X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
אשפוז כפוי של בגירים לפי החוק, אשר נחקק לפני שנת 1992, מעורר בעיות חוקתיות קשות מקל וחומר אשפוז כפוי של קטינים - אשר תיקוני החקיקה הנוגעים לו תוקנו בשנת 1995
▪  ▪  ▪
שלילת חירות של קטינים: נדרשת מידה רבה יותר של זהירות
"הקטין גודל לחופש. יש לשחררו מאשפוז כפוי"
ענבל בר-און
דברים אלו שנכתבו בחוות דעת מטעם הקטין ואמו אומצו במלואם על-ידי השופט יצחק עמית * קטין שאושפז בכפייה, תוך מאבקי סמכות קשים בין הפסיכיאטר המחוזי לבית החולים, שוחרר מאשפוז כפוי * מלחמת תרבויות וסמכויות
לרשימה המלאה

חוק לא חוקתי
ענבל בר-און
במשך 17 השנים שחלפו מאז היחקק חוקי היסוד בוטלו חמישה חיקוקים בלבד, בשל היותם סותרים את חוקי היסוד * האם אלו כל החוקים הלא חוקתיים במדינת ישראל?
לרשימה המלאה

עמימות שמסוכנת לחירות
ענבל בר און
הרחבת מסגרת עבירת השוחד טומנת בחובה את הסיכון שתוצמד לאדם תווית פלילית של עבירת השוחד, אף שמעשהו אינו מצדיק את הקלון הרב הנלווה להרשעה בעבירה זו
לרשימה המלאה

בשנת 2009 פרסמתי כאן, ב"חדשות מחלקה ראשונה", מאמר, הגורס, כי החוק המאפשר אשפוזים בכפייה בישראל, הוא חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א - 1991, ואשר להלן ייקרא "חוק האשפוז הכפוי", אינו חוקתי, וזאת משורה של טעמים.
בקליפת אגוז, ובקצירת האומר, המאמר הסביר כי סנקציה של אשפוז כפוי הינה סנקציה החריפה מסנקציה פלילית, אך המשוכות להפעלתה, קלות מכל קלות: לצורך אשפוזו של אדם בכפייה אין צורך בראיות, אלא אך ורק ב"ראיות לכאורה", האינסטנציה אשר מורה על האשפוז הכפוי הינה אורגן מנהלי, פסיכיאטר מחוזי, אשר חותם על הוראות האשפוז הכפוי מבלי לראות את האנשים שנידונו ל"תענוג" הזה, ותוך שהוא מסתמך על מכתב לקוני וקצר מרופא או מעו"ס בקהילה, או מרופאים של חדר מיון בבית חולים פסיכיאטרי, אשר מקבלים לרוב החלטה נחפזת ומוטה (יפורט במאמר נפרד), וזאת להבדיל מן האינסטנציה המורה על מעצר - שופט, אשר כפוף לדיני הראיות ולפרוצדורה פלילית מחמירה ביותר.
סנקציית האשפוז הכפוי קשה, כבדה ומכבידה אף מסנקציה של מאסר או מעצר, שכן מעבר לפגיעה בחירות, סנקציית האשפוז הכפוי כרוכה בפגיעה אנושה בכבוד האדם, בצלם האנוש שלו, בפרטיותו, בחירות האישית שלו במובן הפנימי והעמוק ביותר, באוטונומיה האישית שלו ובזהותו העצמית.
אי לכך, סנקציה של אשפוז כפוי, לטעמי, אינה מידתית, אינה לתכלית ראויה, ואינה חוקתית, באופן כללי. אלא שחוק האשפוז הכפוי חוקק בטרם היחקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולפיכך, על-פי סעיף 10 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (שמירת דינים), חוק האשפוז הכפוי אינו בטל, אלא יש לפרשו לאור חוקי היסוד (וראו לעניין זה: נ"פ 2316/95 עימאד גנימאת' נ' מדינת ישראל, פ"ד מט(4) 589 (1995)).
לציין, כי ההלכה הפסוקה קבעה כי אין צורך כי חוק שלם יחוקק לאחר היחקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ודי בכך שתיקון לחוק נחקק לאחר היחקק חוקי היסוד, בכדי שתיקון זה יהא כפוף ל'מרותם' של חוקי היסוד (ראו לעניין זה בג"ץ 6055/95 שגיא צמח נ' שר הביטחון, פ"ד נג (5) 241 (1999)).
או במילים אחרות - אם את חוק האשפוז הכפוי, יש לפרש לאורם של חוקי היסוד, וזאת מכוח הלכת עימאד גנימאת, הרי מקל וחומר, כל תיקון לחקיקה בנושא אשפוז כפוי, אשר תוקן לאחר שנת 1992, יש לפרש לאורם של חוקי היסוד, וזאת לאור הלכת שגיא צמח נגד שר הביטחון, לא לבטלו.

התיקון לחוק הנוער המאפשר אשפוז כפוי של קטינים – תוקן בשנת 1995

תיקון כזה, לחקיקת אשפוז כפוי, נולד בשנת 1995, והוא הוכנס לתוך חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך – 1960. חוק הנוער אינו עוסק במישירן באשפוז כפוי. זהו חוק פטרנליסטי, אשר נחקק בשנת 1960, והוא כולו נודף ניחוח של פטרנליזם שדומה כי פג תוקפו מזמן, ורק בשל טעות או שכחה הוא עדיין איתנו (אבל זהו כבר נושא לסדרת מאמרים נפרדת, ובכל מקרה, ראו את הביקורת על חוק הנוער, כאן).
חוק הנוער עוסק, במהותו, בדרכים להגן על קטינים בסיכון (וזה חלקו הטוב והחיובי), אך גם בדרכים לאלף קטינים סוררים ולהחזירם לתלם (וזהו נושא למאמר נפרד), כמו גם את הוריהם (שוב, נושא למאמר נפרד).
לפיכך, אך טבעי היה להכניס תיקוני חקיקה המאפשרים לפקיד סעד לפנות לבית המשפט במטרה לאשפז קטין בכפייה, דווקא לתוך חוק הנוער, בבחינת "מצא מין את מינו ושכן במקומו הטבעי".
סעיפים 3ב עד 3ו לחוק הנוער, עוסקים, רובם ככולם, בדרכים להביא קטין בכפייה לאשפוז בכפוי, כשהוא "בועט וצורח" (Kicking and screaming), היינו, בניגוד לרצונו. נניח לרגע בצד את העובדה שגם בחוק האשפוז הכפוי מתוארות הסמכויות והדרכים לאשפוז קטין בכפייה, וישנה מחלוקת מלומדים וכן מחלוקת פסיקתית, כיצד מתחלקים ה"תפקידים" בין חוק האשפוז הכפוי לבין חוק הנוער, אך לא בזאת עוסקת רשומה זו.
החשוב הוא, שחוק הנוער, בסעיפים 3ב עד 3ו שלו, מאפשר אשפוז בכפייה של בני נוער, ושהסעיפים האלו תוקנו לחוק הנוער בשנת 1995, היינו, לאחר חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, או במילים אחרות – אשפוז כפוי של בני נוער לפי סעיפים 3ב עד 3 ו לחוק הנוער (ובעיקר, אשפוז כפוי לפי סעיפים 3ג ו- 3ה לחוק הנוער), כפוף גם כפוף, להוראותיו המפורשות של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

אשפוז כפוי של קטינים - והיד הקלה על ההדק
[צילום: AP] אשפוז כפוי מעילות עמומות

סעיף סל רחב, אשר נתון לפרשנויות רחבות כל כך, כגון "עלולות להביא נזק נפשי חמור להתפתחותו של הקטין", מסכן את חרותם של קטינים, שכן, בהיות העילות כל כך רחבות ועמומות, ניתן לפרשן בכל דרך העולה על רוחו של המפרשן, בכדי להביא לתוצאה של אשפוז הקטין

למען נוחותו של הקורא, אביא לכאן את נוסח סעיפים 3ג ו3ה לחוק הנוער, הסעיפים אשר מאפשרים הבאת קטין לאשפוז בכפייה (אגב, המחוקק מבחין בין קטין מתחת לגיל 15 לבין קטין מעל לגיל 15, אבל – שוב, זהו אינו נושא הרשומה כעת);
סעיף 3ג לחוק הנוער עוסק בהבאת קטין, בניגוד לרצונו, לאשפוז פסיכיאטרי כפוי לצרכי אבחון, וזוהי לשונו של הסעיף:
  • 3ג. (א) בית משפט הדן בעניינו של קטין רשאי להורות על אשפוז הקטין בבית חולים שעליו יורה ובתנאים שיקבע, לצורך אבחון מצבו הנפשי של הקטין, אם סבר, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי, הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי קיימת אפשרות של ממש שהקטין חולה במחלת נפש או שיש לו הפרעה נפשית קשה והמחלה או ההפרעה עלולות לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיסי מיידי או להביא לנזק נפשי חמור להתפתחותו, וכי לא ניתן לאבחן את מצבו הנפשי של הקטין אלא בדרך של אשפוז.
    (ב) צו לפי סעיף זה יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שבעה ימים, ואולם רשאי מנהל בית החולים, אם נוכח כי הארכה כאמור חיונית לשם אבחון מצבו הנפשי של הקטין, להאריך את האשפוז לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים נוספים.
    (ג) לעניין סעיף זה, סעיפים 3ה עד 3ז, סעיף 11 וסעיף 23, "מנהל" ו-"בית חולים" – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש.
סעיף 3ג לחוק הנוער קובע, אם כן, כי ניתן לאשפז קטין בכפייה למשך שבועיים ימים, לצורך אבחונו. המחוקק מניח כי בחלוף שבועיים, יש בנמצא אבחון, ולפיכך, ניתן "לעלות מדרגה" לשלב הבא, אשפוז כפוי, ראשית לחודש בודד, ואז לשלושה חודשים, או כלשון המחוקק בסעיף 3ה לחוק הנוער:
  • 3ה. (א) בית משפט הדן בעניינו של קטין רשאי להורות על אשפוזו של הקטין בבית חולים, לצורך קבלת טיפול נפשי, אם ראה על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי, הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי נתקיים אחד מאלה:
    (1) הקטין חולה במחלת נפש ונתקיימו בו העילות לאשפוז כפוי לפי הוראות סעיף 9 לחוק טיפול בחולי נפש;
    (2) הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית קשה, העלולות לסכן אותו או את זולתו סיכון פיסי מיידי או להביא לנזק נפשי חמור להתפתחותו אם לא יטופל בדרך של אשפוז כאמור, ובלבד שבית המשפט לא יורה על אשפוז הקטין, אלא אם כן נוכח, על סמך חוות דעת של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער שבדקה את הקטין, כי לא ניתן לטפל בקטין אלא בדרך של אשפוז.
    (ב) בית משפט הדן בעניין אשפוזו של קטין לפי סעיף קטן (א)(2), רשאי להורות לקטין או לאחראי עליו, כי על הקטין להתייצב בפני ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער לצורך בדיקתו.
    (ג) צו לפי סעיף קטן (א)(2) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על 30 ימים; בית המשפט רשאי, על סמך המלצה של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער, לפיה מוסיפים להתקיים בקטין התנאים לאשפוזו לפי סעיף קטן (א)(2), והמלווה בתוכנית טיפול, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים.
ברשומה זו, מפאת קוצר היריעה, לא אתייחס לכל הפגמים הרבים הטעונים תיקון בחוק הנוער בכלל, ובפרט באותם סעיפים בחוק הנוער אשר מאפשרים את אשפוזו בכפייה, וכן לא אתייחס לפרשנויות שונות אשר ניתנו בפסיקה ביחס לחוק הנוער, והיחס בינו לבין חוק האשפוז הכפוי.
ברשומה זו אסתפק בביקורת אחת ויחידה:
חוק הנוער מאמץ את עילות האשפוז הכפוי הננקטות ביחס לאשפוז כפוי למבוגרים, אך מרחיב, ומוסיף על עילות אלו, שתי עילות נוספות: הפרעה נפשית (להבדיל ממחלה במצב פעיל, כפי שנדרש בכדי לאשפז בכפייה אדם בגיר), וכן – בנוסף לעילות שבסעיפים 9(א) ו-9(ב) בחוק אשפוז כפוי מבוגרים, נוספה העילה ולפיה "המחלה ו/או ההפרעה "עלולות להביא לנזק נפשי חמור להתפתחותו של הקטין";
סעיף סל רחב, אשר נתון לפרשנויות רחבות כל כך, כגון "עלולות להביא נזק נפשי חמור להתפתחותו של הקטין", מסכן את חרותם של קטינים, שכן, בהיות העילות כל כך רחבות ועמומות, ניתן לפרשן בכל דרך העולה על רוחו של המפרשן, בכדי להביא לתוצאה של אשפוז הקטין:
לכך יש להוסיף כי אין בנמצא כל אסכולה רפואית/פסיכולוגית מקובלת (לעניין אסכולה רפואית מקובלת, ראו לדוגמה ע"א 2027/94 צביה קליג' נ' קצין התגמולים, פ"ד נ(1) 529(1995)), הקובעת מהי התפתחות תקינה של קטין, ומה עלול לפגוע בה, וכי היעדרה של אסכולה בנדון חושף את עילה זו לפרשנויות רחבות מכל רחבות, מה שעלול להעמיד קטינים רבים אשר עלולים להיכנס אל תוך עילת סל רחבה מכל רחבה זו, בסיכון לשלילה סתמית ולא מוצדקת של חרותם;
אם לא די בכך, הרי שאין בנמצא כל אסכולה רפואית/פסיכולוגית מקובלת, המגדירה "מהי התפתחות נפשית תקינה של קטין", ולפיכך, מה יכול לגרום "נזק" להתפתחות זו:
בהיעדר אסכולה רפואית מקובלת להגדרת פרמטרים אלו, שהם, כאמור, פרמטרים אשר התקיימותם מצדיקה אשפוז כפוי, שהוא הצורה הקשה והחמורה ביותר של שלילת זכויות אדם., מדובר בפרמטרים עמומים, אשר כל אחד רשאי לפרשם לפי הלך רוחו, מה שמעמיד קטינים רבים בסיכון לשלילת חרותם בדרך של אשפוז כפוי;
במילים אחרות, הגם שהתיקון שנחקק לתוך חוק הנוער בשנת 1995, בדמות, בין היתר, סעיפים 3ג ו-3ה לחוק הנוער, ולפיהם, ניתן לאשפז קטין לצורך אבחון, ולאחר מכן לצורך טיפול, אך ורק בשל חשש ממשי ל"הפרעה נפשית קשה" אשר יש בה כדי "לסכן את התפתחותו הנפשית", התיקון כלל אינו עומד במבחני פסקת ההגבלה של חקיקת היסוד, ולפיכך, מרחיק לכת במידת הדרקוניות שבו, הרחק מעבר לחוק האשפוז הכפוי, אשר נחקק בטרם היחקק חוקי היסוד, וגם הוא אינו חוקתי למהדרין, ומעורר בעיות קשות:
למעשה, לאחר היחקק חוקי היסוד, נחקק תיקון לחוק הנוער אשר טומן בחובו פגיעה קשה, מרחיקת לכת וקיצונית בחירותם האישית של קטינים, מטעמים עמומים וערטילאיים, היכולים להתפרש בכל דרך, ואשר טומנים בחובם אפשרות מרחיקת לכת ודרקונית לפגיעה סתמית ושרירותית בחירותו של הקטין.

תאריך:  01/04/2017   |   עודכן:  01/04/2017
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
אשפוז כפוי של קטינים - האם חוקתי
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
ע"ד ייפוי כח מתמשך
ניקי  |  19/03/18 15:12
2
לגבי אישפוז כפוי
עודד הנודד  |  2/02/21 22:11
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות אקטיביזם שיפוטי
איתמר לוין
העתירה של מרגלית ויניב בנושא פרשת הצוללות, היא דוגמה מובהקת לניסיון להפוך דרך בית המשפט את רצונו של הבוחר. בג"ץ חייב להגיב בהטלת הוצאות כבדות על מי שמנסה להפוך אותו לדיקטטור
עידן יוסף
תוקף את תגובת דוברות בתי המשפט כאילו השופטים משובצים אקראית    "ההסתברות האפסית שהשופט סולברג לא ישובץ בתיקים פוליטיים מעידה שיש יד מכוונת"
ענבל בר-און
ועדת פסיכיאטריה ומשפט של לשכת עורכי הדין קיימה כנס ב 8.12.16    במסגרתו, השופט חנן מלצר הצדיק את פסק דינו הבעייתי משהו
מרדכי ליפמן
מדוע הציבור מאבד את אמונו בבית המשפט העליון? ראו לדוגמה את פסיקותיו בנושא המסתננים ומתווה הגז    ושימו לב גם ללוחות הזמנים של הגרעין באירן והצוללות בישראל
איתמר לוין
אומר על מינוי השופטים לעליון: אי-אפשר להכניס למערכת הזו מישהו שאיננו חלק מהמשפחה    תומך בפסקת התגברות - אם תושלם החוקה    מתנגד לבדיקת דעותיהם הפוליטיות והחברתיות של המועמדים לעליון    "בית המשפט העליון מרוסן מאוד מאוד בביטול חוקים"
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il