צמד מוזר חי ופעיל בחיינו הפוליטיים והוא משפיע על כולנו יותר מכל אחר:
נפתלי בנט יו"ר
הבית היהודי ושר החינוך ו
איילת שקד שרת המשפטים. עליו אפשר לומר כי לדעתו לעולם אינו טועה. ממש נפתלי תמים פועלו. בשביל טעויות הוא מחזיק לצדו את איילת שעליה אפשר לומר כי סיסמת קיומה הפוליטית היא: אהבתי את אדוני נפתלי.
אני מכיר את הצמד האישי הזה עוד בטרם הפכו לשרים בממשלת נתניהו כאשר איילת הייתה הרל"שית במשרדו של ביבי ונפתלי צורף לצוות של נתניהו והציג את עצמו כקצין יוצא סיירת מטכ"ל שעשה מיליונים באקזיט על פטנט מסוים שאיש לא ידע מהו באמת. ביבי התלהב ממנו אך טעה בו. כמו תמיד הוא לא ידע לעמוד על טיבם של בני אדם. אבל אם הוא יוצא סיירת מטכ"ל שעשה מיליונים - זה כשר למהדרין.
הפער בין איילת לנפתלי היה ברור מלכתחילה. נפתלי היה בחור דתי חובש כיפה סרוגה, קרי: מפד"לניק ואילו איילת הייתה חילונית גמורה לחלוטין . גם איילת הוקסמה מנפתלי, למרות מראה הארנב של פניו ושיניו הבולטות. מטרתה הייתה לחבור לביבי ולליכוד וחשבה שנפתלי הוא הנתיב הטוב שיוביל אותה למימוש יעדיה. זה מה שהיא חשבה אך לא מה שנפתלי תכנן. אבל כיוון שהוא לא היה מועמד לנישואין - שניהם היו נשואים - היא התעלמה מן הפגמים החיצוניים.
ואז הגיעו ימי הפרידה ומי שהאיץ אותה הייתה הגברת שרה שנהגה לבחוש בענייני משרדו של בעלה. יום אחד כשהגיעו מים עד נפש ושרה דרשה מנפתלי מידע הנוגע ללו"ז של ביבי ענה לה נפתלי בקוצר רוח. "אני לא עובד אצלך. אם את רוצה לדעת משהו - שאלי אותו". מאז הטילה שרה חרם על נפתלי והודיעה לבעלה שכף רגלו של "האיש הזה" לעולם לא תוכל לדרוך על סף ביתה.
נפתלי מהיר תפיסה ובעל כושר שכנוע. הוא הבין מיד שאצל שרה דינו נחרץ. הוא זימן את איילת לשיחה בארבע עיניים וגילה לה את סודו. "אני אלך בנפרד מן הליכוד בבחירות הקרובות. אני מקים מפלגה יהודית. אני מציע לך לחבור אלי. אתי תוכלי להגיע רחוק מאד. אם תלכי עם הלכוד תמיד תהיי המשרתת של שרה".
איילת הבינה - והחליטה בו במקום לקשור את עתידה הפוליטי עם נפתלי. היא הייתה משוכנעת שאם בדרך יצוצו בעיות מהצד של שרה, נפתלי יפתור אותן. היא לא ידעה באותם ימים כי יש דברים שגם נפתלי לא יצליח לגבור עליהם נוכח העיקשות ושמירת הכבוד האישי של שרה, וכי גורלה נחרץ אצל הגברת וגם היא נכללת בחרם. ואכן מאז אותם ימים אף שהפכה לשרת המשפטים ונפתלי לראש מחנה פוליטי חשוב הם מעולם לא הוזמנו לביקור רשמי בחצר המלכות. כאשר היה לביבי צורך לפגוש את נפתלי או איילת הם תמיד נפגשו במשרדיו וכך התנהלו הדברים עד עצם היום הזה וכבר הפכו לאגדה.