לפי תוצאות הבחירות האחרונות קיימות רק שני אפשרויות פוליטיות: או שבנימין נתניהו יהיה ראש ה
ממשלה או שנלך שוב לבחירות, הרביעיות תוך שנה וחצי.
בכדי להבין זאת, יש קודם כל לנתץ את השקר התקשורתי המופץ בכל כלי התקשורת החשובים על-ידי פרשנים בשקל (ואפילו נקבל עודף) שכל מטרתם היא ליצור דעת קהל להדחת נתניהו. התיזה שלהם היא שהשמאל ניצח בבחירות באמצעות 62 מנדטים שהוענקו למפלגות שמטרתן הראשית היא החלפת ראש הממשלה. לפרשנות הזו אין שחר.
אומנם יכולים אותם 62 חברי כנסת להמליץ לנשיא להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על מר
בני גנץ. אך מה הוא יעשה עם זה? ירכיב קואליציה שנכללים בה מר ליברמן ונושאי כליו, ה"ה עודה, טיבי ושלושה-עשר נוספים שהם נציגיו של אבו-מאזן בכנסת ישראל, אנשי ימין מובהקים כמו בוגי יעלון וחבריו ועדר כבשים בלתי מזוהה המסומן בצבעי כחול-לבן? ברור שבקואליציה כזו הוא ייאלץ למנות שלושה שרים מהרשימה המשותפת. ואחד מהם, כנראה, בקבינט. לא נראה לי שזה יקרה.
אפשרות שניה שהרשימה המשותפת תתמוך בממשלה בראשות גנץ "מבחוץ". כלומר: 47 חברי כנסת שירכיבו ממשלה על טהרת כחול-לבן-ליברמן ו
עמיר פרץ. כאשר יביאו נושא או חוק להצבעה בכנסת או בוועדות הם יזדקקו לתמיכת "המשותפת" ולשם כך יצטרכו "לתת משהו" להם. פירושו של דבר שכל הזמן הם ישחדו את "המשותפת" לשם הצבעה עבורם. הביטוי המעשי הראשון לכך יהיה שאף בית או בניין לא יבנה בתחומי יהודה ושומרון! לא נראה לי שגנץ וחבריו יסכימו לכך.
לכן גנץ לא יוכל להקים ממשלה. ואז הנשיא כמשתמע מתפקידו יטיל את הרכבת הממשלה על מר נתניהו.
בידי מר נתניהו מספר אפשרויות:
א. לשכנע, באמצעות ויתור כלשהו בנושא דת, את מר ליברמן לתמוך בממשלתו או להתחייב להימנע בכל הצבעה חשובה.
ב. לשכנע את עמיר פרץ וחבריו להצטרף לממשלה בראשותו על-ידי מתן תפקידים ותקציבים לנושא החברתי שכה "חשוב" להם.
ג. לשכנע שלושה חברי כנסת מרשימת "
ישראל ביתנו" לפרוש, להקים מפלגה ולהצטרף לממשלתו תמורת תפקידים רמים.
ד. להיפגש אישית עם בני גנץ להציע לו להקים ממשלת אחדות, בין שני מפלגותיהם בלבד (36+33), כאשר נתניהו יכהן בשנתיים הראשונות כראש ממשלה ולאחר מכן מר גנץ. בתקופה הראשונה גנץ יהיה שר ביטחון ומ"מ ראש הממשלה, לפיד שר חוץ וכנראה ברקת שר אוצר.
בתקופה השנייה יתחלפו נתניהו וגנץ בתפקידים. תנאי מפתח להסכם כזה הוא מתן חסינות לנתניהו אחרת הוא, בתקופה השנייה, לא יוכל לכהן כשר בהנחה שמשפטו טרם הסתיים עד אז. לטעמי המצב העדיף לנתניהו ולליכוד הוא שגנץ יכהן בשנתיים הראשונות ונתניהו בשנתיים האחרונות.
תמיד טוב יותר להגיע לבחירות מתפקיד ראש ממשלה מכהן. גם במקרה זה התנאי היסודי הוא מתן חסינות לנתניהו. בכדי לשמור על הגושים יוכלו גנץ ונתניהו לתת משרות שר במסגרת המוקצה להם מההסכם לראשי מפלגות הגוש כגון: דרעי, ליצמן, בנט, עמיר פרץ וליברמן. זו לדעתי האפשרות הסבירה והטובה ביותר.
אם תהיה התעקשות על פרטים שוליים, כמו מי יכהן קודם וכדומה, או לא יסכימו לתת חסינות לנתניהו נאלץ ללכת שוב לבחירות בחודשים הקרובים.
