שני האישים שמצטיינים בהבנת רזי המפלגות ואשר ניחנו בערמומיות, נחישות וחוש ריח מפותח למתרחש בעומקי הפוליטיקה הישראלית הם, לפי הסדר,
בנימין נתניהו ו
אביגדור ליברמן.
שני אישים אלו (ואולי גם
אריה דרעי במרחק רב אחריהם) הם מהוותיקים בהוויה הפוליטית הישראלית. עבדו יחדיו ונפרדו, זכו בניצחונות, חוו הפסדים, יצאו מהחיים הפוליטיים וחזרו אליהם וכיום עומדים, למעשה, בצמרת המדינית של המדינה. האחד ראש
ממשלה מזה תשע שנים ברציפות והשני שר ביטחון.
כאשר אני בוחן את התנהלות הקואליציה בחודשים האחרונים ואת התנהלותו של אביגדור ליברמן בפרט אני חש שהבחירות בפתח.
הקואליציה "מעבירה" בתקופה האחרונה שורה ארוכה של חוקים בקצב שלא הכרנו בעבר, לפחות אחד בשבוע. כל חוק וחוק בא לספק תביעה כזו או אחרת של המפלגות המרכיבות את הקואליציה והתחושה היא שצריך להספיק להעביר את החוקים לפני "שיהיה מאוחר מדי", קרי: יוכרז על בחירות.
במקביל אנו רואים פעילות מעניינת וחריגה של שר הביטחון, אביגדור ליברמן, שהיה "דומם" זמן רב. הוא מתנגד בתוקף ל"חוק המרכולים" עד כדי סיכון קיומה של הקואליציה, יוצא בפעילות הפגנתית בשבת בהתרסה כנגד חוק זה. תוקף בפומבי ובחריפות רבנים ואמנים שהמשותף להם הוא פגיעה בצה"ל ובפעילותו. מפלגת "
ישראל ביתנו" שואבת את כוחה מהציבור של עולי ברה"מ לשעבר וצאצאיהם וקמעא מהימין הקיצוני, ציבור שרחוק מהדת. עתה הוא מחפש דרך גם לליבו של הציבור החילוני בכלל החרד לקיום ההתנהלות הנוכחית בשבתות. ציבור שרובו ככולו תומך במפלגת "יש עתיד". לטעמי, אם מר ליברמן לא היה מעריך שהבחירות בפתח לא היה יוצא בפעילות תזזיתית כזו.
יוקרה אישית
הפוליטיקאי השני בנחישותו, בערמומיותו ובבקיאותו ברזי הפוליטיקה הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. מר נתניהו נמצא כיום בשיא אישי. המצב הביטחוני, הכלכלי ובכלל של המדינה טוב מכפי שהיה אי-פעם בעבר. יוקרתו האישית בעולם גבוהה מאוד ומשתווה למנהיגי המעצמות הגדולות. נשיאים וראשי ממשלות רבים בעולם מחפשים את קרבתו.
בעייתו הגדולה של ראש הממשלה היא החקירות כנגדו המתנהלות מזה כשנתיים במשטרת ישראל. ראשית החקירה המכונה "תיק 2000". בתיק זה נחשדים ראש הממשלה ובעל עיתון
ידיעות אחרונות,
ארנון מוזס, ברקיחת קנוניה של מתן שוחד תקשורתי כנגד "הטבה כלכלית" (הקטנת תפוצת העיתון
ישראל היום). לדעתי הפגם המשפטי בתיק נעוץ בעובדה שמר מוזס הוא בעל עיתון ויכול לעשות בו כרצונו, לעומת זאת מר נתניהו אינו בעל עיתון ואינו יכול להתחייב לכלום ללא הסכמת בעל העיתון ישראל היום. אם לא יוכח מעל לכל ספק שמר נתניהו פנה וביקש מבעל העיתון "הטבה כלכלית" למתחרה הרי שאין בתיק זה מאומה. לעומת זאת בחקירה השנייה המכונה "תיק 1000", יש למר נתניהו בעיה. כמות המתנות, בשווי כספי, שקיבל, במשך השנים, אינה יכולה להשאיר איש אדיש לכך. ובטח לא את היועץ המשפטי לממשלה.
היועץ המשפטי לא יוכל לסגור את התיק מאחר שאם יעשה כן יוגשו עתירות רבות לבג"ץ כנגד מעשה זה ואז ההכרעה בגורל התיק תעבור ממנו לבג"ץ. אני בטוח שהוא לא ירצה בכך וגם מר נתניהו, כנראה, לא ירצה בכך. לכן בטוח שיוגש כתב אישום השאלה באיזו מידה של חומרה וזה תלוי בהמלצות המשטרה.
לכן בעת שיוגשו ההמלצות, בעוד כחודשיים בערך, יוכל ראש הממשלה להעריך מה היא חומרת האישום המצפה לו. אם צפוי לו כתב אישום שלא יוכל להיגמר בעסקת טיעון ללא קלון הוא ימשיך בכהונתו ככול שיוכל. אך אם כתב האישום יאפשר עסקת טיעון ללא קלון, אולי בקנס כספי גדול אזיי יעדיף בחירות מיידיות שבמידה שיסתיימו בניצחונו מצבו המשפטי יהיה נוח מאוד.
כיום מה שמחזיק את מפלגות הקואליציה מאוחדות הוא אי-רצונן בבחירות אך כל יום שמקרב אותן ליום הבחירות כחוק (נוב' 2019) מקטין את אי-רצונן בבחירות. שינוי קל בדעת הקהל, דוגמת המלצות המשטרה, כנראה ידחוף אחת מהן להפלת הממשלה, פירוק הקואליציה והליכה לבחירות.
