מפעם לפעם לא כמו עכשיו
אני נהדף מתוך עצמי
בעוצמה בְּרִיאָתִית
כמו שתינוק נהדף מרחם אִמו
אֶל הלא נודע
אֲבָל כשהוא מובא לינוק משדיה יודע
לעשות זאת מצוין בלי שום הדרכה...
יש עוד יכולות מדהימות בחיים
שלא קשורות בלמידה
לפעמים מייחסים אותן לאינסטינקט
לפעמים לאינטואיציה
לפעמים לחוש שישי
במקרים נדירים במיוחד
אומרים שזו מַתַּת-אֵל
כמו למשל שמיעה אבסולוטית
שלא לומדים אותה:
או שנולדים איתה
או שלא – לרוב לא
ויש גם כאלה שמזייפים
מהַצְְרָחָה הראשונה
עד הַאַחֲרוֹנָה...
להם מומלץ לשתוק
כששרים בציבור
או להעמיד פנים
שהם שרים
(יש כאלה שמזייפים
גם כשהם שותקים
ועבורם אין לי עֵצָה) –
מה שבעצם רציתי להגיד לפני שהתחלתי
להגיד את מה שאמרתי פה עד כה
זה שמַעֲרוּמֶיהָ חלפו על פנַי
צחים ורודים מעלים אדים
בדרך מהמקלחת לארון הבגדים
וניתקו לי את חוט המחשבה
בדיוק בְּרֶגַע חֶסֶד נדיר שבו עמד
להיוולד לי שיר.