אווה אילוז מ
הארץ מקדישה את טורה בכדי להסביר מדוע טראמפ נבחר.
לשיטתה, בעוד השמאל, בימים עברו, עסק בעיקר בזכויות הפועלים לביטחון תעסוקתי, השמאל של היום העביר את מרכז כובד פעילותו לטיפוח תרבות הפוליטיקלי קורקט באוניברסיטאות, בתקשורת ובקרב האליטות: השמאל כיום עוסק יותר בשוויון למיעוטים, לנשים, ולהומוסקסואלים, ופחות בביטחון התעסוקתי של מעמד הפועלים.
אמריקנים לבנים חסרי השכלה הצביעו טראמפ, כמחאה על הביטחון התעסקותי שהם איבדו: אם בשנות החמישים, פועל ידע כי מקום עבודתו מובטח עד לגיל הפרישה לפנסיה, כיום הגלובליזציה, הפיננסיזציה, והאוטומוציה, יצרו אובדן של ביטחון תעסוקתי, לשיטתה, אשר חיפש מענה, ולא מצא אותו בשמאל שעסוק בהיטהרות עצמית והתבוססות באובר- תרבות של פוליטיקלי קורקט.
אילוז כותבת:
"67% מהלבנים הלא משכילים הצביעו לטראמפ. ביחד עם גזע, השכלה היא המנבא המשמעותי ביותר להצבעה. המשכילים — ולא העשירים — הם שהפכו למושא הזעם של מעמד הפועלים, משום שאנשים בעלי השכלה נוטים יותר להיות חילונים, להגן על הגלובליזציה, כמו גם על זכויות של נשים והומוסקסואלים, ולאמץ ערכים רב-תרבותיים. זאת הסיבה לכך שמיליארדר שהתחמק מתשלום מיסים יכול להיתפש כמי שמייצג את מעמד הפועלים: הוולגריות שלו, הדיבור חסר הרסן והבורות מסמנים אותו כחסר השכלה, כאדם "אמיתי", אחד מאתנו. בעוד שאמריקה המשכילה, הקוסמופוליטית והעירונית נרתעה בגועל מהבורות של טראמפ, בעיני מעמד הפועלים היא העניקה לו את הפאתוס של האותנטיות"
וגם:
"הפופוליזם — בישראל ובארה"ב — הוא תגובת-נגד של מעמד הפועלים לתחושה המעורפלת שהאליטות המשכילות והשמאלניות לא מייצגות אותו יותר, שהן דואגות יותר למיעוטים ("שמאלנים אוהבי ערבים, או מקסיקאים") מאשר לבעיות המטרידות אותו. הפופוליזם הימני פורח, משום שעולמם של בני מעמד הפועלים שקרס בעקבות הקפיטליזם התאגידי, יכול להיבנות מחדש בעזרת ההבטחה של פריווילגיות הנשענות על גזע ומין. מה שיד שמאל לוקחת, יד ימין מבטיחה לתקן".
אילוז מציעה לשמאל בישראל, ובכל העולם, ללמוד את הלקח.
