זה היה באופק, הוא ריצד שם במלוא הדרו לעיני כל מי שניחן ביכולת ראיה נכוחה, כך קרה שביום קיצי חם ולוהט נרשם ניצחון מרענן ומרהיב שנצפה בבירור מלכתחילה, ניצחונו של
אבי גבאי בקרב על ראשות מפלגת העבודה היה מחויב המציאות ולו מן הטעם הפשוט: חדש מול ישן וצעיר מול מבוגר. הניצחון היה ניצחון מרעיש, מרגש, עלילתי בחלקו ומהולל. ניצחון מתוק, סוחף ומאוד מרשים, לא רק ליוצרו ולמחוללו אלא גם לכל מי שתר שנים אחר ניצחון כזה כדי לשמוח, לשמח, להתהולל ולשנות אווירה. הניצחון היה אדיר עד כדי כך, שהיווה מעין מזור ומרפא לאווירת הנכאים שפשתה במציאות המקומית המפלגתית, המדינית והחברתית . והשתלטה על חלל הריקנות ואפיק הדריכה במקום.
אלא שניצחון, כל ניצחון, חייב להיות מלווה בהמשכיות, במומנטום ובמעוף של חשיבה יצירתית. הדבר דומה, אם הניצחון לא ימוצה וינותב כהלכה וכמצופה, לקבוצת כדורגל לא מזהירה, שאחד משחקניה כובש שער אדיר בניגוד מוגמר לכל מהלכי המשחק. ובמקום להימלך ולהתעשת ולשוב במהרה ולהחזיק במושכות המשחק ולנסות לשמור את התוצאה ולרשום ניצחון, השחקנים נותנים דרור לשמחתם שלא תתואר, נכנסים לאקסטזה, פותחים בפקעת חיבוקים, נשיקות ולפיתות.
ובעוד הם שקועים בשמחתם ומתגוללים אחד על השני, שחקני הקבוצה היריבה ממהרים לחדש את המשחק, עטים על הכדור, מכדררים, אצים ורצים ומנצלים את התרדמת שאחזה בשחקני הקבוצה היריבה ומבקיעים שער נהדר, חלומי ופנטסטי המחורר את הרשת הנגדית ומכה בהלם את שחקני היריב ומחזירם לקרקע המציאות המוצקה והמרה.
או שהדבר יכול להידמות גם, למי שזכה בלוטו או בטוטו, בסכום אגדי לאחר שנים של ביש מזל רע, גרוע ועקר. ובמקום לנהל את כספי הזכייה בקור-רוח ולתעל אותם לצרכים הנכונים והמועילים, תוך כדי רגולציה וניתוב נכונים, הזוכה המאושר יוצא למסע בזבוזים ענק שלא לצורך, הנסמך על מחשבה רדודה, שטותית ושטחית, ואגב כך הוא מרושש את עצמו ונשכב שוב, אגב החבטות קשה על הקרשים. עני, מרוד ומחוסר כל אמצעים.
אבי גבאי שאינו זחוח אלא מאוד רהוט וחינני. ושנתגלה כאדם משכמו ומעלה ובאישיותו מבצבצים ניצוצות של מנהיגות, יוקרה והדר. חייב לנהוג בזהירות מרבית ולהישמר משתי הסיטואציות הנ"ל. ולשלוט היטב בתוצאות שהושגו ולנתבם לטובתו, כמנהיג וכעומד בראש מפלגה נחשבת וכמועמדה לראשות הממשלה. כשלנגד עיניו, טובת מפלגתו המשוועת לשוב לקדמת הבמה, היות שכך, הוא צריך להפגין יושר, יושרה, צניעות, מנהיגות ובעיקר אמינות, דרך ארץ וממלכתיות.
וכמו שלמטבע ישנם שני צדדים. להתחבבות על הציבור הרחב ישנם גם שני צדדים שהם בעצם בולטים, בוהקים ונוצצים עד מאוד. כאשר צד אחד מתבטא בכך: להיות אגרסיבי כלפי האויבים. כאשר הצד השני מוצא את ביטויו בניגון על מיתרי הגאווה הלאומית. בזה ראש ההמשלה
בנימין נתניהו הוא אומן כל יכול. גבאי צריך לשאול את עצמו: כיצד התחבב ומתחבב נתניהו על חתכים ניכרים מהציבור הישראלי והחברה הישראלית ? ולדלות בעצמו את התשובה. גבאי אינו צריך ללכת בדרך הזו, גם מטעמים אישיים, מפלגתיים ובעיקר אידאולוגיים. זה לא יעזור לו במאומה וכהוא זה. כי הליכה בדרך הזו סובלת מנהיג אחד בלבד. בדומה למי שפותח חנות או עסק כלשהו, ובכדי לשרוד הוא צריך לחשוב על שווק מוצר שאינו בהישג יד, או מלכתחילה לפתוח עסק אחר ולחלוטין שונה ושאינו בנמצא.
נתניהו, כמנהיג הימין וכראש הממשלה, צבר פופולריות רבה ועצומה, כאשר דבק בדרך הזו. והוא מצטייר בעיני חלק ניכר מהציבור כגבר שבגברים, מנהיג הירואי, עיקש, נחוש שאינו נשבר או מוותר או מתקפל וכמנהיג שאינו פוסח על שתי הסעיפים. ושהתפקיד תפור על-פי מידותיו, ושהוא צריך להמשיך לאחוז בקרנות המזבח בכל תחום ותחום בשני המישורים: הלאומי והפוליטי.
גבאי אינו יכול להתחרות בתדמית הזו, או ליטול חלק במרוץ הזה, הנערך והמתנהל בדרך חתחתים קשה. נהפוך הדבר: הוא צריך להתחבב על הקהל בדרך אחרת, השונה בתכלית השוני. הוא צריך לשדר אמינות, צניעות ונחישות יתר, עקבית אך חיובית. ולאמץ דרכי פניה אחרות לציבור הרחב, תוך האדרת ערך השלום והחדרת התחושה שהשלום לא יבוא על חשבון הביטחון. כי אם, הוא יבסס ויחזק את הביטחון. ומה מצפה לו, לעם היושב בארץ ולאזרחים הערבים, בני העם הערבי הפלשתיני, מעבר לביטוי עתיד ורוד ואופק מדיני חדש! גבאי צריך גם, לאמץ סגנון שונה בדרך התנהלותו אל מול הציבור הישראלי, אזרחי המדינה הערבים, עמי ערב ומנהיגי המזרח התיכון. דרך של לנהוג בהם בכבוד תוך כדי כיבוד המנטליות הערבית וחתירה מתמדת של שיח ודיבור בשפתם ואימוץ גינוני הכבוד של עמי המזרח, תוך הפגנת איכויות ותובנות שלטוניות נשגבות, ולשים דגש על חשיבות החרות, החופש והדמוקרטיה ועל חשיבות העתיד הססגוני וכל מה שהוא צופן לעמי האזור. במלים אחרות להיות הניגוד המוגמר לנתניהו.
לעתים, כך דומה, אפשר וניתן להשיג אותה תוצאה לא רק באמצעות ההליכה בדרך ההתקשחות, אלא גם בדרך קלה יותר, באמצעות ההתנהלות בדרכי נועם!.
