כידוע לכל ילד בגן הילדים, מה כל שכן למבוגרים, הדמוקרטיה כאן בארץ מגיעה לסופה.
הכול התחיל לפני כמה עשרות שנים שהעם האידיוט שזה עתה רק ירד מהעצים, עצר לרגע מקילוף הבננות והחליט להצביע נגד כוחות הדמוקרטיה, הקידמה ושמש העמים.
אז מיד קמו כמה אינטלקטואלים, עיתונים מסוימים, וביכו את מותה המתקרב של הדמוקרטיה.
אז הדמוקרטיה הסתכלה עליהם בתימהון ואמרה: אני מתה? וואלה לא ידעתי. והעם ההדיוט שהורכב מכמה וכמה קופים נבחרים, צהל ושמח ואפילו יצא החוצה ביום העצמאות להביע את שמחתו בנפנוף דגלים, ריקודים ופטישי שניצל קטנים לרגל הדמוקרטיה שנשארה בחיים בשלב זה.
ואז כבר קמו אקדמאים וכמה חוקרים והכריזו שהנה הנה הדמוקרטיה מגיעה לסיום, וחלק מהפוליטיקאים הצטרפו אליהם ויחד עם התקשורת הסבירו לבבונים השולטים שככה אי-אפשר להיות דמוקרטיה וחוץ מזה אם הדמוקרטיה לא תחזור מיד אליהם, המצב יהיה רע ומר עוד יותר והם עוזבים את הארץ ושהאחרון שעוזב יכבה את האור.
ואז הדמוקרטיה רק קצת צחקה כי יש לה חוש הומור לא רע למרות שהיא צעירה נורא, ורק התעטשה קצת בדרך לקלפיות כי אתמול בלילה היא הייתה בשחייה לילית בבריכה של הווילה שהיא בנתה לעצמה באחד היישובים.
ולמרות כל האזהרות, העם האידיוט עשה את זה פעם שנייה והצביע בדיוק כמו בפעם הקודמת. אבל היות שכל עיתונאי יודע שהאידיוטים האלו אף פעם לא מבינים מה שאומרים להם, כי הראש שלהם מלא בעיסת בננות הם פנו לדמוקרטיה ושאלו אותה אם היא עוזבת את הארץ. אז הדמוקרטיה קצת כעסה כי העירו אותה משנת הצהריים ורק נחרה בבוז והודיעה שהיא נשארת כאן במיטה, דווקא, כי בערב יש לה מסיבה.
ושוב היה קצת שקט למרות שכמה עיתונאים נורא נורא ניסו לגרש את הדמוקרטיה, ואפילו כתבו על זה שעוד רגע יבואו הבבונים עם המדים ויכניסו אותם לכלא כי הם דואגים לדמוקרטיה. אבל הדמוקרטיה רק צחקה עליהם בקול והתעקשה להישאר. אז העיתונאים עשו לה ראיון ושאלו אותה מה יש לה בכל לעשות כאן? כי הרי ברור שאו-טו-טו יהרגו אותך? וחלק מהם אפילו פרסמו שראו אותה בדרך לקוטב הצפוני עם כינור, פסנתר כנף ואטמי אוזניים, מרוב בושה מהרעש הנוראי של הבבונים האלו והחגים שלהם.
אבל הדמוקרטיה רק הסתכלה עליהם בעין עקומה ואמרה: למה? אני דווקא מכירה לא רע את האנשים כאן. קופים קופים, אבל מה זה נחמדים. נכון, חלק מהם לא כל כך חכמים, והם לא כותבים מאמרים של "כל האנשים שווים" ו"שלום עושים עם רוצחים" ו"אנחנו הכי מוסריים והכי יפים וחכמים וצודקים", אבל יש להם יופי של חגים וגם מחלקים מופלטות חינם לחברים, אז תסלחו לי שאני אוהבת מתוק, אבל אני נשארת.
ואז קמו כמה אמנים ושחקנים שהיו נורא נורא עצובים כי הם כבר הכינו כל מיני שירים לרגל מותה של הדמוקרטיה, וכבר פרסמו אותם תחת כל עץ רענן ובתוכניות טלוויזיה וגם ברדיו, אבל היא לא הסכימה לשתף אתם פעולה ודווקא נשארה בחיים ויצאה למסע הופעות ברחבי הארץ עם דגל גדול של מדינת ישראל כדי להראות לכולם שהיא בריאה ושלמה.
ושוב העם צה"ל ושמח ואפילו הזיל דמעה ביום העצמאות מול הטלוויזיה וכיאה לקופים לא מחונכים פשט למחרת על הגינות והמדשאות ועשה חגיגה גדולה. וחוץ מזה היא גם שילמה המון כסף לאמנים שיופיעו על הבמות וישירו. ואז האמנים השתתקו. כי דמוקרטיה מתה או לא, לספור את חבילות הכסף לוקח הרבה זמן.
ואז קמו כמה חכמים נורא והחליטו שאי-אפשר יותר לסמוך על העם שיבין את זה, הם חייבים לעשות משהו כדי שכולם יבינו כמה הם חכמים ומוצלחים ומבינים מה העם רוצה גם אם הוא לא באמת רוצה, כי הם זוכרים את הדמוקרטיה עוד כשהייתה קטנה וגרה אצלם בחצר עד שהיא גדלה והחליטה לברוח.
אז חלק מהם החליטו לקחו על עצמם לדבר עם כל מיני אנשים בחו"ל וכמה אחרים הקימו כל מיני עמותות כדי להסביר שהדמוקרטיה אומנם לא מתה לחלוטין, אבל היות שהם מכירים אותה אישית, הם בטוחים יש לה חום גבוה והיא די גוססת, ואם לא יחזירו אותה תכף ומיד לחצר שלהם היא תמות סופית. אבל אז התברר שהדמוקרטיה דווקא די בריאה והיה מי שצילם אותה משחקת מטקות בחוף גורדון, שזופה ומאושרת, עם בבונים שעברו לגור בתל אביב.
אז החלק ההוא של החכמים שנורא נעלב כי הדמוקרטיה בסוף לא מתה החליט שנמאס לו ממנה, והיא בוגדת בו ובעצם היא כבר לא דמוקרטיה אמיתית ולכן הוא יגדל אצלו בחצר דמוקרטיה חדשה, אמיתית ויפה, בדיוק כמו שהיה פעם. דמוקרטיה שתהייה רק שלהם ורק הם יוכלו לשחק איתה וללמד אותה להתגלגל על הגב ולהביא להם את העיתון ולשבת כשהם מצווים עליה.
אז בזמן שהם גידלו אותה בחצר, חלק מהם לקחו את בית המשפט העליון כדי להראות לאידיוטים האלו מה זה דמוקרטיה אמיתית, כי יש לדעת שדמוקרטיה אמיתית ומכובדת לא משחקת מטקות והולכת לישון אלא מכשכשת בזנב ונפגשת עם הזכויות של כל האנשים בכל מקום בעולם, וגם מצמיחה עור של פיל, יודעת לציית כמו שצריך ומזלזלת בדמוקרטיה הפרימיטיבית ההיא שיוצאת לבלות עם הפרימיטיביים במועדונים ולשמוע מוזיקה מזרחית.
אבל אז היו עוד פעם בחירות והפרימיטיביים והבבונים הלכו יחד עם הדמוקרטיה העלובה שלהם ובחרו את מי שבא להם ולא את אלה שהחכמים רצו, וגם הרביצו לדמוקרטיה החדשה שלהם על הראש והפכו אותה לנורא נורא קטנה וחסרת משמעות, כי ככה זה כשאתה דמוקרטיה שעושה ספורט ורצה בכל הארץ ומקשיבה לאזרחים לעומת הדמוקרטיה של החכמים שאף פעם לא יצאה מהחצר ורק קוראת ספרים של פרופסורים ושל צ'כוב.
ואז כבר נמאס לכולם והם התחילו לשיר בכל מקום שהדמוקרטיה כמעט כמעט מתה, והפעם הם צדקו כי הדמוקרטיה שלהם מאוד נעלבה שלא הקשיבו לה ובאמת שכבה במיטה כל היום והשתעלה וצרכה אנטיביוטיקה בכמויות וקיבלה חבילות סיוע מאירופה ומתנדבים איכותיים שיבואו להקריא לה פרקי מוסר פרוגרסיביים פרו-פלשתינים כדי לחזק את רוחה.
והדמוקרטיה הרגילה רק גדלה והפכה ליותר ויותר שזופה ושרירית ובריאה בצורה יוצאת דופן, ועכשיו היא מסתובבת בסופר-מרקט וקונה בשר ונקניקיות ופרגיות ואפילו כמה דגלים של ישראל לתלות על הבתים ובאוטו כדי להכין את עצמה ליום העצמאות.
דמוקרטיה, מה לעשות.
