X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  ספרים
כתיבתה של המשוררת פשוטה זוהי אהבה שמתחזקת ומתהדקת ככל שמתגברים ומתחזקים אותה
▪  ▪  ▪
[צילום: שושנה ויג]

מי שכותב שירה כדאי שיתרכז בכתיבת שירי אהבה. כשמעיינים בקובץ השירים החדש של אסתר דגן קניאל מתפרץ הפרק הראשון "אהבה ומשפחה". זהו ספר שירים שבו 9 פרקים ב-127 עמ'. בספר השירים מגוון יצירות בתחומים שונים שבהם מתבוננת היוצרת פנימה והחוצה בעולמה, וגם באמונה ובחיים.
את האהבה מחברת היוצרת אל שער המשפחה, וזהו הפרק שאתמקד בו, ורק בשירי האהבה לבן הזוג, היוצרת היא יוצרת אמונית ולכן חווית האהבה מעוגנת אצלה במשפחתיות. שירי האהבה שלה מוקדשים לבן זוגה לחיים שלמה, והם מרטיטים את הלב. בשיריה משלבת אסתר דגן קניאל פסוקים מן המקורות, החוויה הרליגיוזית מאוד בולטת בכתיבתה ואפשר לומר שהיא שואבת את רוחניותה ככותבת מן המקורות.
בשיר "והייתם לבשר אחד" עמ' 8 היא כותבת על חווית הקרבה בינה לבין זוגה, תמונת המציאות שבה היא מתכרבלת בזרועותיו של אהובה היא חוויה אמונית. הכותבת פותחת את השיר בהתבוננות אל הכוכב שמציץ מבעד לתריס ומסיימת באמירה שֶׁ"הַכּוֹכָב מֵצִיץ / קוֹרֵץ וְאוֹמֵר/ אָמֵן". בקרבה הזו במיטת האוהבים היא שוכבת בתנוחה עוברית, כמו מחכה להיוולד בזרועותיו של מי שבא לשחרר אותה. החוויה האינטימית היא חוויה משחררת בקשר ביניהם, המושיע מופיע בדמותו של הגבר שעוטף את דמות האישה בגופו. ניכר שהאישה חוסה בצלו. תפיסת עולמה של הכותבת היא תפיסת עולם שבה הגבר הוא מעניק המחסה, והחיבור ביניהם הוא חיבור התשוקות, "אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לִהְיוֹת/ לְבָשָׂר אֶחָד". הערה באשר למקור המקראי מספר בראשית ב, 24 "וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד", אם נדייק.
בשיר "חיים זו לזו" עמ' 9 שבו היא כותבת הקדשה "מוקדש לשלמה אישי היקר", מעין הצהרת אהבה מתקתקה.
"גָּדְלָה אַהֲבָתִי
גָּבְרוּ רִגְשׁוֹתַי
גָּלַשׁ מִמֶּנִּי אֵלֶיךָ
הִשְׁקוּ גִּנָּתְךָ
הֵפִיחוּ בָּהּ חַיִּים
עַד כִּי הָיִינוּ שְׁנַיִם
גּוֹלְשִׁים וּמַשְׁקִים
חַיִּים זֶה לְזוֹ"
אם בשיר הקודם "והייתם לבשר אחד" מצאנו ציפייה של הדמות הנשית לחיבוק העוטף של האוהב, ציפייה להתלכדות ושחרור, בשיר הזה הדוברת אקטיבית. במשחק התפקידים בקשר בין אישה לגבר כותבת אסתר דגן קניאל שצריך להניע את הקשר הזוגי ביוזמות, פעם יוזם הגבר ופעם יוזמת האישה. כוחם של השניים יחדיו רב מן האחד. הענקת החיים ומטאפורת ההשקיה של האישה את הגבר מופיעה בשיר, היא משקה גינתו, ובאמצעות פעולותיה היא מעצימה את אהבתה אליו, היא יוצרת את תנועת הגלישה ההדדית ומפעילה את המערכת הזוגית שבה "חיים זה לזו". כתיבתה של המשוררת פשוטה. זוהי אהבה שמתחזקת ומתהדקת ככל שמתגברים ומתחזקים אותה. המים והחיים שלובים אלה באלה ויונקים זה מזה. בשיר הזה שהוא שיר פשוט מדובר על קרבה ועל זוגיות, בידי ובידיך לחבר את החיבור הרצוי והנכון לשנינו.
ואני ממשיכה בקובץ בפרק שירי "אהבה משפחה" בשיר "ליל אמש" עמ' 10,
לֵיל אֶמֶשׁ, בְּשָׁעָה שֶׁמַּלְאֲכֵי שָׁמַיִם הִקְדִּימוּ שַׁחֲרִית
וְהַשָּׁמַיִם חֲשׂוּפִים הָיוּ לַחֲשֹׂף סוֹדִי
בָּאתִי אֵלֶיךָ לְבוּשָׁה בְּשִׂמְלָה שֶׁאָרַגְתִּי מֵעֲלֵי שַׁלֶּכֶת
מָצָאתִי מַחֲסֶה מִתַּחַת לְאַגְלֵי הַטַּל לְרַגְלֵי קוֹצֶיךָ
בַּבֹּקֶר קֶרֶן אוֹר בְּתוּלִית חָדְרָה בְּשִׂיחֵי שְׂדוֹתֶיךָ
אָמַרְתָּ שֶׁסֹּמֶק פְּנַי הָיָה כְּכֶתֶם בַּכֻּתְנַת
שֶׁאָרַגְתִּי בְּבוֹאִי לְהִתְקַדֶּשׁ עִמְּךָ
לֵיל אֶמֶשׁ.
הדוברת שבה אל ליל ההתייחדות עם בן זוגה ונחבאים בו רמזים שזוהי אהבה בשלהי חייהם של בני הזוג, בגד האהבה הוא בגד העשוי עלי שלכת, המטפורה מרמזת על אהבה בוגרת, אהבה שבה תם הזוהר הראשוני של בני הנעורים. אהבה שאין בה את דפיקות הלב מרגשות כמו של האוהבים הצעירים אלא פגישה שבה נפגשים בעבר שבו שיחים וקוצים, החיבור ביניהם הוא חיבור שבו מתקדשים שני אנשים שחברו למטרה הזו, להיות יחד למרות הקשיים. השיר מבטא את הרומנטיזציה של היחסים, הגעגועים לליל האוהבים שהיה בחסות האמונה המיסטית שעולמות עליונים כמו מלאכי השמים שותפים למעשיהם של בני האדם. מעשה האהבה על-פי אסתר דגן קניאל הוא מעשה של אמונה, מעשה התקדשות בחסות האמונה באל. געגועיה של הדוברת אינם למשהו רחוק מבחינת ממד הזמן, בסך הכול היא מתגעגעת לליל אמש. החוויה שהתרחשה לפני כמה שעות עדיין חרותה בנפשה והיא מקעקעת אותה באופן רומנטי בשיר הזה. אהבה מנחמת נקרא לה.
החוויה הזוגית של אחדות וחיבור מופיעה גם בשיר "טביעה" בעמ' 11. דמותה של הדוברת כדמות נשית מתרפקת ורומנטית וגם כאישה רגשנית מאוד, ממש באר מלאה דמעות, והוא האוהב גומע מן הבאר שלה עד שכרון חושים ואיבוד עצמו. האוהב כטובע בנפשה הרגישה של הדוברת ושניהם מתחברים לא רק ברמה הרגשית אלא גם ברמה הגופנית.
דימויה של הכותבת הם דימויים פשוטים שאינם מצריכים התעמקות רבה ועם זאת היא מצליחה לעורר תחושה של התפעמות כשקוראים את השירים. למשל בשיר כמו אהבה בעמ' 12, נוטלת הדוברת דימויים כמו: מים, כוכבים, חי וצומח ומדמה את תחושת המילוי שהיא חווה בחוויות החיבור וההתייחדות עם בן זוגה.
...אֲנִי רֵיקָה בָּאָה אֵלֶיךָ
אַתָּה מְמַלֵּא אוֹתִי
כְּמוֹ שָׁמַיִם
כְּמוֹ יָם
כְּמוֹ אֲדָמָה
כְּמוֹ אַהֲבָה".
זהו כוחה של המשורר אסתר דגן קניאל, אחיזה בעולמות עליונים, באמונה וגם בחיבור עם הגשמי והארצי, כשהחיבור בין העולמות נעשה בפשטות ובכנות. הנשגבות בשירתה של דגן קניאל מושגת בתמימות.
ברבים משירי האהבה של המשוררת מוצאים ביטויים של שפע שנוצרים בעקבות המפגש בין האוהבים, האוהב מרווה את האהובה, האהובה היא באר שממנה שותים לרוויה. החיבור בין האוהבים הוא חיבור מיסטי שמחבר עולמות עליונים ועולמות תחתונים. הדוברת מבקשת מן הקוראים לבחור את המיתה הטובה מכל "לא עדיף למות מאהבה?" עמ' 13.
מול האהבה המתוקה השופעת צוף, מופיעה שיר שבו מסר מאמה של המשוררת. "אימא הייתה אומרת" עמ' 15-14, שיר שבו מוצגת אזהרה מפני תעתועים שקיימים באהבה, עצות עממיות משיאה אמה של הכותבת והם מחלחלים אל השיר שגם מושמע לקהל במופע של אסתר דגן קניאל "אהבה זה כל הסיפור". הפואנטה של השיר בסיומו, בבית שלפני הסיום, האם מזהירה את בתה מן הגבר שנוהג באלימות כלפי בת זוגו, במקום הזה אין פשרות, על האישה לברוח, אסור לאפשר פגיעה וניצול קיומה של האהבה במקום של פורענות ואלימות, וזהו השיר שמשלבת המשוררת בפרק האהבה והמשפחה. מורשת העבר מועברת לדורות הבאים. המשוררת מורישה את המסר החשוב לקוראות, לכל מי שמוכן להקשיב לה. וזהו מסר חשוב ביותר בכל הזמנים.
...אֲבָל מָתַי שֶׁהוּא בָּא עָלֶיךָ בָּאַלִּימוּת יַא בִּינְתִי
נוֹגֵעַ בְּשַׂעֲרָה הֲכִי קְטַנָּה שֶׁלָּךְ, בַּקָּצֶה שֶׁל הַצִּפֹּרֶן שֶׁלָּךְ
אַתְּ קָמָה עָלָיו כְּמוֹ נְמֵרָה, אֲהָהּ...
כְּמוֹ יָעֵל עַל סִיסְרָא כְּמוֹ דְּלִילָה עַל שִׁמְשׁוֹן,
אֶת חוֹתֶכֶת בַּמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה, טְרָאח..."
נגעתי בפשטותם של המילים, בחיבור של היוצרת עם האמונה שמופיעה בשפע בספר "כמו קליפה". ספרה של אסתר דגן קניאל, משוררת ומספרת סיפורים שמופיעה בערבי תרבות ברחבי הארץ הצליח לעורר אותי לתגובה בהיותו ספר שבו כתבה המשוררת ברגישות על אהבה וזוגיות, גילוי לב נוגע על אהבה בשלה.

אסתר דגן קניאל. כמו קליפה, הוצאת חדרים, 2016.
תאריך:  16/08/2016   |   עודכן:  16/08/2016
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 שושנה ויג / Shoshana Vig
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ציפי לוין
הספר, המשלב ידע וכלים מתחום הפסיכולוגיה והקואוצ'ינג, עם יהדות, קבלה וחסידות, הוא מדריך מעשי קצר-יריעה וקל לקריאה
ציפי לוין
סדרת מאורעות מאלצת את האחים לחקור את התאונה בעצמם    מסעם לפתרון התעלומה עובר דרך עברו הלא ידוע של האב וילדותו בשכונה חרדית בירושלים
יהודית מליק-שירן
הקורא חרד לגורל הדמות השרועה על הכביש בתוך שלולית בוץ, הוא גם חרד באותה מידה לדמות המספרת את סיפורה
ציפי לוין
מתוך הנובלה "מדובר בסך-הכל בשישים וחמישה ילדים חסרים" מאת עמלה עינת
יוסי ריבלין
"היופי הזה שיש" מכיל עשרות שירים וצילומי טבע פרי עטו ומצלמתו מונסונגו אמן רב-תחומי – משורר וצלם - נולד בצפת ומתגורר היום ביישוב גן-נר שלרגלי הגלבוע    "היופי הזה שיש" הוא שירת חייו, שירים שכתב ותצלומים שצילם מתוך הקשר האינטימי שלו עם המילים ועם המראות
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il