זו כבר עובדה מוכחת. ששכיחות המחלות הפיזיות והנפשיות גבוהה יותר אצל דייריהם של רבי קומות מאשר אצל מי שמתגוררים בבתים נמוכים. מסקר שנערך בארץ על-ידי מכון "סקרים" עולה כי לרבי הקומות יש השפעה מזיקה על אקלים העיר, מאחר שהם חוסמים את זרמי האוויר.
הבשורה הרעה לדיירי מגדלי המגורים, בעיקר בתל אביב, היא שרבי הקומות הם שאחראים להיווצרות של מה שמכונה "מערבולות רוח" הזורמות כלפי מעלה והמונעות מדיירי הקומות העליונות את ההנאה שבישיבה על המרפסת.
מן הסקר עולה גם שמחלות מידבקות שכיחות יותר בקרב דיירי הקומות העליונות. מסתבר שהמעליות ומערכות האוורור סוחבות את הנגיפים אל על. התוצאה היא בכך שלמעלה מתעטשים יותר משתעלים יותר, וגם סובלים יותר מנזלת.
עוד מתברר כי מחלות הקשורות בשאיפת אוויר נגוע, או בתופעות אלרגיות, שכיחות יותר בקרב דיירי רבי קומות, לעוומת דיירי החד משפחתיים. בעיקר אמורים הדברים במחלות ילדים, מאחר שדרכי הנשימה שלהם רגישות ופגיעות יותר לזיהומים למיניהם.
המחשבה המקובלת, לפיה האוויר שלמעלה טוב יותר וצלול יותר, היא בסך-הכל דעה קדומה. יתר על כן. ריכוזם של חומרים מזיקים לבריאות גדול יותר בגובה של 70 מטר, מריכוזם בגובה של 20 מטר, מעצם העובדה שלמעלה מצטברים חלקיקי הפיח והעשן הנפלטים מארובות של מפעלים סביבתיים.
אלא שעל המעמסה הפיזית מתווספת גם המוקה הנפשית. הרופאים מרבים לדבר על תחושת הקסרקטין הנגרמת מחמת הצפיפות. מומחים לבריאות הנפש מטעימים כי בנייתן של דירות רק ממחישות לדייר את עובדת היותו לא יותר מנמלה.