בשלב כזה או אחר בחיינו, כולנו חוסכים כסף למטרות שונות. חלקנו פועלים נכון וחוסכים ליום סגריר, כולנו אמורים לחסוך לפנסיה כדי שבזקנתנו לא ניאלץ לרדת ברמת החיים, וחלקנו חוסכים עבור ילדינו כדי להבטיח את עתידם. החיסכון שלנו הוא גם החרות והעצמאות הכלכלית הפרטית שלנו, זו שאמורה לשחרר אותנו מהסביבה הדינאמית, מגורמים סביבתיים, מאירועים לא צפויים. זו שתבטיח לנו עתיד כלכלי טוב יותר ותאפשר לנו לחיות ברמת החיים שאנחנו רוצים, וגם ליהנות.
המטרה של חיסכון היום היא לפצות אותנו בצורה של תשלום ריבית, תשואה ופירות, בגין העובדה שלא צרכנו בהווה. כיום, כולם כבר מבינים כי המילים סיכון וסיכוי קרובים, לא רק מבחינה פונטית אלא גם במהות. חוסך (משקיע) המעוניין לקבל תשואה גבוהה יותר (סיכוי גבוה יותר) יהיה חייב לקחת על עצמו גם סיכון גבוה יותר. בשנים האחרונות מדברים על שוק הנדל"ן כאפיק השקעה פופולרי, ואילו עבור חלק גדול מהציבור שוק ההון עדיין מהווה אלטרנטיבת השקעה זמינה, קלה ומיידית. כולנו שחקנים על מגרש שוק ההון, אם בצורה ישירה ואם באמצעות קרנות הפנסיה וההשתלמות שלנו.
בחגיגות 71 שנות עצמאות למדינת ישראל שוק ההון עומד בפני המשקיעים כשהוא גדול יותר, משוכלל יותר ובעל מכשירים פיננסיים רבים יותר. השוק ממוסד ומפוקח יותר. בפני המשקיע הישראלי פתוחות אפשרויות להשקיע בבורסות בעולם, מה שבעבר לא התאפשר. השפעה מלאכותית על שערי המניות בבורסה נחשבת היום לעבירה קשה, זאת לעומת שנות השמונים, אז הייתה זו נורמה פסולה אך מקובלת. לכן, הסיכון שמשקיע ירכוש מניה שמחירה "טופל וטופח" על-ידי גורם כלשהו, קטן יותר.
שוק ההון הישראלי יכול להעניק למשקיע הישראלי את העצמאות הכלכלית שלו - בטווח הארוך. אין ספק כי מי שמעוניין להימנע לגמרי מתנודתיות, ידיר את רגליו משוק ההון ויסתפק בתשואה הנמוכה והבטוחה אותה ניתן לקבל באחד המוסדות הפיננסיים. לעומת זאת, משקיע המסתכל אל אופק רחוק יותר, ימצא שוק הון אשר בטווח הארוך ובאסטרטגיה המתאימה יכול לפצות על התנודתיות והסיכון. ככל שאופק ההשקעה גדול יותר, כך התנודתיות עשויה להיות משמעותית פחות. אפשרויות הגיוון היום רחבות יותר מאשר בעבר והדבר עלול להוות מכשלה עבור מי שלא מתמצא בעולם התוכן של שוק ההון. ברם, לבתי ההשקעות ולבנקים אפשרות לסווג את רמת הסיכון של הצרכן, ובאמצעות שקלול התשובות לשאלות הנוגעות להתייחסותנו לסיכון, להתאים עבורנו את תיק ההשקעות. לכן, גם משקיע עם ידע מועט, עד חוסר ידע כלל, יכול לפלס את דרכו במבוך הגדול של שוק ההון ולהצליח להבטיח לעצמו ולמשפחתו את העצמאות הכלכלית הנדרשת. עליו רק להנחות את איש ההשקעות בבנק, או בבית ההשקעות, בדבר הנכונות שלו לקחת סיכונים. נכונות זו היא בין היתר בהתאם לנכסיו של המשקיע, גילו, מינו, הסטטוס התעסוקתי שלו, ועוד.
שוק ההון קשור באופן הדוק לעצמאות הכלכלית שלנו. יודעי דבר טוענים כי ההפסדים הגדולים ביותר של משקי הבית, קשורים בין היתר, לפחד הקמאי של לקיחת סיכונים בטווח הקצר. כמובן מושג הסיכון אינו דיכוטומי, אלא רציף. ניתן למקם את הנכונות לקחת סיכון על הסקלה שבין לא לקחת סיכון כלל ועד ללקיחת סיכון מרבי ובהתאם גם להרכיב את תיק ההשקעות. אחרי שבעים ואחת שנים למדינה, ולקחים רבים מהעבר, מדינת ישראל מנגישה לציבור הרחב את היכולת לבנות את העצמאות הכלכלית הפרטית שלו, כל אחד על-פי דרכו, השקפת עולמו ותפיסת המציאות שלו.
