בימים האחרונים אנו עדים לרוכבי אופניים חשמליים רבים שנפגעו או נהרגו בתאונה עם כלי רכב אחר. אי-הסדרת זכויותיהם של רוכבי האופניים החשמליים, מגדילה את הסיכון שהרוכבים הללו ובני-משפחותיהם, לא יקבלו אפילו שקל אחד כפיצוי על תאונות הדרכים בה היו מעורבים, רק משום שרכבו על-גבי אופניים חשמליים.
פקחי הרשויות המקומיות, אוכפים כיום את עבירת הרכיבה על אופניים חשמליים על-גבי המדרכות. מצד אחד הפקירו את רוכבי האופניים החשמליים כשהורידו אותם לכביש, וראו בהם כ"רכב מנועי" לכל דבר ועניין, מצד שני לא חלה על הבעלים או המחזיקים או הרוכבים עליהם "חובת ביטוח", כפי שחלה על כל "רכב מנועי" אחר, ולכן אין בנמצא חברת ביטוח שתבטח את רוכב האופניים החשמליים ב"ביטוח חובה".
במקרה של תאונת דרכים בין רוכב אופניים חשמליים ל"רכב מנועי", יש סיכון שרוכב האופניים החשמליים ו/או בני-משפחתו, לא יזכו לפיצויים מכוח חוק הפלת"ד (חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים), אפילו במקרה של תאונה קטלנית, קל וחומר כשמדובר בפציעה בשיעור נכות כזה או אחר. כך, שרוכבים אלו לא יהיו מכוסים ביטוחית בקרות תאונה, לא לפי חוק הפלת"ד – אשר בה נקבע ייחוד עילה, ומשכך גם לא לפי פקודת הנזיקין. מנגד, רוכבי אופניים חשמליים נתבעים כיום בנזיקין על-ידי הולכי רגל שנפגעו מהאופניים.
יוצא אפוא, כי בניגוד לרוכב אופניים רגילים, שבמקרה תאונה יראו בו כהולך רגל, רוכבי האופניים החשמליים מצויים היום בבעיה כפולה, הן כניזוקים בתאונה עם רכב אחר והן כמזיקים בתאונה עם הולך רגל, כאשר אין להם כיסוי ביטוחי למקרה של תאונת דרכים.
למשל, במקרה של ד.ד. רוכב אופניים חשמליים שנפצע בגיל 16 מרכב חונה בחניה כפולה ואסורה על-פי הדין, טענה חברת הביטוח של הרכב, כי אין מקום לפצות את רוכב האופניים החשמליים רק בשל העובדה שהוא לא עשה ביטוח חובה, למרות שגם לא הייתה לו היכולת לעשות ביטוח חובה, שהרי אין בנמצא חברת ביטוח שעושה פוליסה לרוכבי אופניים חשמליים.
לצערנו, אין פסיקה אחידה בין בתי-המשפט אשר דנים בתיקים כאלו, ויש אף שופטים שדוחקים בצדדים להתפשר עד אשר המחוקק יתכבד ויסדיר את מעמדם וזכויותיהם של רוכבים אלו או עד אשר יתערב בג"ץ בפסיקה חקיקתית, שתביא סוף לסאגה הבלתי-הגיונית שמתרחשת כאן.
