מזה כשנתיים וחצי
הדר גולדין ושאול אורון נעדרים, על-פי המידע הם מוחזקים בידי החאמס שחטפו את גויותיהם כאשר נהרגו בפעילות מבצעית במסגרת צוק איתן. האחמס מסרב לפעול להחזרתם, ולטענת אביו של הדר הממשלה לא עושה דבר ללחוץ על החמאס על-מנת לגרום לו להחזיר את הגופות, על-מנת שניתן יהיה להחזירם לישראל ולקברם בקבר צבאי כדת וכדין.
אי פעילות זו של הממשלה אינה עולה בקנה אחד עם הערכים עליהם אנחנו מחונכים והם שלא משאירים שבויים או פצועים בשטח. נכון בזמן אמת לא ניתן היה לפעול להשבתם הביתה, אולם מאז זרמו הרבה מים בירדן והיה צריך לגלות רגישות מינימלית בנושא.
יש דברים רבים שניתן לעשות בנדון והרי מספר דוגמאות: הכבדת העול על רצועת עזה באמצעות אי-מתן מעבר לסחורות ושרותים מסוגים שונים, ולפחות מלט, בטון ושאר חומרי בניה, המשמשים בין השאר לבניית המנהרות והבונקרים התת קרקעים למלחמה הבאה. כמו שעושים קשיים במחסומים ביהודה ושומרון ניתן גם כאן לעשות בדיקות קפדניות יותר אפילו על סחורות ושרותים שיש אישור להעבירן.
נושא בלתי פתור
הכבדת העול על אסירים ביטחוניים, להתחיל תחילה עם סנקציות על השפוטים לזמן ארוך וכאלה שיש להם דם על הידיים, לא לאפשר ביקורי משפחות בכלל. האם החמאס איפשר ביקורי משפחות אצל שליט? או עכשיו אצל מנגיסטו הנמצא ליית מאן דפליג בידיהם כשהוא חי וזקוק לטיפול רפואי?
ובמקביל לגייס את התקשורת שתזכיר להנהגה כי יש בפניהם נושא בלתי פתור הומנית - הבאתם לקבר ישראל של שני החטופים. והתקשורת הוכחיחה כי כאשר היא רוצה היא מסוגלת לקיים לחץ רצוף ובלתי פוסק כמו שעשתה בזמנו של
גלעד שליט ועכשיו עם פרשת ילדי תימן החטופים.
אני מציע כי בראש כל מהדורת חדשות בצד הימני של המרקע יופיע הזמן ששני החיילים נמצאים בידי חאמס, לבטא זאת בימים כי אז זה הרבה וזה מציג את חומרת הבעיה הרבה יותר חזק. היכן הלוחמים שהיו תחת פיקודם של השניים? שכל יום יופיע אחד מהם בסלוגן קצר ויתבע את השבתם הביתה. בלי אמצעים כאלה ואחרים לא יהיה סוף, ולהשאיר זאת למשפחות הצנועות שלהם זה לא יעזור דרושים אמצעים הרבה יותר דרסטיים.
