ציפור בעיר קדושה מגולל את מסעה של אישה ירושלמית בעקבות אביה שנעדר מאז המהפכה האירנית. פלורה מתחילה את מסעה באמסטרדם, שם היא פוגשת אחד מחבריו של אביה, אירני שעבר להתגורר באמסטרדם. במוזאון היהודי בעיר היפהפייה היא נתקלת בשני ספרונים המספרים את סיפור משפחתו של המשורר הפרסי יהודי שהיה נערץ על אביה: סרמד קשאני, בן המאה השבע עשרה, דמות היסטורית אמיתית.
ספרונים מפתיעים אלו מספרים את דרכה של משפחתו של קשאני במאה ה-17: מקשאן לדלהי ואמסטרדם ועד לקריביים. דרכם של בני המשפחה שופכת אור על סוגיית הסחר בבני אדם והיחס לשבויים במזרח לעומת המערב, היחס להומוסקסואליות בתרבות הפרסית של ימי הביניים ועוד. בסופו של המסע בעקבות משפחה זו, תחשוף פלורה את סודות זהותו והיעלמותו של אביה במהפכת 1979 בטהרן.
הספר מתאר מסע נפשי ורוחני, ולצד סיפור העלילה המותח נשזרים שירים קלאסיים מן התרבות הפרסית. הספר מעמיד סטנדרט חדש בשילוב בין ויזואליה לשירה, בין פיוט לעלילה, בין עובדות היסטוריות לעלילה בדיונית. במיומנות שוזרת דליה קנוהל בין שירה פרסית לעלילה מרתקת בת זמננו, בין דיון בהומוארוטיות המצויה בשירה הפרסית למאבק נגד העבדות בהולנד של המאה ה-17, בין המלומד היהודי-פרסי-הודי סעיד סרמד קשאני לבין בת ירושלים העכשווית.
'ציפור בעיר קדושה' - רקע היסטורי
סיפורו של סרמד קאשני ב'ציפור בעיר קדושה' מתבסס על דמותו ההיסטורית של מיסטיקן, משורר וקדוש סופי בשם זה, שהיה ממוצא יהודי ופעל בחצר הנסיך המוגולי דארה שיקו במאה ה-17. הוא נרצח בדלהי על-ידי מי שהפך לקיסר המוגולי אורנגזב. קברו בדלהי צמוד למסגד המרכזי, הג'מה מסג'יד, ומשמש כמקום עליה לרגל עבור רבים.
הדהודים לחותם העז שהותיר סרמד בתרבות ההודית ניתן לראות בדבר עבדול קאלאם עזיז, שהיה פעיל בתנועת השחרור ההודית, ושר החינוך הראשון של הודו החופשית. עזיז העריץ את דרכו של סרמד, ואמר בכתביו כי הוא הולך בעקבות סרמד קאשני שהיה מופת למחשבה וביטוי חופשיים.
סיפור חלקם של היהודים הקריביים בסחר העבדים במאות ה-17 וה-18 ב'ציפור בעיר קדושה', מסתמך על מחקרים ותיעוד שקיימים על סחר העבדים באזור הקריביים, וחלקם הפעיל של היהודים בסחר זה.
