רפ"ק כהן כינס מיד את הצח"מ שלו במשרדו. דורית ומוטי הגיעו מבלי שידעו כלל במה מדובר. הם קיבלו פקודה מכהן להעביר את כל עבודתם לאחרים ולהגיע מידית למשרדו.
דורית הייתה צריכה עוד לבנות פרופיל לאחת מדמויות הפשע המאורגן בישראל. מוטי היה לפני סיכום תיקיו טרם העברתם לחוקר אחר ביחידה. עם זאת, הם היו סקרנים מאוד לשמע זימונם הדחוף לכהן. נראה שמשהו גדול מתרחש, חשבו.
לפני הכניסה לחדרו של כהן, לחץ מוטי את ידה של דורית. הם מעולם לא עבדו יחד והכירו היכרות שטחית בלבד.
"בוקר טוב", אמרו כמעט יחד. פניהם היו רציניות.
"את יודעת במה מדובר?" שאל מוטי.
"לא", ענתה דורית, "ואתה?"
"שום מושג", ענה מוטי.
הם הקישו על דלת, נכנסו ואמרו "בוקר טוב" לכהן, והוא בירך אותם בחזרה.
"שבו", אמר, "מה תשתו?"
"תלוי בעניין", ענה מוטי, מנסה לשבור את המתח שהורגש במשרד.
"ויסקי לא תקבל", השיב כהן בחצי חיוך.
"אשמח לקפה", אמרה דורית, ומוטי הוסיף שישמח לשחור.
"גזען", אמר כהן למוטי בחיוך. מוטי חייך בחזרה והביט אל דורית בהיסוס. חיוכה הרגיע אותו – היא לא חשבה שהיה בדבריו משהו גזעני.
הם התיישבו סביב שולחן הישיבות, וכהן פרס בפניהם את המעט שהיה ידוע עד כה: גופה מבותרת של אישה בשנות העשרים המאוחרות נמצאה בצומת הבוקר, טמונה בתוך שק. דורית ומוטי לא היו מופתעים משום שהידיעה פורסמה בתקשורת, כמובן מבלי לציין שמדובר באישה ומבלי לנקוב בגיל המסוים.
"ידוע", אמר מוטי במעין אדישות מקצועית.
כהן הרים את עיניו אל דורית ומלמל, "טוב שלנשים יש יותר סבלנות". הוא המשיך, "מה שלא ידוע לאף אחד הוא שביתור הגופה נעשה בכלי עבודה מקצועיים המצויים בחדרי ניתוח בכל בית חולים בארץ".
פיותיהם של מוטי ודורית נפערו ללא שליטה.
"הא", מלמלה דורית, "מדובר ברופא?"
"אולי", ענה כהן, "ואולי סטודנט לרפואה, אחות, סניטר עם כישרון".
"זה משאיר לנו רק כמה עשרות אלפי חשודים", מלמל מוטי בציניות.
דורית לא אמרה דבר ושקעה בהרהורים. "האם התגלו מקרים כאלה בעבר?" שאלה.
"לא שידוע לנו", ענה כהן.
דורית דיברה בשקט, כאילו אל עצמה, "נקמה. ואם כן, למה?"
"כן", אמר מוטי, "חיפוש המניע".
דורית המשיכה כאילו לא שמעה את דבריו, "נקמה על-רקע אישי-רומנטי, נקמה על-רקע קנאה, נקמה בנשים בכלל.... רגע", אמרה דורית בהתלהבות מקצועית, "כבר נערכה נתיחה של הגופה?"
"כן", ענה כהן.
"היא הייתה בהריון?" שאלה.
"לא".
"לא בהריון..." מלמלה.
"אולי תשתפי את כולנו במחשבותייך?" הציע מוטי בקלילות מעושה.
"שתוק", ענתה דורית, כאילו ההפרעה לא לרוחה. "לא בהריון כי לא הייתה בהריון, כי עברה הפלה טבעית, כי עברה הפלה מלאכותית...." עיניה אורו מעט. היא הביטה בכהן ובמוטי שמבטיהם היו מרוכזים בה. "מה?" שאלה.
"אני שותק", שם עצמו מוטי כנעלב.
"מה???" שאלה שוב דורית.
"אמרת לי לשתוק, אז אני שותק", ענה מוטי.
"באמת? אני ממש מתנצלת", אמרה, "זה לא היה אישי".
"בטח זה היה קולקטיבי".
"כשאני מרוכזת במחשבה, אני לא סימפטית. מתנצלת", אמרה דורית בקול שקט, נבוכה מעט מהגילוי האישי.
דורית הקפידה לשמור על חייה הפרטיים, כמו על אישיותה, בפרטיות עד כדי אדיקות. חשיפת תכונה זו באישיותה הביכה אותה, וסומק קל עלה בלחייה.
"זה בסדר", חייך מוטי, "אני מעריץ את קו המחשבה המהיר שלך".
"אפשר לבדוק אם האישה עברה הפלה מלאכותית?" שאלה דורית את כהן.
"לא יודע, לרוב לא בודקים את זה בנתיחה". הוא לחץ על האינטרקום וביקש ממזכירתו לקשר אותו עם המכון לרפואה משפטית באבו כביר. לאחר כמה דקות של המתנה זמזם האינטרקום, והמזכירה הודיעה שד"ר שירן בשלוחה 2.
"היי, מה שלומך, דוקטור?" שאל כהן בשמחה. היו לו יחסי עבודה מצוינים עם הפתולוגית ד"ר שירן לב-צבי.
"אני חיה", ענתה שירן בצחוק קל.
"זה יפה מצדך במקום שבו את עובדת", והנוכחים בחדר שמעו את צחוקה הערב.
השתררה דממה לרגע, ואז אמרה שירן, "מה רצית, כהן, הרי אתה לא מתקשר לשאול לשלומי".
כהן היתמם וענה, "התקשרתי רק בשביל זה".
"אז הכל בסדר, ביי", ענתה שירן.
כהן מיהר לעצור אותה מלנתק את השיחה, "רגע".
"צחקתי", ענתה שירן, "מה רצית?"
"האם את יכולה לבדוק בקשר לגופה המבותרת אם נעשתה בה הפלה מלאכותית?"
"אבדוק ואחזור אליך אחר כך", ענתה שירן וניתקה.
"מאיפה מתחילים?" שאל מוטי. כשלפניהם מקרה יחיד הסיכוי לזהות את הרוצח היה קטן.
"תתחילו לשחזר את מהלכיה של הצעירה", ענה כהן.
"יש זיהוי?" קפצו דורית ומוטי כמעט פה אחד.
"לא", ענה כהן והרים את ראשו מניירותיו, "כריות אצבעותיה הושחתו בחומצה".
מוטי ודורית הביטו זה בזה. "מתוחכם הנבלה", מלמל מוטי.
"יש די-אן-איי", אמרה דורית במהירות, כמו מצטטת טקסט לימודי.
"כן, אבל צריך להשוות את הדי-אן-איי שנמצא לדי-אן-איי ממקור אחר", הפגין מוטי את ידיעותיו.
"בסדר, צודק", אמרה דורית, "זה אומר לבדוק דיווחים על נעדרות".
"טוב, אני רואה שהתחלתם לעבוד יפה כצוות. כל שאלה, בקשה, אמצעים – תפנו אליי. אני רוצה דוח התקדמות כל 12 שעות, ובכל בוקר ישיבת עבודה", הודיע כהן, רומז שהפגישה הסתיימה.