריך לזכור שגם כשמישהו מביא ילד לעולם הוא לכאורה מסכן את אשתו. היה לי דיון בנושא עם מישהו ביישוב שלי ואמרתי לו: 'אתה סיכנת את אשתך בלידה'. נשים עלולות חס וחלילה למות מניתוח קיסרי. העניין הוא שאנשים רוצים ילד משלהם, חיים משלהם, והם מרגישים שייכות לילד שלהם. ניתוח קיסרי לא מונע מנשים להביא עוד ילדים. גם בענייננו, הניתוח הוא פשוט יחסית, והפחד מתגמד לעומת המעשה. אבל גם אם יהיו סיבוכים, זה ישפיע בשבועות הראשונים, אבל לא מעבר לכך. ואם נלך למקרה הכי רחוק, שמא אי-פעם תזדקק לתרומת איבר, משרד הבריאות מעמיד את התורמים ראשונים בתור אם הם אי-פעם יזדקקו לתרומה, זאת כגמול על תרומתם".

"אבא, אנחנו כאלה אגואיסטים?"

משפחתו של גבי, כמובן לא נשארה אדישה. "אשתי תמכה בזה לאורך כל הדרך, מספר גבי, "היא קצת דאגה בהתחלה מהניתוח, אבל ברגע שהיא הבינה שהתהליך פשוט, וברגע שמבינים מהי ערבות הדדית ומהי המשמעות של המעשה – הכל מתגמד. הילדים היו מקסימים. הבן שלי אמר לי: 'אבא, אנחנו כאלה אגואיסטים? אם 700 אנשים יתרמו כל שנה - לא יהיו יותר נזקקים'. לבת שלי הראיתי סרטון, והיא אמרה לי: 'אבא, זה מעשה גדול. תמיד חשבתי שרק נשים יכולות להביא חיים לעולם. עכשיו אני מבינה שגם גברים יכולים'. כשהילדים הגיעו לבית החולים הם מאוד התרגשו".
האם היו מי שניסו להניא אותך מהרעיון?
"היו שאמרו שאולי זה לא אחראי, כי יש לי שישה ילדים. אני מכבד את דעתם ואת דאגתם. ועדיין, מההיכרות שלי עם הנושא הייתי בטוח שאין ממה לחשוש. אשתי דאגה שיהיה לי קשה עם הכאב, אבל אמרתי לה שזה יהיה בסדר. וזה באמת בסדר".
כיצד החלטת למי לתרום?
"ברגע שאתה נמצא כשיר לתרומה, הם מוצאים לך 'שידוך'. הם צריכים למצוא התאמה לפי סוג הדם שלך. בודקים שהכליות שלך תקינות, ואתה עושה בדיקות דם לראות שהכל תקין. אם יש בעיה, אפילו קטנה, לא ייקחו סיכון".
תאר את רגעי המפגש הראשון עם ליאור ומשפחתו.
"קשה לתאר את זה. זו חוויה נדירה. אבא שלו ראה אותי מרחוק, ושאל אותי: 'אתה תורם הכליה?'. שאלתי אותו 'איך אתה יודע?'. הוא אמר לי 'אנחנו מחכים לך'. היו הרבה רגשי תודה שלו ושל אשתו".
והמפגש שאחרי הניתוח?
"הייתה תחושה נפלאה לראות שהכל בסדר. להבין שליאור לא צריך דיאליזה יותר, ושכל החיים שלו ושל משפחתו עומדים בעזרת השם להשתנות מן הקצה אל הקצה. זו זכות שנפלה בחלקי".
מילה לחוששים?
"צריך להסביר להם שאין ממה לחשוש. זה מעשה פשוט שאיתו באה אפשרות להציל חיי אדם, ולאפשר לאנשים כמוני וכמוך לחיות. זה מעשה של הכרת הטוב, להגיד לקדוש ברוך הוא 'נתת לי טוב, אני נותן טוב גם לאחרים'".

פורסם במקור: הידברות - אתר היהדות הגדול בעולם
תאריך:  16/12/2014   |   עודכן:  16/12/2014
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
"חשבתי שרק נשים יכולות להביא חיים לעולם"
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
מעשה נעלה. ל"ת
ת  |  16/12/14 14:41
2
כל הכבוד לגבי, התורם. מעשה יפה
ישראלי אחד  |  16/12/14 16:38
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מכון ויצמן למדע
עלייה בכמות האירוסולים, אפילו בתנאי זיהום אוויר, גורמת להיווצרותם של עננים גבוהים יותר וגדולים יותר, שמורידים גשם חזק יותר
עדי ארצי
מאכלים מטוגנים סופגים כמות גדולה של שמן במהלך הטיגון ולכן סופגנייה ממוצעת מכילה 400 קלוריות ולביבה אחת מכילה 200-150 קלוריות    העשירו את הלביבות בירקות כמו: קישוא, גזר ודלעת
גלעד אדרעי
הנזלת נגרמת במרבית המקרים על-ידי נגיפים, ונגדם אין כל טיפול    ריבוי בבצל ושום, בעיקר חיים, מסייע לנטרול נגיפים    הימנעו מסוכרים פשוטים    אכינציאה מסייע מאוד לעמידות של מערכת החיסון
ד"ר איתי שצקר
היפנוזה היא מצב תודעתי אחר, מצב שבו האדם קשוב יותר, חווה את העולם הפנימי שלו ופחות קשוב החוצה, לחשיבה הרציונלית הרגילה    הטיפול ההיפנוטי מבוסס על עולם החוויות הפנימיות של האדם
אלי אלון
הוא יצר פסלים בשורה של קיבוצים בארץ והידוע שבהם הוא פסל אלכסנדר זייד בגבעות שייח' אבריק סמוך לבית שערים. ב-20 השנים האחרונות לחייו התגורר בצריף בחורשת אלונים במחנה אלנבי בירושלים. הוא מת (1975) ערירי, בודד וחסר כל. סיפור חייו הטראגי של הפסל דוד פולוס
רשימות נוספות
מוטי הלר: כשאהבה פוגשת דף וצבע  /  שיפי חריטן
"התורה מרגשת אותי"  /  אפרת כהן
נתקעים בבית או בדרכים? יש ידידים  /  שיפי חריטן
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il