בפוסט שכתבתי ב-18.11.2023 תחת הכותרת "חדשות הטלוייזיה פוגעות בבריאותנו" הבעתי את דעתי כי אלה לא מהדורות חדשות אלא מגזין של דיבורת משולב באפקטים חזותיים שנמשך מן הבוקר ועד הלילה תוך כמה הפסקות. אלה דברים שרק חלקם מעניינים ורבים סתם חוזרים על עצמם, משוכתבים או בשינויי עיצוב המסך. העיקר שתהיה פטפטת ללא הרף וזה נקרא "חדשות".
הואיל והתאגיד הציבורי "כאן 11" אינו יוצא מכלל זה, שאלתי את עצמי האם בעידן שלנו בזירת התקשורת עדיין קיים בעולם המערבי שירות שידור ציבורי אוטונומי שמצטיין במיומנות ובמהימנות והוא היה מסקר את המלחמה בעזה.
השירות שעלה על הדעת הוא הבי.בי.סי. הוותיק ביותר והמפורסם ביותר עד היום הזה כשירות ציבורי בתכניו ובמהותו. זכור לי כי ראש צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית, פרופסור אליהוא כץ, ביקש עם הקמת הטלוויזיה ב-1968 להעתיק ככול הניתן את המתכונת של ה-בי.בי.סי. כלשונו וכרוחו של החוק. הוא לא הצליח. מי שהיה מנהל הטלוויזיה בשנות ה-70 ארנון צוקרמן, לימים פרוסור ארנון צוקרמן, הצליח יותר, בהתחשב בנסיבות, של חוק רשות השידור ובזירה הפוליטית והציבורית. ואכן בתקופתו הטלוויזיה הישראלית הייתה במיטבה.
בארץ הבי בי סי עלה לכותרות בחודש אוטקובר השנה כאשר הוא לא כינה את החמאס "ארגון טרור" אלא "קבוצה מיליטנטית". לא זו בלבד שהדבר עורר זעם וגם הנשיא הרצוג התבטא בנושא בביקורת חריפה, אלא גם ראש ממשלת בריטניה, רישי סומאק, מתח ביקורת על כינוי זה. הוא אמר כי "החמאס הוא ארגון טרור וכי יש חשיבות שה-בי.בי.סי יכיר בעובדות". כך גם מדינאים ואישי ציבור, שלא לדבר על הזעם והמחאות של הקהילה היהודית בבריטניה, שנציגיה נפגשו עם ראשי התאגיד.
ואכן כעבור כמה ימים התאגיד פרסם הודעת התנצלות שבה נאמר כי התאגיד מכיר בכך שאפילו במציאות שמשתנה מהר, היה זה שגוי מצדו להניח בצורה כזו מי התחיל את המלחמה, וכי אכן חמאס ביצע את הזוועה ב-7 באוקטובר. להבא יאפיינו אותו כ"ארגון טרור" שהוצא מחוץ לחוק על-ידי בריטניה ואחרים", או בפשטות - "חמאס" בלבד. יתרה מזאת. נשיא המדינה התראיין ב-בי.בי.סי.
בכך לא התסיים החיכוך עם הבי.בי.סי. במהלך מלחמת עזה. סוגיית הפגיעה בבית החולים "אל-אהלי" ברצועת עזה גרמה מבוכה לרשות השידור הבריטית, לאחר שברשת החדשות דיווחו עליה כהפצצה ישראלית על בית החולים. ישראל הביאה שורה של ראיות, חלקן מצולמות, לכך שהפגיעה בבית החולים היא תוצאה של טיל שירה ארגון הג'יהאד האיסלאמי מבית קברות סמוך ושיגורו כשל. גם במקרה זה באה התנצלות אך בתוספת הכלל שמנחה את ה-בי.בי.סי. וככה נאמר בו "הדיווח לא מייצג את מכלול העשייה העיתונאית של ה-בי.בי.סי וכל מי שמאזין, צופה או קורא את הסיקור שלנו יכול לראות שאנו מביאים באופן עקבי את טענות שני הצדדים", לשון ההודעה.
לפני כמה ימים פורסם ביוטיוב משדר תעודה של הבי.בי.סי. אשר מראה בתמונות כי במשך כמה שנים החמאס התאמן בכל השלבים לקראת ה-7 באוקטובר, לרבות האימון מבית לבית, פריצת הגדר, חדירה לבתים ביישובים בעוטף עזה, ביצוע חטיפות רבות וכול השאר.
הבּי.בּי.סי. וישראל
הבי.בי.סי. הוא לא סתם רשות שידור הוא אימפריה עם מספר רב של ערוצי רדיו לבריטניה, לאירופה ולעולם. יש לו כמה ערוצי טלוויזיה וחברות בת רבות. הבי.בי.סי היה הראשון שהביא שידורים עבריים לישראל, וכמה מעובדי רשות השידור כיכבו בהם. בעידן הרדיו - הבי.בי.סי. היה השושבין של ה- Palestine Broadcasting Service בתקופת המנדט החל בשנת 1936, אשר בעברית נקרא "קול ירושלים".
אחרי מלחמת ששת הימים, בגבור הסכסוך הישראלי פלשתיני סיקור הסכסוך הישראלי-פלשתיני על-ידי ה-בי.בי.סי. נתפס כאנטי-ישראלי, תוך נקיטת גישה פרו-פלשתינית והעסקת כתבים מקומיים פלשתינים. ב-2011 נערך ניתוח סיקור שקבע כי ב-85 אחוז מהמקרים הסיקור היה שלילי, 15 אחוז ניטרלי, ו-0 אחוז חיובי. לרוב ישראל מוצגת שלילית, בשעה שהטרור הפלשתיני לא מוצג כטרור אלא כ"קיצונים" או "חמושים" ורציחות ישראלים על-ידי פלשתינים מוצגות כהריגות. עם זאת הבריטים מן הסתם זוכרים יפה כי היהודים בארץ ישראל לחמו להשתתרר מעול המנדט הבריטי. עכשיו הפלשתינים עושים אותו הדבר לגבי הכיבוש הישראלי אף שלא בצורה מדודה בהשוואה לפלשתינים בכלל ולחמאס בפרט, כפי שנוכחנו ב-7 באוטובר.
לגופו של הענין. חבר נגידים וההנהלה הם שקובעים את מדיניות התאגיד. אלא כשמדובר בחדשות יש הסתמכות גדולה על היושרה של הכתבים. דומני שכאן העוקץ. כתבים הם בראש וראשונה אנשים ומטבע הדברים אינם אובייקטיביים. לכאן נכנס הפיקוח הקפדני של המערכת אם היא מתייימת להיות מהימנה ואמינה. בישראל לצערי, בדרך כלל, למעט חריגים,היומרה הזאת אין לה כיסוי.
הבי.בי.סי. ורשות השידור
לרשות השידור, בשעתו שרות השידור, היו יחסים בילטראליים אופרטיביים טובים ואי אלה תוכניות מעולות בתחומי התעודה והדרמה הובאו על-ידי השידור הישראלי. למספר בכירים ברשות היו קשרים טובים עם בכירים בבי.בי.סי. ורבים מאתנו, אנשי קול ישראל והטלוויזיה הישראלית, עקבו אחרי שלל ההפקות של מוסד בריטי מהולל זה. אני עצמי השתלמתי ב-בי.בי.סי. כארבעה חודשים.
ארנון צוקרמן, בשני ספריו "טלוויזיה גלובלית" - בהוצאת משרד הביטחון - האוניברסיטה המשודרת של גלי צה"ל והספר השני "זר מכאן" - בהוצאת כרמל ירושלים, מתייחס בהרחבה לבי.בי.סי. בספר הראשון הוא מביא את דבריו של סֶר יוּ גרין, בשעתו יו"ר הוועד המנהל של הבי.בי.סי. 'כי "שירות שידור עצמאי שנחשב אצלנו לדבר מובן מאליו הוא קרן אור, השראה. תארו לכם שאתם מתמנים למנהלי ארגון שידור באסיה או באפריקה ומנסים לשדר עצמאית. יכול להיות שתהיה פחות תקווה אם האור של הבי.בי.סי. יפסיק להאיר". צוקרמן מוסיף כי דבריו של גרין מתנשאים. אבל עובדה היא שבאותן שנים היה הבי.בי.סי. דגם של שידורים ציבוריים בעולם.
לצערי גם בפוסטים "הארוכים" שלי קשה לדחוס ולו קמעה מן החומרים שמביא צוקרמן בספריו. העדפתי רשמים בעל-פה. לדעת צוקרמן הבי.בי.סי. הוא בראש וראשונה מוסד אליטיסטי אליבא דעלמא כולא. הוא יהיר. הוא אהוב מאוד על הציבור הבריטי בכלל והציבור מגן עליו כל אימת שיש ניסון פגיעה בעצמאותו. אנשי החדשות הם "מלח הארץ" של אנגליה. הם ברובם מה שנקרא בוגרי "אוקסבריג'" לאמור אוניברסיטאות "אקורספורד" ו"קיימבריג'". גם המפיקים הם יוצאי אקדמיה בעלי אופקים חברתיים ותרבותיים גבוהים. חרף ההיררכיה -המנהלים סומכים על הכתבים בשטח ועל היושרה שלהם. יש להם, לכתבי השטח, משקל שלעתים גם אם לדעת הבוסים הישירים שלהם הדיווח לוקה באיזה חסר או יתר, עמדתו של כתב השטח מובאית בפני הממונים על המנהלים שלהם. המוטיב, אומר צוקרמן הוא - response and responsibility - הענות ואחריות.
עצמאות השידור הציבורי
כמי שמילא תפקיד ניהול בחדשות הטלוויזיה הישראלית אני יכול לפרש את מילות מפתח אלה."הענות" פרוש הדבר: היה קשוב לביקורת גם אם אתה לא מסכים לה. "אחריות" פרושה שעליך לדעת להשתמש בסכמות שלך תוך אחריות. לאמור אם אכן לכתב יש סמכות כמעט בלעדית על הסקירה שלו, עליו להיות אחראי. כפי שציינתי, כאן טמון איזה מוקש מערכתי. הגאווה של הבי.בי.סי. היא שהוא עצמאי. אשר לטלוויזיה ישראלית בשעתה, אני לא מעלה על דעתי שארנון צוקרמן היה, דרך משל, מביא ביביסטית לטלוויזיה הישראלית כדי ל"אזן" פוליטית את שידורי החדשות או לספק את רצונו של השר הממונה על התקשורת.
ואגב העצמאות של השידור הציבורי הבריטי היא במֶה שמאפשר את החמצן של המוסד הזה - התקציב. מבחינת התקציב, התאגיד הוא שירות שידור אוטונומי ופעילותו ממומנת על-ידי אגרת רדיו וטלוויזיה שנתיים שמוטלים על כל משקי הבית בבריטניה. זאת השיטה שנהוגה ברוב ערוצי השידור הציבורי באירופה וכפי שהיה ברשות השידור. לאנשים שהיו מוגבלים ביכולת הכספית שלהם היה פטור. האגרה, בסכום צנוע יחסית, הייתה מעין מניית בכורה של השידור הציבורי. הבעיה הייתה בגבייה. היום גם סמלית כשאין אגרא בארץ, הציבור כאילו מקבל זאת ללא כסף אך המחיר מופקע, בראש וראשונה פוליטי.
כפי שהזכרתי כמדומני, בתקופה שלי גם כשחברי הוועד המנהל ייצגו את המפלגות בקוואליציה, הם ראו ברשות השידור גוף אוטונומי והם פועלים ברוח זו ולא כהנחיה של המפלגות שהם מייצגים. כשעלתה בראשית ימיה של הטלוויזיה הסוגיה של שידורים בשבת, וראשת הממשלה הדומינטית גולדה מאיר ביקשה מן הוועד המנהל והמליאה לדחות את השידורים מטעמים קוואליציוניים, הוועד המנהל והמליאה אמרו "לא". גולדה קיבלה את ההחלטה בחריקת שיניים צורמת, אבל בית המשפט העליון גיבה את החלטת הרשות. לכן יש לנו שידורי טלוויזיה בשבת.
באנגליה, גם כאשר ראש הממשלה הנוכחי, רישי סומק, כאמור, מתח ביקורת על התאגיד הבריטי בפרשת הכינוי של החמאס, הוא לא נתן הוראה לבי.בי.סי. הוא פשוט, כמו בריטי, אמר: "זה לא פייר". מָעָדתֶּם. אכן הם תיקנו את עצמם.
מעבר לזה אני רוצה לסיים - כמי שמכיר פחות יותר את הבי.בי.סי. ואת העם שבקרבו הוא פועל. הלוואי ו"כאן 11" היה מתקרב בעצמאותו, ברוחב האופקים שלו ובעושר תכניו -ל-בי.בי.סי. אמרתי פעם, אפשר כתבתי, שגם אם נקים את ה"ביג בֶּן" בירושלים - הטלוויזיה הישראלית לעולם לא תהיה הבי.בי.סי. במובן החיובי של מוסד זה. זה אמור לגבי "כאן 11".