|
יליד ליטא 1939, לאמי הסופרת הדסה לוין לבית הירשוביץ ולאבי הרב אליעזר לוין. ב-1940 כבשו הרוסים את ליטא. ב-1941 כבשו הגרמנים. כל משפחתנו נרצחה. אמי מסרה אותי לגויים ובתום המלחמה יצאה חולה מהיערות, הוציאה אותי בעזרת קצין יהודי בצבא האדום מידי הגויים וב-1946 מתה במינכן בדרכה ארצה.
עליתי עם "עליית הנוער" ב-1946, למדתי יסודי בירושלים וחיינו במוסד ילדים שליד "בית צעירות מזרחי". אחר-כך הועברתי לישיבת בני-עקיבא בכפר הרוא"ה, ואחרי שנה לקיבוצים יבנה ושלוחות. התגייסתי ושירתתי בחיל השריון. עברתי קורס קציני שריון. במילואים שירתתי תחילה בשריון, אחר-כך עברתי קורס מג"דים בחיל התחזוקה וזכיתי לדרגת סא"ל.
השתתפתי במלחמות סיני, ההתשה ויום הכיפורים. אחר שחרורי עבדתי במפעל מתכת תוך לימודים לתעודת בגרות. למדתי משפטים ולימודי תעודה לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, תוך עבודה כמדריך גדנ"ע בירושלים ובקיבוצים סביבה.
שימשתי תשע שנים כיועץ משפטי לעיריות באר-שבע, ערד ואופקים. למדתי תואר שני במשפטים. שימשתי כעו"ד עצמאי כשמונה שנים ואחר-כך מוניתי לשופט תעבורה ולשופט שלום. אחר פרישתי שימשתי כיו"ר ועדת שחרורים מהכלא בדרום שנה אחת. הייתי חבר במועצה המקומית להבים. כעת אני כותב ומצייר.
נשוי לברוריה, לשעבר מפקחת כוללת במשרד החינוך, אב לשלושה וסב לשלוש. פרסמתי שני ספרי שירה, לילדים ולמבוגרים, וערכתי את ספרה של אמי שנכתב בגטו ושמו "בת עמי" שהודפס בהוצאה חרדית שכן למרות השואה נותרה איתנה באמונתה עד כלות.
|