דבר בסיסי אחד היה מוקצה אצלי כל חיי מרוב מיאוס והוא הטמטום. היכן שהרחתי טמטום – עברתי למדרכה ממול. זה בדיוק מה שהיה בהצגה הכי טובה בעיר, "הפוליטיקה הישראלית". זה לא נוהל על-ידי אף אחד, ואל תספרו לי שעוד פעם ביבי יצא קוסם, והוא מלך ישראל. ביבי היה ונשאר אותו אפס כלומניק מלפני הטרראם הפוליטי להרחבת ממשלתו, וכל מה שקרה, גם אם "הצליח לו", נבע מזרימת הביוב השיגרתית של הפוליטיקה הישראלית לים הגועל.
ביבי הרגיש מאוים עם 61 הח"כים בקואליציה. את הפחד הזה לא יכול היה להשאיר בנשמתו המפרפרת בלאו הכי. את שרה איננו יכול להסיר מעליו, אבל את הפחד הזה – כן. פשוט פונים ומחפשים תאבי שררה. לא חסרים כאלה. ביבי רצה באמת ובתמים את הרצוג ב
ממשלה. נתון כל כך קל לטרף, ממש מציאה. כל הרווחים האפשריים – רק כי מולו מוקיון מפגר שחשב כי כניסתו לאותה ממשלה שהקיא עליה במשך תקופה ארוכה – היא שתושיעו מחוסר הפופולריות הציבורית וה
מפלגתית. אז הוא קיבל כזו בומבה בפרצוף... ואכן מגיע לו.
אבל לא אלמן ביבי. יש את ליברמן. מילה על ליברמן - זה לא אדם שיגרתי, בדיוק כמו שאני לא כזה (אינני ציני). ליברמן נמצא בתוך הפוליטיקה הישראלית רק כי הוא גבר-גבר. האיש הזה איננו קרוץ מזבל אנושי סטנדרטי, ועובדה – גם ככה ניתן לשרוד בפוליטיקה. ליברמן עומד על עקרונותיו בגבורה, וזה לפעמים מצליח לו. אבל כיצד ניצח ליברמן? לא בגלל כל מעלותיו שאת חלקן הזכרתי זה עתה. ליברמן ניצח כי האפס ביבי התקפל ונתן לו את תפקיד שר הביטחון, דבר ש"על גופתו" היה חושב לתת בעבר. מה לעשות שביבי נדחק לקיר... וליברמן קיבל את התפקיד?
למעשה, שום דבר לא השתנה... וכוונתי היא שעם ישראל נשאר באותו חרא שהיה שקוע בו עד היום. נתניהו חדל האישים והמנהיג המזיק ביותר לישראל בכל הזמנים – שוב איתן בכיסאו.
הרצוג, שהוא הדוגמה האולטימטיבית לחוסר מנהיגות, חטף בגדולה. מפלגת העבודה נכנסה לטירוף מערכות... סטנדרטי אצלה. ו...הים נשאר אותו ים. באותו מקום. ואין רחמים לעם ישראל.
אה, שכחתי את כחלון, לפיד... כן, אלה היו כאילו מהצד, ובאין חתולים בסביבה, העכברים יוצאים לחגוג לקראת הבחירות הבאות שימשיכו להנציח לנו את יוקר המחיה, שוד הבנקים, יוקר הדיור, מערכות משפטיות ואחרות פרימיטיביות ללא סיכויי הבראה. אבל על מה ידברו כולם? ניצחנו. "כולם"... זה כולם, כי מי באמת סופר את מחנה השמאל שגם אם רבות מדעותיו מקובלות עליי, אין בו טיפת כבוד עצמי, טיפת חוכמה, טיפת כושר מנהיגות, טיפת משהו... ואת המחיר משלמים כולנו, כן, גם בוחרי נתניהו. כולם משלמים את מחיר אפסותה של הדמוקרטיה הישראלית.
