X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
מה הן ההשפעות הפסיכולוגיות והבריאותיות של החשיפה המתמשכת לטרור? מחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית שופך אור על התעלומה
▪  ▪  ▪
קצב הלב עולה [צילום אילוסטרציה: AP]

העלייה בגל הטרור העולמי מגבירה את החרדה של האוכלוסייה החשופה לאיומים, אך ההשפעה הפסיכולוגית והבריאותית של חשיפה ארוכת טווח לטרור ולמתח בעקבותיו איננה ידועה.
מחקרים קודמים בדקו השפעה קצרת טווח של מתח על בני אדם. כך למשל במצבי לחץ פתאומיים כמו רעידת אדמה, נמצא כי יש עלייה בקצב הלב וסיכון רב יותר להתקפי לב. מחקר חדש, הרחב ביותר מסוגו מבחינת היקף האוכלוסייה שנבחנה, בדק את ההשפעה של גורמים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים (ביניהם פחד מטרור ויכולת שליטה בחיים) על הדופק. אצל אנשים מבוגרים קצב הדופק יורד משנה לשנה. אבל ישנם אנשים שאצלם קצב הלב דווקא עולה משנה לשנה והם חשופים יותר מאחרים להתקפי לב ושבץ. במחקר הנוכחי התמקדו החוקרים בשאלה מה מאפיין אנשים שהדופק שלהם עולה משנה לשנה, ולכן נמצאים בסיכון למחלות לב ושבץ מוח.
את המחקר ערכו פרופ' חרמונה שורק ממרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח באוניברסיטה העברית וד"ר שני שנהר-צרפתי, מלגאית ״אשכול״ במרכז. יחד עם פרופסור יעקב ריטוב מהמחלקה לסטטיסטיקה והמרכז לחקר הרציונליות, הם בדקו תוצאות של 17,300 נבדקים בריאים אשר הגיעו לבדיקה רפואית כללית במרכז הרפואי תל אביב מדי שנה. הבדיקה כוללת בדיקות דם, בדיקות דופק ומאמץ וכן שאלונים פסיכולוגיים. "רצינו לבדוק האם סמן כמו פחד מטרור, יכול לנבא עלייה בקצב הדופק ועלייה בסיכון לתמותה", מסבירה פרופ' שורק.
מ-60 ל-80-70 פעימות בדקה
על-פי הממצאים, קצב הלב הבסיסי מושפע ממאפיינים פיזיולוגיים (מידת הכושר הגופני, וכן מדד דלקת המשקף את פעילותה של מערכת החיסון) בעוד שעלייה מתמשכת בקצב הלב מושפעת גם ממאפיינים פסיכולוגיים כמו פחד מטרור. 4% מהאוכלוסייה מראים עלייה בקצב הדופק ואלה בדיוק האנשים שמדווחים כי הם פוחדים מטרור וגם מראים סימני דלקת ונמצאים בסיכון למחלת לב.
הזיהוי שמצאו החוקרות באמצעות 325 פרמטרים ובחינה סטטיסטית שלהם באוכלוסייה שנבדקה, הראה עלייה מ-60 פעימות לדקה, דופק תקין, עד ל-70-80 פעימות בדקה בעקבות הפחד מטרור. כלומר ניתן לומר כי הלב עובד קשה יותר אצל נבדקים אלה, ועל כן הסיכון אצלם למחלות לב גבוה יותר.1
שאלה נוספת שבחן המחקר היא כיצד מדווח המוח לגוף על הצפי לסכנה. לצורך זה בוצעה גם בדיקת דם הבוחנת את תפקודו של אצטילכולין, השליח העצבי, הידוע כמעורב בתגובות לחץ וכבלם של תגובות לדלקת. "גילינו שפחד מטרור וחרדה קיומית, עלולים לשבש את תהליכי הבקרה באמצעות אצטילכולין ולגרום להאצה כרונית של קצב הדופק. בצירוף מצבי דלקת, שינויים אלה כרוכים בסיכון להתקפי לב ושבץ", מוסיפה פרופ' שורק. כלומר, גם תפקודו של השליח העצבי נפגע בעקבות הפחד מהטרור, ועל כן יכולתו של הגוף להתגונן מהתקף לב אפשרי, יורדת, וכך עולה הסיכוי לתמותה.

פורסם במקור: אתר האוניברסיטה העברית

1. לפי מחקרים קודמים, אבל בכל מחקר זה אחוז שונה לגמרי. ואין משהו עדכני באוכלוסייה הישראלית.
תאריך:  23/12/2014   |   עודכן:  23/12/2014
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
רשימות קודמות
מגזין ידיאופ
מחקר חדשני של ד"ר טל הסנר מהאוניברסיטה הפתוחה עושה צעד משמעותי נוסף בראייה ממוחשבת, ומאפשר לזהות את גילו ומינו של אדם גם בתמונה מטושטשת ומרוחקת
יוסי ריבלין
הכתב מרק גלסניק, שחיבר את הרומאן הסאטירי הראשון בעברית להומוריסט הרוסי-ישראלי, "הנביאים 48", משיב על שאלות על כתיבה, השראה והומור רוסי וישראלי
שירה כהן
איילה המתוקה הייתה בת שנה כשאובחנה כסובלת מלקות שמיעה. אחיה התינוק בנימין, אובחן גם הוא כבעל אותה לקות - ושניהם עברו ניתוח להשתלת שתל מיוחד, המאפשר להם לשמוע. האם, דפנה גרינשטיין, שארבעת ילדיה האחרים נולדו בריאים, מדברת על ההתמודדות ועל הכרת הטוב להשם
עמי דור-און
הפעלת כור גרעיני על בסיס תוריום עתידה, ככל הנראה, להוות פריצת דרך בתעשיית האנרגיה בהודו ואולי אף בסין ובהחלט יכול להיות שיש בה פוטנציאל לפתרון בעיות האנרגיה של ישראל
מכון ויצמן למדע
כיצד בנויות ה"קומונות" הענקיות בהן נוצרים חיידקים? כיצד הן נוצרות ומתפרקות? האם יכול חיידק בודד לעזוב את ה"קיבוץ"?
רשימות נוספות
"מצאנו את גן עדן והוא קרוב (כמעט)!"  /  האוניברסיטה העברית
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il