גדלתי על השמחה והחופש של המוסיקה והסרטים האמריקנים של שנות ה-70-80-90 וכנראה שאני תמיד אתגעגע, אבל אני שמחה לציין שהאמריקנים עדיין נלחמים על החופש שלהם, עדיין נלחמים כדי שתהיה להם דמוקרטיה. קשה לראות את זה מכאן; הם נראים נייחים, קצת שמנים, מאוד לא כוכבי רוק, והכל קורה אצלם לאט יותר – יש כל כך הרבה מהם. אני רוצה להסתכל בפרטים – בואו איתי!
|