אתחיל את ביקורתי בווידוי אישי. אני אוהב ספרי מתח ובמיוחד את ספריו של פיטר ג'ימס שהטוב ביניהם הוא - פשוט עד מוות. אבל ספר זה אינו ספר בדיוני אלא על רוצח בשר ודם שרצח את נשותיו, ומי שגם צפה בתוכנית "עובדה" ואחר כך קרא עיתונים, כבר יודע על כך. למרות זאת מדובר בספר מתח הכתוב היטב ע"י תחקירן טלוויזיוני היודע מלאכתו, מה שמצדיק את הכיתוב בגב הספר ש"אסנהיים יוצא למסע תחקירי עוצר נשימה בין הנשים בחייו של האלמן הכפול: הוא פוגש את אשתו השנייה, שרונה בן אור מנתניה, את טלי רון מקיבוץ חצרים, את איריס נאור מבית קמה ואת ד"ר מריה (מאשה) זקוטצקי, הרופאה המרדימה מבית חולים "מאיר" בכפר סבא. כל אישה מסייעת לו לפרק עוד לבנה בחומות שבנה קופר סביב סיפורי חייו השונים, כל פגישה מספקת לו עוד רמז לפענוח התעלומה, וכל שיחה חושפת בפניו עוד טפח בשיטות העבודה של הרוצח, שידע לפרוט במיומנות אכזרית את נדיבות לבן ובדידותן של הנשים הללו לנכסים וכסף מזומן".
הספר המתאר מסע להרשעת רוצח, שנמשך שבע שנים, וככזה הוא שונה מספרי מתח אחרים. לזכות המחבר יצוין שטרח להציג את סיפורו בצורה הברורה ביותר. בתחילת הספר עוד לפני השער הפנימי מצויה "כרונולוגיית האירועים והפעולות של שמעון קופר", (שמומלץ לא להקדים ולקרוא אותה). שנית, בעמודים 9 עד 11 מצויים תצלומי הנשים בחייו של קופר, ובין עמ' 64 ל-65 מצויים תצלומים רבים על אשתו השלישית- ג'יני מלמד קופר. תצלומים נוספים על שמעון קופר ועל נשותיו מצויים בין העמודים 160 ל-161, ועל דמויות נוספות (בעיקר מהתביעה והשפיטה) בין עמ' 304 ל-305, ולאחר התודות יש אפילו " אינדכס דמויות". אגב תודות, מפרק זה ניתן ללמוד כי למרות השבחים לאסנהיים מדובר בצוות שכל אחד תרם את חלקו בעשייה.
אוהבי ספרות המתח יאהבו מן הסתם את הספר, הגם שזהות הרוצח ידועה, ולמרות ירידת מתח מסוימת שהרגשתי מאז המאבק המשפטי בפרק 15.(גם אין יותר מדי ספרים שנכתבו על פרשות רצח). מומלץ לקרוא.
