כאשר מגיעה תקופת החגים וההכנות לשנה החדשה, אנו נכנסים להתמודדות עם חלק מהשאלות החשובות של החיים שתקופת החגים מעוררת. אחת מהשאלות הקשות והמדאיגות היא "איך אפשר לסבול את המשפחה שלי לכל-כך הרבה זמן? ואיך את כל זה עושים בדוחק בתוך סוכה?"
למרות שעונת החגים מביאה איתה התרגשות וציפייה, רבים יעידו על תקופה זו של השנה בחייהם כתקופה של לחץ וחרדה. למעשה, במדד שנערך באחד מכלי המדידה ללחץ הנפוצים ביותר, בו אנשים מדווחים על אירועים מעוררי לחץ אשר חוו לאחרונה בחייהם - חוויות תקופת החגים מדורגות גבוה כמקור לחץ מרכזי ביותר.
ההכנות לתקופת החגים כוללות בישולים, קניות, מחשבות על החיים ואולי אפילו טיול לחו"ל - כל אלה הם גורמים פוטנציאליים ללחץ הגבוה. אולם אחד מהגורמים הנפוצים ביותר ללחץ, שבדרך-כלל עולה על כל הדאגות האחרות, היא החרדה מהמפגש עם בני המשפחה, איתם היחסים מעט חורקים.
הרבה נכתב על התמודדויות משפחתיות בתקופת החגים, ובצדק - זה באמת יכול להיות ממש מטרד. ואמנם, נושא פחות מדובר אבל בולט במשפחות רבות, הוא יחסים מתוחים בין אחים. אחים בגירים אינם חסינים מהדינמיקות שאנחנו מכירים אצל יחסי-אחים בקרב ילדים. בעצם, סכסוכים בין אחים בוגרים הם תוצאה והתפתחות של תחושות ילדות בלתי פתורות.
לדוגמה, יריבות בין אחים או קנאה בהצלחה והישגים, הם בדרך-כלל רגשות המלווים יחסי אחים בילדות וגם בבגרות. אפליה, העדפת אח אחד על-פני שאר האחים, היא גם תחושה בולטת הקיימת אצל מבוגרים, שיכולה לגרום לתגובות קשות בין אחים. למרות שלעולם לא נודה בכך מחשש שנשמע ילדותיים, אם נהיה כנים, גם אנחנו לפעמים חושבים לעצמנו "למה היא עובדת במקום כזה מגניב ואני לא", "למה יש לה חבר כזה שווה ולי לא", "למה הילדים שלו מתנהגים יפה ושלי לא" או "אחי, אימא כל-כך מתלהבת מהמשרה החדשה שקיבלת, היא תמיד אהבה אותך יותר".
מחשבות ורגשות שחשבנו והרגשנו כילדים, עדיין נוכחות בחיינו כמבוגרים, בבהירות. שלא כמו בווגאס, מה שקורה בילדות - לחלוטין לא נשאר בילדות. ייתכן שההבדל הוא בהתמודדות עם הרגשות הללו: ילד יכה את אחיו הקטן בתגובה לרגשות הללו, לעומת המבוגר, שאולי יגיב בהתנהגות פאסיב-אגרסיבית, ומאוחר יותר יבלה את המשך הלילה בתלונות על אחיו וההתנהגות הבלתי נסבלת שלו, אצל בן או בת-הזוג.
כמו בנושאים רבים בתחום בריאות הנפש והיחסים, הצעד הראשון בהתמודדות עם בעיה כזו, הוא ההכרה שהיא קיימת. לעיתים רבות מבוגרים נוטים לתת הסבר רציונלי להתנהגות שלהם עם האח או האחות, על-ידי תליית ההתנהגות במעשה מסוים שעשה האח או בהתנהגותו, מבלי להסתכל על עצמם ולחפש את השורש האמיתי של הרגשות השליליים שלהם. כאשר אנו מוכנים להודות ששורשיהן של הרגשות שלנו כלפי האחים שלנו, מקורן ביריבות פוטנציאלית, קנאה, תחושת אפליה או שילוב של הרגשות הללו - אנו מרשים לעצמנו לחפש פתרונות כנים לבעיה.
עבודה על שיפור היחסים עם האחים שווה את המאמץ: יחסי אחים הם היחסים הארוכים ביותר שיש לנו בחיים וליחסי אחים חיוביים יש השפעות חיוביות ארוכות-טווח על בריאותנו הפסיכולוגית והרגשית.
