יש האומרים כי ראש ממשלתינו בנימין (ביבי) נתניהו הוא החלום הרטוב של כל מצביעי הימין הפונטציאלי והמנהיג הבלתי מעורער של הקבוצה הזאת. אך עם זאת יש מספיק טיעונים המדברים נגד המשך מנהיגותו, הלכאורה בלתי מעורערת, של מנהיג הימין האידיאולוגי במדינת ישראל.
ראש הממשלה הנכבד לא מילא כמה מטרות חשובות של ה"בייס הימיני" העמוק שלו. אפשר למנות אותם תחת כמה נושאים או מטרות שעלולים לערער את המשך יציבותו בשלטון בבחירות הבאות:
1.
בתחום הלחימה בטרור - ראש הממשלה הבטיח עוד ב-2008, כשהיה ראש האופוזיציה, כי ימגר את שלטון החמאס בעזה. עברנו כבר כשלושה מבצעים צבאיים תחת שלטונו והחמאס בעזה ממשיך לחיות ולנשום. שלא נדבר על ההבטחה שלו להלחם ב"איום הצפוני", התחזקות הציר השיעי-אירני בצפון, דבר שבשטח לא קורה ואירן ממשיכה לחזק את ביסוסה באמצעות שלטונו של אסד ברמת הגולן ולבנות אלטרנטיבה עתידית כמעצמה צבאית נגדית לישראל.
2.
בתחום המדיני - נתניהו לא הצליח למנוע את ההצבעה באו"ם בעד ההכרה בשני מדינות לשני עמים בגבולות 1967, ונגד ירושלים המחולקת והמפוצלת שתהא בירתם הנצחית. שלא נדבר על אי-הווטו שממשל אובמה הנחית על תוכנית זאת וההחלטה האחרונה באו"ם נגד קבלת החלטת טראמפ בהכרת ירושלים כבירת ישראל. שלא נזכיר גם את הדיבור על "עסקת השליט" המפוקפקת.
3.
בתחום החברתי - נתניהו לא הצליח לקיים את האידיאולוגיה החברתית של המנהיג הלאומי של תנועת הליכוד זאב ז'בוטינסקי, לקיים את הבטחת "שלושת הממ"ים" ולתת ביטחון סוציאלי לסקטור זה (דבר המעורר תסיסה בקרב פלגים אידיאולוגיים-"חירותניקים" במפלגת הליכוד הלאומי). אפילו את מסקנות "ועדת טרכטנברג" ראש הממשלה לא קיים.
4.
בתחום הלאומי - ראש הממשלה לא הצליח לקבע הן הסכמה בינלאומית והן הסכמה לאומית רחבה גם בתוך ממשלתו לסיפוח שטחי יהודה ושמרון שממערב לירדן, והחלת החוק הישראלי עליהם, דבר המעורר אנטגוניזם וכעס בקרב המתיישבים היהודיים ביהודה ובשומרון.
נתניהו אינו אשף פוליטי אך הצליח להשיג כמה הישגים בולטים במהלך שלטונו, בין אם הכרת ארה"ב בירושלים כבירת ישראל ובין אם ההצטרפות לארגון המדינות ה-
OECD והקטנת אחוזי האבטלה בקרב האוכלוסייה הישראלית.
אך עם זאת, שום דבר עדין אינו מבטיח את המשך הבחירה בו כראש הממשלה בפעם החמישית גם בבחירות הבאות. מספיק להעמיד מועמד רציני מולו בתוך מחנה הימין שיצליח לפצל את התמיכה בקרב בוחרי הימין בו, דבר היכול להוביל להקמת ממשלת אחדות או לממשלת מרכז-שמאל בבחירות הבאות.
