חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי מחזק את ידי הקואליציה שבהליך דמוקרטי טהור של ליבון, אינספור דיונים ושמיעת כל ההסתייגויות, במשך כשמונה שנים, העבירה את חוק הלאום בבית המחוקקים של מדינת ישראל הדמוקרטית.
המחלוקת העיקרית שבבסיס מאבקים רבים במדינת ישראל היא בין שתי גישות יסוד הפוכות. מחד-גיסא, הציונות ששמה לה למטרה להקים מדינה יהודית, כפי שניסח זאת עוד
דוד בן-גוריון: "הגשמת הציונות היא יותר ממדינה יהודית, הציונות היא פתרון מלא וגמור לשאלת העם היהודי", ובהמשך: "המטרה הסופית של הציונות אינה אלא הגאולה המלאה והשלמה של עם ישראל בארצו, קיבוץ גלויות, קוממיות לאומית".
לעומת גישה זו, קמה לה במדינת ישראל במרוצת השנים קבוצה גדולה שמטרתה מנוגדת, קרי הפיכת מדינת ישראל ממדינת הלאום היהודי למדינת אזרחיה, תוך ביטול הרעיון של מדינה יהודית. תומכי גישה זו, והם רבים, פועלים בדרכים רבות לקידום מטרתם, בין היתר באמצעות מערכת המשפט, פעילות שלוחותיה של
הקרן החדשה לישראל ועתה אף על-ידי הפעלת מיעוטים לא יהודיים.
התנגשות שתי גישות אלה היא המחלוקת הגורלית ביותר לעתיד המפעל הציוני. מדינת ישראל כ"מדינת כל אזרחיה" לא תוכל להתקיים בג'ונגל של המזרח התיכון. היהודים לא עלו לציון כדי לכונן בה מדינה ככל המדינות, וצאצאיהם לא יחזיקו מעמד בסביבה זו אם לא יראו בכך הגשמת ייעוד יהודי. מדינת ישראל לא הוקמה בכוח תהליכים טבעיים אלא בכוח אמונה ואידיאולוגיה יהודית לגווניה. היא לא תתקיים ללא הייחוד הזה.
מקום מקלט
זכויותיהם של כל אזרחיה, ללא קשר לדתם, מוצאם, מינם או תרומתם למדינה ולצה"ל - כבר הוכרו והובטחו בחוקי יסוד קודמים, בחוקי הכנסת ובפסיקות בתי המשפט. חוק הלאום לא פוגע במעמדו האזרחי ו/או בזכויותיו החברתיות והפוליטיות של שום אזרח ברוח מגילת העצמאות. אולם ההכרח בחקיקתו של חוק הלאום מודגש כפליים על-ידי הפעולה השיטתית והמתמדת לשחיקת יישום חזונו של בן-גוריון.
המתנגדים הקולניים יכולים להכות על חטא על שלא עצרו בעוד מועד את פעולתם זו, ואילצו למעשה את הרוב הדמוקרטי להגן על ייחודה ועתידה של המדינה היהודית היחידה בעולם, שההיסטוריה שלה - במזרח ובמערב - רוויה בדם יהודים. מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי נועדה להיות לנצח מקום מקלט ליהודים החיים עדיין במדינות אחרות, ואשר קיומם כיהודים עלול להיות בסכנה, כפי שהיה בעבר הרחוק והקרוב. חוק הלאום מעניק למדינת ישראל כלי לעמוד בפני מגמות, בתוכה ומחוץ לה, המתנגדות לכך.
לפיכך, כאמור, חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי מחזק את ידי הקואליציה שהצליחה להגיע להסכמה, לאחר דיונים ממושכים, תוך עמידה איתנה על כל תג ותג מנוסח החוק וייצוג נאמנה את הציבור הגדול שייחל לחקיקת החוק, בלי להירתע מהביקורת הלא מוצדקת והרעש התקשורתי החד-צדדי, כדי לשמור על הבסיס החוקתי להמשך קיום המפעל הציוני לדורות הבאים.
