|
כל נהג רואה ודאי אחת או יותר מהתופעות שלהלן כשהוא נוהג יומיום בכבישים. תופעות שמבטאות לא רק עבריינות, אלא גם תוקפנות, חוסר התחשבות בזולת, אנוכיות, עצלות, חוסר היגיון ותזזיות. לצערי, נהיגה זו אינה פוסחת על שום קבוצה באוכלוסייה ועל שום קבוצת כלי רכב.נראה שכאן יש שיויון כמעט מלא.על התנהגות זו משלם הנהג הישראלי בחוסר רוגע, בהגברת הלחץ הנפשי עליו ועל אחרים, פוגע באיכות חייו שלו ושל אחרים.אינו נהנה מהנהיגה וממוזיקה טובה.
להלן המכות והגזרות המרגיזות שנתקלים בהם בנהיגה:
- מעבר מנתיב לנתיב - הנהג או הנהגת עוברים תכופות מנתיב לנתיב. כיוון שיש הערכות שונות של נהגים איזה נתיב טוב יותר, אנחנו עדים לתמונה מצחיקה של כלי רכב שעוברים מימין לשמאל וכלי רכב אחרים שעוברים משמאל לימין - איש לא "מרוויח" מכך, אבל הכנסת תזזית וחוסר שביעות רצון של הנהגים עצמם יש. וזה גם מונע ממני נהיגה רגועה כי אני צריך כל הזמן להיות ערני שלא יכנס רכב לפני ואם נכנס שלא אכנס בו.
- נסיעה על נתיב וחצי - תופעה שנצפית לעתים אצל נהגים מקצועיים, היא שגלגל אחד בנסיעה יהיה כולו בנתיב הימני וזאת כדי לשמור על האופציה לנסוע בנתיב שהתקדם מהר יותר. זה כמובן מונע נהיגה רגועה מנהג כמוני, כי אני צריך להיות דרוך וערני למה ובמה יבחר הנהג שלפני.
- עצירה בנתיב הנסיעה בעיר - עד כדי חסימתו כליל.תופעה חצופה שהתפתחה בשנים האחרונות היא שנהגים עוצרים, ללא כל חשבון, נתיב שלם למספר דקות וזאת כדי לקנות משהו בחנות, או להוריד ילד או לכל דבר אחר. המדהים כאן הוא שמדובר באוכלוסיות הגרות בערים יוקרתיות, לא רק בצעירים אלא גם בעלמות או בנשים צעירות,בג'יפים או ברכבים יוקרתיים וכד'.לעתים עושים את זה ללא איתות כלשהו ובכך מסכנים נהגים אחרים ומסבכים את התנועה בפקקים. זאת כדי למנוע חלילה הליכה של מאה או כמה מאות מטרים. למי זה איכפת?
- סיבוב פרסה בכביש - לעתים זה מותר ואפשרי. אבל למה לעצור את התנועה כאשר 100 מטר לפנים או יותר ישנה כיכר ואפשר לנסוע עד הכיכר ולהסתובב בניחותה וללא כל הפרעה לאחרים וללא לחץ לנהג עצמו?. האם זו עצלות?חוסר מחשבה?העדר רציונליות? איני יודע.
- "התפלחות" לנתיב העמוס - בערים או מחוצה להם, יש לעתים קרובות נתיבים עמוסים מאוד ברכבים והתור ארוך. מה עושים נהגים או נהגות "נחמדים"? - נוסעים בנתיב הפנוי שפונה בסופו ימינה או שמאלה ו"מחליקים" לנתיב העמוס - כך חוסכים דקות המתנה ארוכות, על חשבון הנהגים האחרים. זה לא רק חוסר נימוס אלא גם גניבת זמן מהאחר.
- חוסר התחשבות באיתות - כאן התופעה הפוכה - נהג שצריך לפנות ימינה או שמאלה, וחייב לעבור נתיב - הוא מאותת, אך לא מתחשבים באיתות ולא נותנים לו לעבור למרות שהוא באמת ובתמים צריך לעבור נתיב כדי לפנות. המצב מסתבך כאשר אתה פונה מרמזור ורוצה לפנות למשל שמאלה ברמזור הבא, והנתיב השמאלי מלא רכבים מתחילת הפנייה - אתה מאותת שיתנו לך להיכנס לנתיב, אך איש לא יתחשב וייתן לך מתוך נימוס להיכנס לנתיב. במערב כשמישהו מאותת לכניסה לנתיב, מיד נענים לאיתות.
- נהיגה "מסוממת" - כגון עקיפה מסוכנת בכביש בין עירוני - תמיד ישנו הנהג האחד הזה שיצמד קרוב מאוד לרכבך ויעקוף בצורה מסוכנת ושוב יעקוף.נהג שיסע על השוליים, נהג שיעבור כל הזמן מנתיב לנתיב וכיו"ב, כאילו אנו במלחמה או במגרש מכוניות בלונה פרק. הסיכוי לתאונה בנהיגה כזו עולה כמובן פי כמה מונים.
- חוסר תשומת לב ומיקוד בנהיגה - עקב שיחה טלפונית עם דיבורית, או ללא דיבורית, עיסוק במשלוח מסרונים,או סתם עקב מחשבה על טרדות היום- גם כאן הסיכוי לתאונה גבוה.
- הסיכונים במעבר החצייה - אתה מוכן ורוצה לכבד זכותו של החוצה במעבר החצייה, אך מה לעשות כשרוכב האופניים, במיוחד החשמליות, לעתים גם קטנועים, נוסע במהירות וחוצה במהירות את המעבר כשהוא רכוב על גבי האופניים (אם אינני טועה, אסור על-פי החוק לחצות ברכיבה). אז אתה מודה לאלוהים שעברת בשלום את המעבר. או מה לעשות עם התופעה שהחוצה במעבר מדבר בטלפון הנייד מראשית המעבר, ואינו טורח להעיף מבט על הדרך, כי זאת זכות אבסולוטית?.
- נסיעת הקטנועים והאופנועים בעיר - עקיפות מצד ימין ונסיעה בין המכוניות - הן דבר שכיח כמו גם התאונות שמעורבים בהם.או האוטובוס שיוצא מהתחנה באופן כוחני, כשהוא מאותת אומנם (עדיף כבר לתת לאוטובוס זכות מוחלטת כשהוא מאותת ביציאה מתחנה).
השאלה כמובן היא מה לעשות?
לעניות דעתי ואיני מומחה:
- קודם כל צריך להיות מודעים לתרבות הנהיגה בארץ. להדגיש את היתרונות, שבנהיגה רגועה לנהגים ולנהגות, כדוגמת הנהיגה בקנדה ובאנגליה.
- לנצל את הטכנולוגיה, ולהתקין מצלמות רבות מאוד בדרכים, לא רק בצמתים, ולשלוח אזהרות לנהגים העבריינים לא רק על עבירות המהירות, אלא על כל נהיגה תוקפנית ועל כל תופעה מהסוג הנ"ל. כאן אין חובה בהעסקת שוטרים, אפשר אולי עורכי דין זוטרים.
- לבסוף - לחנך את הילדים למשמעת, להתחשבות בזולת ולנימוסים. להסביר זאת גם למבוגרים.
|
