מאמר קצר זה לא יביא דוגמאות ונושאים. עניינו רק דבר אחד והוא שהאופן בו מתנהל השיח הציבורי בתקשורת על-ידי עיתונאים, וברשתות החברתיות על-ידי אזרחים - הינו מדאיג ביותר. הוא מדאיג עד כדי כך שהוא מגיע לידי מצב שמסכן את המדינה והחברה. זה מפחיד, כי שיח שכזה עלול להביא לקבלת החלטות שגויות בנושאים הרי גורל. שיח קוטבי מוביל גם לאלימות מילולית ופיזית.
נראה שלא מתייחסים לעובדות. לא בודקים ומאמתים את העובדות. מידי זורקים מילים מתלהמות, עם הצגת עמדות באופן נחרץ, קוטבי. מציגים עובדות ש
אולי נכונות כבדוקות. לעתים יש חשש שהעובדות מגמתיות ומפוברקות (קוראים לזה "ספין", סחריר בעברית) וכבר לא מתרגשים מכך. לדעתי זו עבירה מוסרית ואתית חמורה. משתמשים בהרבה מילות לוואי, מבטאים הרבה הערכות ולא מתרכזים בעובדות. העובדה שהעולם והנושאים נעשו מורכבים מאוד - רק מחריפה את המצב.
שכל ישר
הדרך הנכונה היא להתרכז בעיקר בעובדות, להביא אותן במדויק ובצורה עניינית ולציין את כל העובדות הרלוונטיות. הבאת העובדות בצורה כזו תוביל במידה רבה למסקנות הנכונות, בבחינת "העובדות מדברות בעד עצמן". יש להתייחס
לכל העובדות שכל צד מביא ולהשתמש בשכל היישר לניתוחן. אסור שעמדות בסיסיות תשננה את ראיית המציאות, ואת ניתוח העובדות. אדם צריך להיות בעל יכולת לשקול ולקבל עובדות שאינן תואמות ומאשרות את עמדתו והשקפתו. כך נהגו בישראל בשנות החמישים והשישים. קראת מאמר בעיתון ולמדת ממנו משהו. ראש הממשלה קיבל החלטות לפי העובדות והשכל היישר. היום, איני יודע מהי העמדה הנכונה בסוגיות רבות, כי איני מקבל עובדות נכונות או את כל העובדות הרלוונטיות. היום אני מבזבז זמן רב בחיפוש אחר האינטרס. היום אני יודע שעיתון X יציג תמיד עמדה X ועיתון Y יציג תמיד עמדה Y - למרות שדבר כזה לא ייתכן. המציאות משתנה, העובדות משתנות ולכן גם העמדות צריכות להשתנות.
סוגיה אחרת היא ההתלהמות, הלשון הרדודה, הקיצונית, חסרת כל פרופורציה וכל הגיון. זו כבר תופעה כוללת. משום מה, השתרשה הדעה בתקשורת כי כדי שיהיו קוראים או צופים, חייבים להציג את הנושא בצורה בוטה כדי שיהיה "מעניין" ו"משכנע". הצגת נושא בצורה שקולה ומאוזנת תיחשב על-ידי העורך כ"משעממת" ופוגעת ב"רייטינג" ובהכנסות. גם אם זה נכון, וכנראה שכן כי בוטות מוכרת, הרי שלא נכון לנהוג כך, וזה גם לא הגון ולא ישר.
