אחרי רפאלי, עופר ושטיינמץ

אנו מפנים את תשומת הלב לפרסומים האחרונים בדבר המלצות הוועדה לריענון הוראות קביעת תושבות בישראל, אשר יוגשו בשבוע הבא למנהל רשות המיסים, ערן יעקב. ההמלצות כוללות החמרה ניכרת לעומת המצב הקיים, ויחידים רבים עלולים למצוא את עצמם במעמד של "תושב ישראל" לצורכי מס, למרות שהם חיים בפועל בחו"ל, ולהיות חייבים במס בישראל על כל הכנסותיהם בחו"ל לפי הכללים החדשים שייקבעו. הרפורמה תוביל להשפעות מרחיקות לכת על תושבים ואנשי עסקים רבים בישראל. היא תשפיע על אלפי ישראלים היוצאים לרילוקיישן, ועל משפחות המעדיפות להתפצל ולא להצטרף לבן/בת הזוג היוצאים לתקופה ממושכת בחו"ל, וזאת משיקולי מס. להלן ההמלצות העיקריות לשינויים במבחני התושבות, על-פי פרסומים אלה. תושבות - חזקות ימים כיום: כתושב ישראל לצורכי מס מוגדר מי ששהה לפחות 183 ימים בארץ בשנה, אך מדובר בחזקה ניתנת לסתירה. בנוסף, קיים מבחן "מרכז החיים", הבוחן את הקשרים לישראל, בהם השאלה היכן בית הקבע, איפה המשפחה מתגוררת, קשרים עסקיים ועוד. המצב החדש: חזקת 183 הימים שהייה בחו"ל תהיה חלוטה ולא ניתן יהיה לערער עליה. בנוסף, אף אם היחיד שוהה בישראל פחות מ-183 ימים, עדיין יוכל פקיד השומה לקבוע כי "מרכז החיים" של אותו יחיד נמצא בישראל. תושבות - פיצול תא משפחתי כיום: הפסיקה הכירה באפשרות שאחד מבני הזוג העובד בחו"ל לא ייחשב כתושב ישראל, למרות שבן זוגו ומשפחתו נותרה בארץ. המצב החדש: אם בן הזוג העובד בחו"ל נמצא בישראל לפחות 90 ימים בשנה, ומשפחתו מתגוררת בישראל - הוא ייחשב תושב ישראל לצורכי מס. תושבות - הגדרת "תושב חוץ" כיום: מי שבשנה הראשונה והשנייה שהה לפחות 183 ימים בחו"ל ובשנה השלישית והרביעית מרכז חייו בחו"ל - מוגדר כתושב חוץ לצרכי מס. המצב החדש: הרף של חזקת הימים לפחות 183 ימים בשנה בחו"ל, יוגדל לשלוש שנים. השינוי הדרמטי ביותר השינוי הדרמטי ביותר בו עוסקת הרפורמה הוא אי-הכרה בפיצול התא המשפחתי בעת יציאה לרילוקיישן. ברירת המחדל הייתה לקחת את המשפחה לחו"ל בעת רילוקיישן, ובכך לנתק את הקשר הצמוד לישראל, אבל בתי המשפט הכירו בעבר במצבים שבהם הייתה הפרדה של התושבות באותה משפחה - האב נחשב תושב חו"ל, ושאר בני המשפחה (האישה והילדים) נחשבו לתושבי ישראל. כעת, סוגרת רשות המיסים פירצה זו ומבהירה, כי אם בת הזוג או בן הזוג נותרו בישראל, ובן/בת הזוג שיצאו לחו"ל מגיעים לארץ לפחות 90 ימים בשנה - אז אין ספק שהיוצא לחו"ל הוא תושב ישראל. כלומר: לא יוכר עוד פיצול התא המשפחתי. במקביל נקבע, כי פחות מ-90 ימי שהייה בישראל לא בהכרח יהפכו את אותו בן או בת זוג שיצאו לחו"ל לתושב חוץ. כלומר, הקביעה עובדת רק לכיוון ההחמרה על התא המשפחתי המפוצל. עוד ממליצה הוועדה, כי ייערך שינוי בהגדרת "תושב חוץ" - הרף התחתון יהיה שלוש שנים (במקום ארבע שנים כיום). לפי ההגדרה החדשה, אדם שנמצא שלוש שנים רצופות פחות מ-60 ימים בכל שנה בישראל, חזקה עליו שנחשב תושב חוץ. המבחן היום קובע, כי מי שבשנה הראשונה והשנייה שהה לפחות 183 ימים בחו"ל ובשנה השלישית והרביעית מרכז חייו בחו"ל יהיה תושב חוץ. יחידים שנחשבו תושבי חוץ לפי הכללים הקודמים, עלולים להיות מחויבים בשיעורי מס של עד 50% לפי המקובל בישראל, בגין הכנסותיהם מחו"ל. מה הלאה הרפורמה טעונה אישור של יעקב, שצריך לבחור אלו חלקים ממנה לאמץ, ובשלב מתקדם יותר - אישור ממשלה ותיקון חקיקה של פקודת מס הכנסה. ההמלצות החדשות באות בהמשך ישיר למאבק רשות המיסים בשנים האחרונות מול ישראלים "יורדים", שהתגוררו בחו"ל תקופות מסוימות ולא דיווחו על הכנסותיהם שם, בטענה שאינם תושבי ישראל. המקרה המפורסם ביותר הוא המאבק של בר רפאלי, אשר נדרשה לשלם מיסים על הכנסות בהיקף 16 מיליון שקל שהרוויחה בחו"ל במשך כשנתיים. ערעורה על פסק הדין תלוי ועומד בבית המשפט העליון, ובמקביל פתוח התיק הפלילי נגדה. גם הסדר המס של איל ההון המנוח סמי עופר - במסגרתו ויתרה הרשות על דרישה לתשלום מס בהיקף של כמיליארד שקל בגין הכנסותיו בשנים 2009-2006 - סבב סביב מחלוקת בשאלת התושבות שלו. מיליארדר נוסף המנהל מאבק משפטי בשנים האחרונות מול רשות המיסים סביב שאלת תושבות לצורכי מס, הוא בני שטיינמץ, אשר בילה בעבר חלק מימות השנה על יאכטה בלב ים ונמנע מתושבות ישראלית.