סרטון שהעלה אלדד יניב, המתמודד כיום בבחירות המקדימות של מפלגת העבודה, מראה תשובה ניצחת שלו ל"בריוני הימין" - מין מטבע לשון שטבע כחלק מהתמחותו בפסיכולוגיית המונים. ה"בריון" בסרטון הוא ד"ר רונן שובל, יו"ר וממייסדי תנועת הסטודנטים אם תרצו, וכיום מתמודד בבחירות המקדימות לבית היהודי. שובל יצא נגד מעורבות הקרן לישראל חדשה ותמיכתה בארגונים אנטי-ציוניים שבין השאר רודפים את חיילי צה"ל בעוון "פשעי מלחמה". שובל דיבר על התרומה האדירה של הקרן לדוח גולדסטון לחקר מבצע "עופרת יצוקה" שהוציא את דיבת ישראל וצה"ל בעולם. 1. מזה כחמש שנים אני כותב מעת לעת על הקרן ועלילותיה. למשל פה לאחרונה ובמקומות רבים נוספים. טביעת ידה של הקרן ניכרת בשטחים רבים שעליהם ניטש ויכוח מר ונוקב בחברה הישראלית. עד לפעילותה של אם תרצו נגד הקרן, נהנתה הקרן ממעמד ניטרלי, ולכן השפיעה במקומות שהישראלי יכול לחלום עליהם, ופעמים רבות נגד כוונות הבוחר. גם כיום, שלוחות הקרן הרבות בוחשות בפוליטיקה הישראלית, אבל מאז חשיפתה, מיקומה הפוליטי של הקרן ברור יותר. חשוב לחזור ולהזכיר את המכתב הפנימי ששלח מנכ"ל הקרן דאז, אליעזר יערי, עם ניצחונו של אהוד ברק על בנימין נתניהו בבחירות 1999, מכתב שיורט בידי ד"ר רן ברץ ומשה איפרגן, האחראים לדוח החשוב על פעילותה של הקרן עד לחשיפתו בידי אם תרצו:

• "אמש התרחש דבר גדול בישראל; החברה הישראלית, בתצוגה מדהימה של דמוקרטיה, הצליחה להשיג שתי מטרות: לסלק מהשלטון קואליציה ביזארית שגילמה סטגנציה פוליטית, הידרדרות מוסרית וקלריקאליות דתית וחברתית; ולהעניק לחברה הישראלית הזדמנות שנייה... בעקבות הבחירות, יכול כל אחד מאתנו... להרגיש סיפוק... אי-אפשר להסתכל על מה שקרה ולא לראות את טביעות האצבעות הברורות והאמיצות של הקרן החדשה לישראל ושל 'שתיל'... היום הוא יום גדול לישראל; הוכחנו ששינוי חברתי יכול להפיל שלטון פוליטי. במשך השנים, הקרן טיפחה ועמדה מאחורי אותו פוטנציאל, שהתפרץ בן לילה כמו הר געש... אנו הקרן החדשה לישראל ויש ביכולתנו להיות כוח חשוב ביצירתה של ישראל חדשה".

חשוב שהדברים האלה יעמדו לפני כל אדם בבואו לבחון את פעילותה של הקרן המסתווה מאחורי חזות של "פעילות חברתית" ו"זכויות אדם" ושאר ירקות פסוידו ליברלים. דבריו של יערי לא היו עמדה פרטית; אפשר לומר שזה המניפסט הנסתר של הקרן הזו: ליצור "ישראל חדשה", מונח שמשמעותו מכריעה ביותר כפי שבא לידי ביטוי בגופים רבים שהקרן תומכת בהם והמקדמים את רעיון "מדינת כל אזרחיה", כלומר "מדינת כל לאומיה"; רעיון שעניינו שינוי זהותה של ישראל כמדינת העם היהודי. ממש בשבת האחרונה פרסמה אמילי עמרוסי מאמר חשוב על הקרן. 2. נחזור לאלדד יניב. כחלק ממרוצתו אחר בוחרי העבודה, השתבח יניב ביכולתו להשיב תשובה ניצחת לבריונים - במקרה זה לבריון שתקף על לא עוול בכפן את הקרן החדשה ואת יושבת הראש שלה דאז, פרופ' נעמי חזן. הסרט ערוך באופן שמציג את יניב כגיבור שבהינף משפט קבר וחיסל את רונן שובל וסתם את טיעוניו אחת ולתמיד. גם אורי משגב מעיתון הארץ השתבח בדברים הללו. הנה יניב מפרק את בריוני הימין:

• "יכול להיות שכל ראשי הממשלה ראשי הממשלה פגשו את גו'ן הייגי, ויכול להיות שכולם מקבלים ממנו כסף. הכסף הזה הוא כסף מטונף. כי הוא כסף מאנטישמי. ואל תתחיל להסביר לי אמירות של אנטישמיות בטאוטולוגיה (?), משום שכל אמירה אנטישמית אפשר להסביר בצורה שאתה מסביר.
  "נעמי חזן שהיא ציונית לא פחות ממך - אתה עוד איש צעיר, היא קצת יותר מבוגרת ממך - היא גם עשתה משהו בשביל להיות ציונית. היא גם תרמה למדינה - אני מאחל לך לתרום כמו שהיא תרמה; אתה רק צריך לעבור כמה שנים כדי להגיע להיקף הפעילות שלה, גם בכנסת וגם בציבוריות. היא לא פחות ציונית ממך, אבל הכסף שלה הוא כסף בעייתי כי היא דרך הקרן החדשה [לישראל] תורמת לעדאללה. זה בעיניך פסול. גם בעיניי זה פסול. אבל מה, אתה אין לך בעיה לקבל כסף מאנטישמי, ואתה אומר, 'אדרבה, תביאו לי עוד, מי שתורם אני לוקח'. אדוני, לפני שאתה מטיף לנעמי חזן, למי היא תורמת ולמי היא לא תורמת, אתה כתורם - אל תיגע בכסף מטונף. כשלא תיגע בו - תוכל להטיף לאחרים".

לפני שאתייחס לדברים, אומר רק שיניב היה חידה בעיניי, לפני שחזר בו מעולמו הקודם וגם לאחר שהיה לבעל תשובה המכה על חטאיו הקודמים ומבקש לתקן את החברה ביושר. בשנה שעברה ישבתי בחברתו מספר פעמים והתרשמתי ממנו לטובה. אני מקווה שכשיקרא את הדברים הבאים, יידע לתקן ולומר טעיתי. 3. ובכן, לכנות את ג'ון הייגי "אנטישמי", זאת אחת העוולות האיומות ביותר. ספק אם קיים היום בעולם כולו כהן דת לא יהודי שהוא אוהב ישראל, ואשר תרם ותורם לאין שיעור לעם היהודי ולמדינת ישראל כמו הייגי. די לצטט את הרב הישיש אריה שיינברג, שתהה, לו היו נוצרים כאלה באירופה בשנות ה-30, כמה יהודים היו ניצלים? יניב יכול היה למצוא את החומרים הרבים שפרסמתי בשנים האחרונות בנושא - ישראל היום היה העיתון היחיד שהביא את הדברים ממקורם. למשל, במאמר הזה מאוגוסט 2012 שבו סיפרתי על הכנס השנתי של CUFI, "נוצרים מאוחדים למען ישראל". וביתר שאת בראיון שערכתי לאחרונה (ספטמבר 2014) עם הייגי עצמו - גם מי שאינו מבין בתיאולוגיה, יכול להתרשם שמדובר באמירות היסטוריות חסרות תקדים מבחינה נוצרית, ביחס לישראל ולעם היהודי. אזכיר את מה שמבחינתי היה שיא הראיון, שעה שהייגי קבע ברורות ללא פירושים מיותרים שעקרון העל של הכנסייה במשך כמעט אלפיים שנה - תיאולוגית ההחלפה, לפיה, מכיוון שהיהודים דחו את ישו, אלוהים עזבם ובחר בכנסייה - הוא "דוקטרינת שקר"! מדובר ברעידת אדמה תיאולוגית. על בסיס ה"החלפה" זאת נבנתה תיאוריה שביססה עם השנים יותר ויותר את האנטישמיות. שכן, אם לפי הנוצרים, אלוהים עזב את היהודים ובחר בהם, מהו אפוא מקומם של היהודים בכל זאת ואיך ראוי להתייחס אליהם? עכשיו מגיעים האוונגליסטים ומבטלים את העיקרון הזה. עולם הפוך ראינו: דווקא מי שמבטל את הבסיס ההיסטורי התיאולוגי לשנאת ישראל - מכונה אצלנו "אנטישמי". באחד מראיונותיו, אמר לי הייגי שישראל היא אחד מעיקרי האמונה שלו. עבורו, האמירה בתהלים "שאלו שלום ירושלים" היא "ציווי ולא בקשה". לכן הם מתפללים לשלום ירושלים. עוד אמר: "יש לנו חוב של הכרת תודה" כלפי העם היהודי, משום ש"ללא התרומה היהודית, נצרות לא תהיה. היהדות אינה זקוקה לנצרות כדי להסביר את קיומה; אבל הנצרות צריכה את היהדות כדי להסביר את קיומה". מאז ראשית שנות ה-80, הביא הייגי לארץ מאות אלפי צליינים. לפני שמונה שנים הקים את CUFI ("נוצרים מאוחדים למען ישראל"), ארגון שחברים בו כבר כשני מיליון פעילים ומטרתם לעזור לישראל מול נציגיהם בקונגרס ובבית הלבן. זו התנועה הפרו-ישראלית הגדולה ביותר בעולם. אין ערוך להשפעתם בוושינגטון. אזכיר רק את החלטתה של ניגריה, חברת מועצת הביטחון, להימנע בהצבעה על ההצעה הפלשתינית בשבוע שעבר. חפשו את קשרי האחווה הדתית והשותפות התיאולוגית של הייגי עם פסטור אנוך אדובויה, המכונה "האפיפיור האפריקני", כהן דת בעל השפעה מכריעה על מיליוני ניגרים ועוד מיליונים ביבשת השחורה כולה. אדובויה בעל השפעה אדירה על הממשלה הניגרית. גם פה יש להייגי יד ורגל והוא לא מהסס לעזור ולתמוך וכן, גם לתרום. "אנטישמי", מה? 4. אז מהיכן הגיעה ההמצאה המצוצה מן האצבע בדבר "אנטישמיותו" של ג'ון הייגי? איך קורה שברצונו להילחם בימין ובתנועת אם תרצו, חוטא השמאל בהפיכת אוהבינו הגדולים ביותר לאויבינו בכנותו אותם בכינוי הכי נורא שאפשר לכנות בו אדם שהקדיש את רוב חייו למען העם היהודי ומדינת ישראל? עם התרחבות המחאה נגד הקרן החדשה ותמיכתה בארגונים אנטי-ישראלים, החלה הקרן או אוהביה (או יריבי הימין) לנסות להכתים את אם תרצו. אז הלכו לתקציבה הדל של התנועה וגילו שפסטור ג'ון הייגי תרם בשנה מסוימת כמאה אלף דולר. לאחר מכן, פרסמו מספר משפטים מדרשה בת למעלה משעה, ולפיהם קבעו ללא כחל וסרק: "האיש אנטישמי". הגדיל לעשות מיודענו רביב דרוקר, ש"חקר" את אם תרצו (רק אותם, ולא חלילה את הקרן החדשה, שממנה קיבלה העמותה לחופש המידע, שדרוקר עומד בראשה, מיליוני שקלים) בתוכנית המקור. הכתב אמר שם ש"הייגי כבר הסתבך בעבר כשאמר שמעשיו של היטלר היו רצון האל... אבל האמירות האלה לא הפריעו לאנשי אם תרצו לקבל ממנו כסף" - ממש כמעט אחד לאחד, דבריו של אלדד יניב כלפי רונן שובל. כראיה ל"תמיכתו בהיטלר", הביאה המקור ציטוט של הייגי. במקטע המאוד חלקי מדרשתו של הייגי הובאו מפיו המילים הבאות: "'ואחרי כן אשלח לרבים ציידים וצדוּם' (ירמיהו טז, טז), כלומר יצודו את היהודים. אם זה לא מתאר את מעשיו של היטלר בשואה, אז אתם לא מבינים זאת". על זה העיר בסוף התוכנית רביב דרוקר: "עברה ליד האוזן שלנו עובדה אחת בנונשלנטיות - שבנימין נתניהו חבר קרוב של הכומר הזה האוונגליסטי, ג'ון הייגי; ואני יכול לספר לך על הפגישות ביניהם... עכשיו תחשוב שאתה מחליף את השם נתניהו באובמה שהוא חבר... של אדם שמדבר על היטלר שהמעשים שלו כתובים בתנ"ך!". כתבתי על כך לא פעם, אבל חשוב לחזור ולחשוף את הבורות המרושעת הזאת משום שהטענה הזדונית לפיה הייגי תומך כביכול בהיטלר, הופרחה באוויר פעמים רבות ע"י תומכי הקרן החדשה ואנשי שמאל בכלל (בתוספת הכינוי "אנטישמי" כלפי הייגי). 5. פניתי לשמוע את הדרשה המלאה של ג'ון הייגי (זה כלל חשוב: אל תסמכו לעולם על ציטוטים חלקיים, כולל לא על דבריי; כדי לגבש דעה, לכו ושמעו את הדברים המקוריים במלואם). הוא דרש על שיבת ישראל לארצם. התחיל מחזון העצמות היבשות (יחזקאל לז). כזכור, העצמות התחברו והפכו לגופות ובסופו של תהליך קמו לתחייה בדמות "חיל גדול מאוד מאוד" של אנשים. הנמשל של חזון העצמות היבשות בא בהמשכו: "וַיֹּאמֶר אֵלַי, בֶּן אָדָם, הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה, הִנֵּה אֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ; לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה אָמַר ה' אלוהים, הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם, וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי, וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל" (אגב, על בסיס הפסוקים האלה כתב נ"ה אימבר בהמנון הלאומי שלנו את המילים: "עוד לא אבדה תקוותנו"). וכאן שאל הייגי, "כעת, כיצד אלוהים רוצה להשיבם בחזרה אל הארץ?" ועונה: "דייגים וציידים" ומביא ציטוט מירמיה (טו): "לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה', וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; כִּי אִם חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדִּיחָם שָׁמָּה, וַהֲשִׁבֹתִים עַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם; הִנְנִי שֹׁלֵחַ לְדַיָּגִים רַבִּים נְאֻם ה' וְדִיגוּם, וְאַחֲרֵי כֵן אֶשְׁלַח לְרַבִּים צַיָּדִים וְצָדוּם מֵעַל כָּל הַר וּמֵעַל כָּל גִּבְעָה וּמִנְּקִיקֵי הַסְּלָעִים". הדייג הוא מי שמושך באמצעות פיתיון - במקרה הציוני, לפי פרשנות הייגי, מדובר בהרצל שמשך את היהודים בדבריו וניסה לשכנעם לעלות לארץ. אלה שהלכו בעקבותיו לארץ ייסדו את המדינה. זה הדייג והפיתיון. הצייד לעומת זאת, המשיך הייגי, מכריח אותך באמצעות רובה. כמו היטלר. אם הדייגים לא מצליחים לשכנע, אומר הפסוק - לפי פרשנותו של הייגי - אלוהים ישלח ציידים שיכריחו את היהודים לשוב לארצם. "כיצד זה אירע?" שאל הייגי בהתכוונו לשואה, וענה: "משום שאלוהים התיר לזה לקרות". ו"מדוע זה קרה?" הוסיף, וענה: "משום שאלוהים אמר: מטרתי העליונה עבור העם היהודי היא לגרום להם לשוב בחזרה לארץ ישראל". 6. אפשר להסכים ואפשר לכעוס. בכל מקרה, ברור שהייגי אינו מצדיק את היטלר. רק בורות או רשעות יכולה להדביק לו מחשבה כזאת. יתרה מזו, כפי שהבאתי לעיל, בכל תפישה תיאולוגית מונותיאיסטית פשוטה, האלוהים הוא "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע אֲנִי ה' עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה" (ישעיהו מה, ז), אחרת מדובר בדואליזם המחלק את העולם בין שני סוגי אלוהויות (לפחות). אם האלוהים הוא אדון הכול והמקור לכול, הרי הוא המקור לא רק לטוב אלא גם לרע ולרשע היותר איום. לא יכול להיות מצב שבשוה אלוהים עשה פאוזה. לא צריך להסכים עם זה, אבל אפשר להבין את ההיגיון מאחורי הפילוסופיה הזאת. גם בחלק ניכר מהיהדות האורתודוכסית (אם לא ברובה) נשמעת התפיסה הזאת, שהרֶשע והרע הם שבט אפו ומטה הזעם של האלוהים. עבור האדם המאמין - אלוהים נמצא גם במקומות הרעים, אחרת הוא לא אלוהים אחד אלא לפחות שניים - אל טוב ואל רע או שבכלל הוא לא קיים. אבל זה סיפור אחר. עם כל הזוועתיות, מוכרחים להודות שמבחינה אמונית (לפחות לדעת מאמינים רבים), גם היטלר חי תחת ההשגחה האלוהית ואם כן, פעילותו לא יצאה מחוץ לשליטתו של האל. עכשיו אפשר להתווכח עם האלוהים ולעשות לו נו נו נו. אבל אי-אפשר להתכחש לעובדה שכך אנשים מאמינים. כך תופס המקרא את נבוכדנאצר, אחד המלכים האכזריים שמלכו מאז ומתמיד, מחריב המקדש הראשון ומי שאחראי לרצח המונים בקרב עמנו ובקרב העמים מסביב. שימו לב כיצד מתאר אותו נביא החורבן ירמיהו: "וְעַתָּה אָנֹכִי נָתַתִּי אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה בְּיַד נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַבְדִּי וְגַם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לוֹ לְעָבְדוֹ" (ירמיהו כז, ו). כדאי שנבין, מדובר ברוצח המונים מן האכזרים בהיסטוריה, שהחריב את ארצנו והגלה את עמנו ואשר מככב בקינות ופיוטי אבל בליטורגיה היהודית אלפי שנים - ובכל זאת, ירמיהו הנביא מכנה אותו "עבדי", כלומר שליח השגחה העליונה ולא אדם שפעל על דעת עצמו בלבד. אלוהים, לפי ירמיהו, עזר לנבוכדנאצר לנצח ולהרוג ולכבוש. מדוע לא עושים תוכנית המקור על ירמיהו; דרוקר ויניב יוכלו להאשים אותו בכינוי הנורא ההוא ולומר לכל מי שמחזיק מירמיהו, שאין לו שום זכות להטיף... כך התייחסו חכמינו גם לטיטוס, מחריב המקדש השני במדרשים רבים. לא חייבים להסכים, אבל אנחנו מדברים על האופן שבו הדברים נתפסו במסגרות אמוניות. אגב, פירוש דומה מבחינת הכיוון של הייגי לפסוקים בירמיהו על דייגים וציידים, מצאתי גם בפירושו של ר' יוסף בן שמעון קרא, בן המאה ה-11, תלמיד חכם ופרשן חשוב שהיה תלמיד חבר של פרשן המקרא הידוע, רש"י: "'הנני שולח לדייגים רבים ודיגום': מכריז לאומות שיבואו עליהם ויגרשו מארצם כדייגין הללו שמעלין דגים בחרמם (ברשתם) מן הים ליבשה - זה נבוכדנצר שהגלם לבבל. ואחרי כן 'אשלח לרבים ציידים': אילו אומות השוכנין סביב ארץ ישראל שהיו רודפין אחרי ישראל בכל מקום שהיו נמלטין ומסגירין אותן לאויב... קודם שאושיעם מצרתם אני נפרע מהם בפעם הזאת... שאני מייסרן על-ידי האומות... ואחר כך אגאלם". 7. הנושא הזה עמוק ורחב ומיליוני דפים נכתבו עליו. בעיקר ביחס לשואה, ככל שזה יישמע קשה ופוגע לקוראים מסוימים, התפישה שהאסון הנורא שניחת על עמנו היה עונש על אי-היענות העם היהודי לשוב לארצו, אינה חידוש של הייגי, אלא הובעה אצלנו בספרים רבים. כך כתב, למשל, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, הרב יששכר טייכטאל (1885¬-1944), בספרו "אם הבנים שמחה": "כל המכות שלקינו הן רק לעורר אותנו לשוב לארצנו [..] אם לא נשים לבנו לשוב לארצנו מעצמנו, אלא נמתין עד שיבוא המקל ויכה אותנו [...] ונסבול כאבים וייסורים של המקל מאויבינו, עד שהם יכריחונו לרוץ [...] לארץ ישראל". הרב טייכטאל לא זכה להגיע ארצה ונרצח בשואה. בתחילת דרכו הוא התנגד נמרצות לציונות, כשהחלו הצרות והתעצמו, הוא הגיע למסקנה שכל התנהלותו הממסד הדתי והרבני הייתה שגויה וטעות נוראה, ובעצם השואה היא עונש על כך שלא שמענו לקריאה הציונית לעלות ארצה. דבריו נסמכו בין השאר על הרב שמחה בונים מפשיסחא (1765¬-1827). הרבי מפשיסחא דיבר על שתי דרכים בקניין בהמה (כלומר לא מספיקה העברת התשלום אלא יש להפגין בעלות על הבהמה, ורק אז היא הופכת לקניינו של הקונה). הדרך האחת, היא כאשר הקונה קורא לבהמה והיא הולכת אחריו, והשנייה - אם אינה נענית לקריאתו - מכה אותה במקל והיא רצה לפניו. כך ראה הרבי מפשיסחא את מעמדו של העם היהודי לפני האל: "אם נשמע לקול הקורא אותנו בשם הקב"ה לשוב לארץ ישראל... לא נסבול שום צער ושום הכאות, רק נלך מרצוננו הטוב בלי איזה הכרח מבחוץ...". אבל "אם לא נשים לבנו לשוב לארצנו מעצמנו", אלא נמתין עד שיבוא המקל ויכה אותנו, "אז... נסבול כאבים וייסורים של המקל מאויבינו, עד שהם יכריחונו לרוץ לפניו יתברך לארץ ישראל". זה רק קורטוב משפע המקורות היהודיים בנושא. 8. את הדברים הללו כתבתי על דעת עצמי לפני מספר שנים. ביולי 2012 נכחתי בוושינגטון בכנס השנתי של CUFI "נוצרים מאוחדים למען ישראל", התנועה שהקים ג'ון הייגי לתמיכה בישראל (ראו הכתבה בקישור לעיל). ראיינתי אותו ובכירים נוספים. להפתעתי, התברר לי שהייגי שאב את הרעיון הזה מ...הרב יששכר טייכטאל. הוא התוודע לספרו "אם הבנים שמחה" באמצעות הרב אריה שיינברג, רב הקהילה היהודית האורתודוכסית בסן אנטוניו טקסס, תלמיד חכם רציני שעמו לומד הייגי. בקיצור, אפשר להתעצבן או לחלוק, אבל אי-אפשר להכחיש שזו תפישה אמונית (אחת) בהשגחה האלוהית על ההיסטוריה. הייגי לא שונה פה מהוגים יהודיים רבים. לכרוך את הייגי עם אנטישמיות זאת רשעות. כפי שהזכרתי, בכנסייה הענקית שהייגי אחראי עליה, ובזרם הדתי שלו בכלל, התחולל שינוי תיאולוגי יוצא דופן בנצרות בכלל, לטובת העם היהודי - ביטול תיאולוגית ההחלפה. ברור לכל שהייגי הוא מאוהביו האמיתיים של העם היהודי ושל מדינת ישראל, והוא רחוק מאוד מכל אנטישמיות חלילה או שנאה אלינו (אפשר לבדוק באלפי הדרשות שלו המפוזרות במרשתת). כפי שאמרתי, אלדד יניב אינו היחיד שהשתמש בהאשמה הנלוזה הזאת כלפי אוהב ישראל, אבל אני משער, שלאחר שיקרא את הדברים הללו, יודה בטעותו. יותר מתרומותיו הכספיות, ג'ון הייגי עוזר למדינת ישראל בזירה הפוליטית והמדינית הבינלאומית, ועזרתו לא תסולא בפז. מכל מקום, הכסף שהוא (נכון יותר: חסידיו) תורמים לבתי חולים, אוניברסיטאות ומוסדות נוספים בישראל, בוודאי שאינו "כסף טמא" "מטונף". פסוק היסוד, שעליו נשענת פעילותם של הייגי וחברי כנסייתו למען ישראל, הפך לשם קוד בקרב האוונגליסטים - בראשית יב, ג. לאחר שהאל מצווה על אברהם "לֵךְ לְךָ מארצךָ... אל הארץ אשר אראך", הוא מבטיח: "וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר, וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה". האוונגליסטים קוראים את הפסוק כפשוטו: האל מבטיח שמי שיברך - יעזור ויתמוך - לעם היהודי, יבורך בעצמו, ולהפך, מי שיפגע בעם היהודי, ייפגע. כך הם קוראים את ההיסטוריה - העמים שכיבדו את היהודים ונתנו להם זכויות, שגשגו. ברגע שהפנו להם עורף - החלה אצלם הידרדרות מדינית, חברתית, כלכלית וצבאית. כך מצרים של פרעה, ספרד עד הגירוש, גרמניה, בריטניה (שהתכחשה למנדט שניתן לה להקים בית לאומי לעם היהודי) ועוד. לאמונתם, זה מקור כוחה של ארה"ב. 9. אחד הנאומים העזים ששמעתי היה מפיה של שריל מוריסון, אישה מרשימה מכנסיית פיית' בייבל בארוואדה קולורדו. היא ציטטה פסוקים מישעיה ס' (הפרק מדבר בשיבת ציון): "וּבָנוּ בְנֵי נֵכָר חֹמֹתַיִךְ וּמַלְכֵיהֶם יְשָׁרְתוּנֶךְ... כִּי הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּךְ יֹאבֵדוּ, וְהַגּוֹיִם חָרֹב יֶחֱרָבוּ". הנה, אמרה, הנביא מלמד מה תפקידנו כנוצרים: לעזור לעם היהודי לשוב הביתה ולחזק את ארצו. אבל, המשיכה מוריסון, הנביא מזהיר שאותם עמים שלא יעזרו לעם היהודי לשוב לציון - יאבדו וייעלמו מן העולם. ואז פנתה לקהל מאזיניה ואמרה: "אני אוהבת את אמריקה ורוצה בשגשוגה והתפתחותה - ולכן אני נוצרייה ציונית!". ציונית במובן הבסיסי ביותר של מונח: מאמינה בשיבת היהודים לציון. זה ג'ון הייגי, חסיד אומות העולם, ואלו תלמידיו, אוהבינו וידידינו.