אינני נמנה על מצביעי הליכוד ולכן, לפני כשנה, כאשר התמנה רובי ריבלין לנשיא המדינה, לא ידעתי איך להגיב. לא כל דעותיו המדיניות מקובלות עלי אך אמרתי לעצמי - נמתין ונראה.
היום, שנה מאוחר יותר, אני מוצא לנכון לציין שכנראה טעיתי - דבריו של נשיא המדינה על המגזרים השונים של אזרחי ישראל הם כל כך נכונים והגיע הזמן לבחון, לחשוב ולדון איך מתמודדים עם התופעה.
החלום של המנהיגות בעבר היא שבעם ישראל יקום יצור חדש - הישראלי. ישראלי שהוא פרי מיזוג גלויות שיהיו בו כל התכונות הטובות הדרושות לבניית הארץ ושמירתה כמדינה מובילה בעולם בתחומים רבים ככל האפשר. מה שהסתבר עם הזמן כי הישראלי האחד לו ציפו איננו ובמקומו, ישנם ארבעה סוגי ישראלים - חילונים; ציונים דתיים; ערבים וחרדים. הקבוצות אינן זהות בגודלן אך כנראה שתוך זמן קצר כל מגזר יהווה רבע מתושבי המדינה.
אינני נכנס למתן ציונים איזה מגזר טוב יותר, מי זה התורם יותר למדינה, מי זה הפועל להביא אותנו למקום טוב יותר ברשימת העמים ומי זה החשוב יותר. מה שברור שיש ארבעה מגזרים והם שונים זה מזה. הם תמיד יהיו שונים זה מזה שכן החינוך בהם שונה. בכל מגזר החינוך בבית ובבית הספר בנוי על עקרונות שונים וכאשר החינוך שונה, "המוצר המוגמר" - אזרח המדינה, שונה.
השאלה המרכזית היא האם ניתן, בתהליך ממושך, בדרך זו או אחרת "לערבב" את הקבוצות כך שהישראלי העתידי יהיה בו משהו ממספר זרמים, לפחות החלקים הטובים התורמים לחברה טובה יותר. אני די מסופק שכן כל מגזר רואה את דרכו כדרך הנכונה ואפילו הנכונה היחידה ולהגיע למערכת חינוך אחת בנויה על מערכת ערכים אחידה נראה כמשימה אבודה מראש.
אולי הדרך הנכונה צריכה להיות בניית ערוצי הידברות בין הקבוצות תוך נכונות לוויתורים בכל קבוצה והכל על-מנת שלא נגיע למצב הנראה בכל כך הרבה מדינות בהם שבטים שונים, במדינה אחת, נלחמים זה בזה. מלחמות אלו הורסות מדינות ואין צורך להתעמק על-מנת לחפש דוגמאות.
יותר מצודק הנשיא שהנושא חיוני לקיומנו העתידי ועכשיו הזמן להתחיל ללבן ברצינות את הסוגיה ולמצוא חלופות. הנשיא לא העלה דבר שאינו ידוע לרבים אך חידוד הצורך לטפל בו מהווה אמירה נכונה וחשובה ביותר.
מן הסתם, זה הזמן להקים צוות עבודה רציני שיכלול נציגים מכל המגזרים ביחד עם אנשי רוח ואקדמיה, מדינאים ואנשי עסקים ואחרים ולהתחיל להתייחס ברצינות לנושא כי הוא בנפשנו. אולי הגיע זמן לטפל במשהו שאיננו לטווח של מחר בבוקר אלא לטווח היותר רחוק ולא להתעורר בעוד עשור ולומר - "איפה טעינו".
כל הכבוד אדוני הנשיא.
