X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
מפגין בתימן נגד הקריקטורות בגנות האיסלאם המפורסמות ב"שארלי הבדו" [צילום: AP]
העט להחליט: חופש הביטוי - לאן?
האירועים האחרונים שפקדו את צרפת גרמו לזעזוע ברחבי העולם, שכעת כולו עוסק בחופש הביטוי ובסיכונים הכרוכים בו. השאלה כיצד רצח 12 עיתונאים עורר הדים חזקים יותר מרצח אלפי קורבנות ע"י ארגון טרור מוסלמי באפריקה, גרמה לעולם שלם לעצור ולחשוב

הכותרות ממשיכות להציף את הרשתות. צרפת, שעדיין מעכלת את טראומת פיגועי הטרור, מצטרפת למועדון הלא-יוקרתי של מדינות בהן אירועי טרור זעזעו אומה שלמה ואת העולם כולו. אך מה שונה בפרשה הזו, ששבועיים אחרי עדיין ממשיכה לייצר הדים ברחבי העולם?
ד"ר יובל קרניאל, מרצה בכיר בבית ספר סמי עופר לתקשורת, מסביר: "מה שמעניין בפרשה הוא שהמקרה המזעזע שקרה חושף את ההגנה המורכבת על חופש הביטוי. למשל בארצות הברית וגם בישראל, אנו למודי מלחמה מול הטרור ולא מקשרים את החיבור בין הטרור לחופש הביטוי, כלומר, התפיסה היא שהמלחמה היא על האידאולוגיה", מציין ד"ר קרניאל ומוסיף כי אל-קאעידה ודאעש נלחמים בכל מי שלדעתם נחשב כופר. אנו, לדברי ד"ר קרניאל, מתמודדים עם דילמות בנוגע לחופש הביטוי כשזה נוגע בהסתה לטרור והזדהות עם פעילות הארגונים.
חופש הביטוי הינו עיקרון הנחשב לאמצעי של האדם לממש את עצמו דרך נאום, יצירה ושלל דרכי התקשורת הקיימות. הוא נחשב לאחת מזכויות האדם הבסיסיות הקיימות בכל המדינות הדמוקרטיות, אך בכל מדינה מוגבל באמצעות חקיקה הרלוונטית אליה. כפי שד"ר קרניאל הסביר זאת: "הטראומות אשר חווה אומה מובילות גם לצמצום בחופש הביטוי. לדוגמה, לאור לקחי השואה, גרמניה לא מאפשרת ביטויים אנטישמיים בתקשורת וצרפת מגבילה את חופש הביטוי בפקודת העיתונות ולא מאפשרת ביטויים שהם הסתה לטרור".

"לעג לדת בצרפת נתפס כדבר לגמרי טבעי"

כאמור, רצף האירועים המחרידים שהתרחשו בצרפת, נעשו בעיקר על-רקע הפגיעה ברגשות האוכלוסייה המוסלמית, אך לא ניתן להצביע על כך שהבעת ביקורת נגד הדת באירופה מכוונת כנגד דת האיסלאם בלבד. ד"ר אלי כרמון, חוקר בכיר במכון למדיניות נגד טרור (ICT) במרכז הבינתחומי הרצליה, מספר כיצד בשנות ה-70 צפה בהצגה בצרפת, בה מוצגת דמותו של האפיפיור נואף על הבמה וההצגה התנהלה ללא הפרעות כלל.
על נושא הפגיעה ברגשות מרחיב גם ד"ר קרניאל: "בצרפת, כחברה אתאיסטית שבה יש הפרדה בין דת למדינה, לעג לדת נתפס כדבר לגמרי טבעי. זאת מדינה שאין לה בעיה ללעוג לדת והדבר לא נתפס כמשהו שיכול וצריך לעורר איזשהו טרור. בישראל, לדוגמה, ישנו דגש רב להתחשבות ברגשות האוכלוסייה הדתית", מסביר ד"ר קרניאל.
הטרור שעיר האורות חוותה, מכוון כלפי עיתונאים לא כדי להשתיק את קולם, אלא כדי לעורר אימה. הרי כשנפגעת מערכת תקשורת, נפגע חופש הביטוי כולו, ויש לכך תהודה ואזכור רב יותר בעולם. "כאשר נפגע מתקן תקשורתי, ההשלכות הן הרבה יותר רחבות, האקט מעביר מסר לכל האוכלוסייה, כי אותו המתקן פועל נגד העקרונות של הארגון האחראי לפיגוע", מסביר ד"ר כרמון.

"בעיר האורות ולא ביבשת השחורה"

מאז אותו אירוע נורא, נדמה כי כל אושייה תקשורתית מיהרה להזדהות עם "שארלי הבדו", לגנות את הטרור האיסלאמי או להביע התנגדות לקו שבו פעל העיתון. אחת המדינות שמיהרה לגנות את המעשה הייתה אירן. ד"ר כרמון מצביע על מגמה של צביעות, שהרי מדובר במדינה שקראה להוציא להורג את הסופר סלימאן רושדי על ספרו "פסוקי השטן". רושדי הואשם בכפירה וחילול קודשי האיסלאם. מצד אחד, שני המחנות באירן (הפרגמטי והאידיאולוגי), הביעו זעם על הקריקטורות שפירסם "שארלי הבדו", ואילו ההנהגה האירנית טענה כי מדובר בניצול לרעה של חופש הביטוי.
דמות נוספת אשר מיהרה להביע סולידריות עם הקורבנות הינו נשיא ניגריה, גודלאק ג'ונתן, אך לא התייחס כלל לטבח שהתרחש בארצו באותו השבוע. ג'ונתן נתון לביקורת רבה מצד ארגוני זכויות האדם, והשבוע ארצו שוב עלתה לכותרות עקב חשיפת צילומי לווין המראים השמדת כפרים שלמים, אך לא זכתה לסיקור נרחב כמו רצח העיתונאים בפריז.
ד"ר קרניאל מסביר את התופעה: "האירוע בפריז, במרכז העולם המערבי, תפס את תשומת הלב של התקשורת בארץ ובעולם המערבי כולו, שהזניחה במידת מה את הסיקור של אירועים קשים במקומות אחרים, לרבות כאן במזרח התיכון, מסיבה אחת פשוטה - זה קרה בעיר האורות ולא ביבשת השחורה", קבע ד"ר קרניאל.

"במזרח התיכון אתה לא מופתע כשזה קורה"

ג'וליית גביסון, סטודנטית שנה ב' לפסיכולוגיה בבית הספר הבינלאומי בבינתחומי הרצליה, אשר התגוררה בפריז לפני שהגיעה ארצה, מספרת על הרגשות המעורבים שהיא חווה ברגעים שכאלו. "באזורים כמו המזרח התיכון אתה לא מופתע כשזה קורה, אבל פריז היה המקום האחרון עליו יכולת לחשוב כמוקד למתקפה שכזו. הייתי בארץ במהלך מבצע 'צוק איתן' ובכל זאת התחושה היא שונה", מציינת גביסון.
במהלך שהותה בפריז הייתה קונה גביסון מדי פעם את ה"שארלי הבדו" ומספרת שהעיתון לא פסח על-אף אחד, האיורים נגעו בכולם: דמויות פוליטיות, כל הדתות (גם יהדות), וציינה כי אירוע כזה הוא פגיעה מאוד גדולה בחופש הביטוי.
אחת האמירות המזוהות ביותר עם חופש הביטוי משויכת לסופר והפילוסוף הצרפתי וולטר: "אינני מסכים למילה מדבריך אך אהיה מוכן להיהרג על זכותך לומר אותם". מחריד לחשוב על האמירה הזו כשבראש תמונות של עיתונאים בחליפות כתומות כורעים ברך על אדמה מדברית, עצוב לחשוב על צמצום חופש הביטוי עקב טרגדיות לאומיות במטרה להגן על חיי האזרחים, אך חשוב לזכור שגם עיפרון שבור תמיד אפשר לחדד שוב.

פורסם במקור: אוונגרד - מגזין המרכז הבינתחומי הרצליה
הכותבת היא סטודנטית שנה א' למשפטים וממשל, המרכז הבינתחומי הרצליה.
תאריך:  25/01/2015   |   עודכן:  25/01/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות הקריקטורות של מוחמד
ראובן לייב
חרף נועזותו הרבה של לסאנה באתילי, שבזכותו ניצלו חיי יהודים במרכול "היפר כשר" בפריז, לא מצאה מדינת ישראל לנחוץ לגמול לו עד כה על פועלו
איתן אראל
מול גל האיסלאם הגואה באכזריות כְּמִיָּמִים-ימימה - אין כאן שום חדש - מדובר בסֵרוב עקשני מתמשך לראות את המציאות בעיניים פקוחות; שנאמר: אין עיוור יותר ממי שאינוֹ רוצה לראות
הדר פרבר
משה חסדאי
כיהודי, כלומד תורה, אני רואה בעיתונות פוגענית, כוחנית ואלימה כ"לשון הרע ורכילות ממוסדת". כזו היא עיתונות שרלי הבדו. את הסוג הזה של עיתונות עלינו לבטל מכל וכל ולבער מתוכנו
אליקים העצני
מה משרת את מה? האם דמוקרטיה, ליברליזם ורב-תרבותיות הם תכלית שהארץ כפופה להם, או להפך - תחילה יש להבטיח לעם היהודי את ארץ ישראל, ובתוכה - ערכים כשוויון וזכויות אדם. זה "ההבדל הקטן" שעליו ילך העם לבחירות
רשימות נוספות
אוונגרד  / מי ומי    | 
רמי לוי פה בשביל להישאר  /  מור רפאל שבתאי
רואה החשבון של המחר  /  מערכת אוונגרד
מהו המפתח להצלחה במצב של שבירת שוק?  /  פרופ' רון שחר
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il