אריאל מתיימרת לתפקד כאוניברסיטה לכל דבר, אלא שבעירבון מוגבל ביותר. על הנייר היא מוכרת, אומנם, בתור שכזו על-ידי המועצה להשכלה גבוהה, אבל למעשה היא אינה ממלאה את יעודה כנדרש. אין כמו הקוריקולום-ויטה שלה כדי להעיד על המהמורות הרבות שהיא נאלצה לעבור במסלול החתחתים האקדמי שלה - תחילה כמכללה, אחר כך כמרכז אקדמי, ולבסוף כאוניברסיטה בסימן-שאלה.
בכל אחד משלבי המעבר האלה עמדה אריאל בעין הסערה. מאז כינונה כמוסד חינוכי, לפני למעלה משלושה עשורים, מתנהל המרכז הזה, שעל אדמת יהודה ושומרון, כמוסד המתיימר להיות אקדמי לכל דבר. כשהוקם, בשנת 1982, הוא תפקד כמכללה, בחסותה ובפיקוחה של אוניברסיטת בר-אילן, ומאז שנת 2006 הוא פועל באורח עצמאי. ועדה להערכה אקדמית קבעה אז שהמכללה מתפקדת, למעשה, כאוניברסיטה לכל דבר ובהמלצתה היא הפכה למרכז אוניברסיטאי.
בעין הסערה
מכאן הייתה הדרך קצרה להכרזת אריאל כאוניברסיטה..לחצים אדירים שהפעיל הימין הביאו להכרתה ככזו ל-ידי המועצה להשכלה גבוהה, לא בלי התנגדותם הנמרצת של כאלף אנשי אקדמיה, ובכללם 18 כלות וחתי פרס ישראל, שראו באריאל אוניברסיטה פוליטית, מיותרת בהחלט באולימפוס האקדמי..
עכשיו, בפעם המי-יודע-כמה, שוב נקלעת אוניברסיטת אריאל לעין הסערה, כאשר היא מעניקה, ללא היתר המועצה להשכלה גבוהה, תארים מתקדמים. בכך יורדת בעצם, אריאל למעמד של מכללה לכל דבר, שאינה נושאת מוסד מחקרי, הרשאי להעניק תארים מתקדמים.
בשורה התחתונה ברור למדי שאריאל היא אוניברסיטה מיותרת, הממוקמת בליבם של השטחים הכבושים, ושם, בארץ הגדה המערבית, אין מקום לאוניברסיטה ישראלית. על אחת כמה וכמה כשהדברים אמורים במי שנושאת בתואר שאין היא ראויה לו. באירוניה היסטורית כדאי אולי להסתמך על הנביא ישעיהו, שחזה בשעתו את הצפוי להתרחש. אחרת יקשה להבין את קינתו: "הוי אריאל אריאל, קריית-מלך רב".
