בבתים רבים בישראל חימום החדרים נעשה בעזרת תנורים שונים המופעלים בגז או בחשמל. תעריפי הגז הביתי כיום, לצערנו, לא כדאיים ברוב המקרים מבחינה כלכלית לחימום הבית, זאת למרות העבודה המאומת שנעשית ע"י משרד האנרגיה בתחום זה. למעשה בחודשים האחרונים היו דיונים אינטנסיביים בוועדת הכלכלה בכנסת, ואף יש החלטות משמעותיות בעניין, אבל עדיין בחורף הקרוב משתלם יותר לחמם תוך שימוש בחשמל, וזאת על-אף העלייה בתעריפי החשמל נכון לתאריך 1.1/2017.
נבחן לצורך הדוגמה חימום הבית ביחידת חום אחת (קילוואט אחד של חום):
- בחימום הבית בגז, לפי תעריף ביתי ממוצע (20 שקלים למע"ק), נשלם 67 אג' לערך.
- בחימום הבית בתנור חשמלי (ספירלה, מפזר חום, רדיאטור וכיו"ב) נשלם 58.2 אג'. כלומר חיסכון של כ-13% בתשלום החודשי לחימום.
- בהפעלת מזגן לחימום הבית, נשלם רק 13.82 אג' עבור אותה יחידת חום שתכנס לביתו. כלומר 80% פחות בתשלום לעומת התשלום אם יבחר בגז.
ממה נובע הפער בין הפעלת מזגן לשאר האפשרויות?
הפער האדיר בין עלות הפעלת המזגן לצורך חימום לבין שאר האפשרויות נובע מאופן פעולתו של המזגן. במינוח המקצועי נקרא המזגן "משאבת חום" מכיוון שהוא שואב את החום כנגד הטבע, כלומר ממקום קר אל מקום חם. בניגוד לתנור חשמלי הצורך חשמל על-מנת להפיק חום, משאבת החום צורכת חשמל על-מנת לשאוב את החום מחוץ לחדר פנימה. משל היה אדם רוצה דבר מה, ובמקום לייצרו בתוך ביתו, הולך ולוקח מן המוכן על אדן חלונו. כך גם משאבת החום: היא מקררת במעט את האוויר הקר שבחוץ, ובכך מייצרת אנרגית חום ומעבירה את החום הזה אל תוך החדר. מזגן טוב בימינו (בדירוג אנרגטי A) הוא בעל מקדם יעילות 4, כלומר מפיק 4 קילו ואט חום מכל קילו-ואט חשמל שהוא צורך ובכך גדולתו. לשם השוואה תנור חשמלי מפיק 0.95 קילואט חום מכל קילואט חשמל שהוא צורך.
האם המזגן מייבש את האוויר?
רבים נוטים לחשוב שהמזגן מייבש את האוויר בעת פעולתו. הדבר נכון בקיץ, כאשר מים מתעבים על צלעות המזגן הקרות, ומטפטפים החוצה דרך צינור הניקוז, ובחדר נשאר אוויר יבש יותר. בחורף לעומת זאת, צלעות המזגן חמות ולא קרות, לכן אין עיבוי של לחות מן האוויר על צלעות המזגן ואין יציאה של מים מהחדר החוצה, לכן כמות המים באוויר החדר נשמרת. לפעמים יש תחושת מחנק בעת פעולת המזגן, תחושה זו נובעת מהעובדה שחימום האוויר גורם לשינוי בצפיפותו, כמות המים כאמור נשמרת, אך צפיפות האוויר יורדת בשל החימום ולכן הלחות היחסית יורדת. אך תופעה זו מתרחשת בכל התנורים החשמליים, ולא רק במזגן.
מדוע הפעלת מזגן מעניקה תחושת יובש ועל כמה מעלות מומלץ לכוון את המזגן?
עם זאת, תחושה זו מוגברת בשל היות המזגן חזק בהרבה מכל תנור רגיל, שכן הספקו נבחר על-פי התפוקה הרצויה בקיץ. אם ניקח למשל תנור ספירלה עם 3 ספירלות המפיק חום המספיק לחימום של סלון בדירה ממוצעת (2.4 קילוואט, 30 מ"ר לערך). באותו הסלון מותקן בד"כ מזגן המסוגל להפיק חום הגדול פי 3.5 מאותו תנור עם 3 ספירלות (כ 25-30 אלף BTU, שהם 7.3-8.8 קילוואט). כאשר ההספק גבוה כל כך, גם תחושת המחנק גבוהה, לכן כדאי לכוון את המזגן ל-19-20 מעלות ולאפשר לו לעבוד בעדינות. כך גם נחסוך כסף רב וגם נהנה מתחושה טובה בחדר. פתרון נוסף הוא פריסת מגבת רטובה בפינת החדר, המים מן המגבת יתאדו לאט ויגבירו את הלחות בחדר.
יתרונות החימום התת ריצפתי
דרך נוספת יעילה לחימום חללי מגורים ללא תחושת מחנק כלל הינה חימום תת-ריצפתי דרך משאבות חום. בשיטה זו יש לפרוס צנרת תת-ריצפתית אשר בה מוזרמים מים חמים שחוממו ע"י משאבת חום. שיטה זו יקרה מאוד מבחינת תשתיות, לכן בד"כ מותקנת כיום רק בפרויקטים יוקרתיים, הפעלתה לעומת זאת נעימה מאוד וחסכונית כמו הפעלת המזגן. במקביל ניתן לנצל מערכת זו לחימום מים גם לסניטריה (מקלחות, כיורים וכיו"ב).
אדריכלים רבים, לדאבוננו, אינם מודעים לעובדה שמשאבת החום היא למעשה מזגן, ומבקשים להתקין בנוסף למשאבת החום לחימום תת-ריצפתי גם מערכת נפרדת למיזוג אוויר לתקופת הקיץ. בפרויקטים כאלה ניתן להגיע לחסכון של אלפי שקלים בתשתית אם מנצלים את משאבת החום גם בקיץ באמצעות מחליפי חום עיליים עם מפוח אוויר (פאנקול). באופן זה ניתן לחסוך גם בתשלום מיותר על תשתית כפולה וגם בשטח יקר על גג המבנה.
האם למזגן יש חסרונות?
חיסרון בולט של משאבת החום (המזגן) היא אי-יכולתה להפיק חום משמעותי בטמפרטורת סביבה נמוכה מאוד, לפיכך אם האזור המיועד לחימום מושלג בד"כ בחורף, כדאי להתקין גם אופציה נוספת לחימום בעת ירידת הטמפ' אל אזור האפס.
לסיכום: אם יש ברשותכם מזגן, חממו בעזרתו. למניעת תחושת המחנק, כוונו את המזגן לטמפ' נוחה של 19-20 מעלות. אם עדיין קר לכם, כוונו את המזגן לטמפ' גבוהה יותר ופרסו מגבת רטובה בפינת החדר. כך תחסכו עשרות אחוזים בתשלום על חימום הבית בחורף לעומת תנורים חשמליים ותנורי גז.