דרוש "ערוץ 2" ימני

לא כולם מתעניינים יותר מדי בפוליטיקה. לא כולם מתחברים לאינטרנט ולרשתות החברתיות המפוצצות בפוליטיקה ולאתרי החדשות הימניים. ציבור גדול טרוד רוב יומו בפרנסתו ובענייניו האישיים ומסתפק בשעת החדשות היומית בטלוויזיה המשודרת בערוצים המרכזיים והמוכרים. אחרים מכורים דווקא למסך אך כמו קודמיהם הם יעדיפו להישאר באותו הערוץ המפיג להם את השעמום והמשכיח להם את הלחצים בשגרת יומם באמצעות תוכניות בישול, בידור וריאליטי. העם לא ירוץ אחרי המסרים הפוליטיים של הימין. המסרים של הימין צריכים לרוץ אחרי העם ולהגיע אליו ולא רק ל-61 המנדטים שקשה לגרדם ולאלו שמצביעים לימין מחוסר ברירה כי הם מפחדים מהרשימה המשותפת אך בד-בבד משוכנעים שנתניהו קיצוני, מסוכן ופושע כי כך טפטפו להם כל הזמן. הימין צריך להגיע לקהל חדש שרגיל לשמוע כמה נתניהו נורא ואף להאמין בכך כי הביקורת נגדו נשמעת על-ידי פרשנים רהוטים היודעים לדבר בצורה משכנעת. פרשנים אלו מצליחים במשימתם כיוון שהם חכמים, אקדמאים, מניפולטיביים, מוקפים על-ידי פרשנים רבים אחרים התומכים בעמדה זהה וכך הם מחזקים אותה וברוב המקרים הם גם נראים טוב ומתברכים במראה ייצוגי המשדר יישוב דעת וחכמה ולכן טבעי להנהן בהסכמה לדבריהם ולהזדעזע מה"סכנה" כביכול ששמה נתניהו. כמו-כן, התקשורת נוהגת להביא לאולפן במקרה הטוב נציג ימני בודד ומסכן שלא נותנים לו מספיק במה לדבר או שקוטעים אותו ברגע שהוא מתחיל לומר משהו שאינו נוח למראיין או שמכריחים אותו להתייחס רק לנקודה שאינה נוחה לו מבלי לתת לו להשמיע גם מסרים אחרים כאילו שהוא אינו פוליטיקאי מכובד אלא רק צעצוע שצריך לשרת את הקו שהמראיין באולפן בוחר בו. ככה זה בעולם המודרני שבו מעמדו של העיתונאי גבוה ממעמדו של הפוליטיקאי. בושה וחרפה! בנוסף לכל, נוהגים לעיתים קרובות להזמין לאולפן מרואיין ימני הנבחר בקפידה דווקא בגלל שהוא לא העיפרון הכי חד בקלמר או בגלל שהוא מייצג באופן חלקי את הימין ובשאר העניינים הוא זורם עם השמאל ומביע עמדות שהמראיין מעוניין לשמוע תוך כדי התנצלות הנשמעת בין השורות על כך שהוא שייך למחנה של נתניהו או למחנה של ה"בבונים חסרי המוח".

הצעות לתוכניות שיגיעו ללב ההמון

מי שנע בין נינג'ה ישראל, לאח הגדול ולכוכב הבא לא יטרח להחליף ערוץ רק כדי לשמוע את החדשות של ערוץ 20. מסרים ימניים יגיעו להמונים רק אם ערוץ ימני יגרום להם להיכנס אליו. כשערוץ ימני יתחרה בהצלחה בערוצי השמאל בתוכניות לשעות הפנאי, ההמון יישאר נאמן לו ויצפה גם במהדורת החדשות והאקטואליה שלו. אפשר ליצור תוכנית לגילוי כישרונות שירה דמוי "הכוכב הבא" ו"אקס פקטור" שיתמקד דווקא בשירים בעברית ואפילו בשירים בסגנון שנות ה-60 עד שנות ה-80. אני בטוח שהדור המבוגר מתגעגע לנוסטלגיה הזו ומרגיש בחוסר נוחות מול האמריקניזציה ומול הסגנון העכשווי ואין לי ספק שכך מרגישים גם צעירים רבים. בושה למשל שהשירים לאירווזיון הפסיקו לייצג ישראליות אלא רק תרבות אמריקנית למרות ההשתדלות לדחוף להם איזה משפט או שניים בעברית, ואם כבר מדברים על מורשת ועל תרבות ישראלית ויהודית אפשר ליצור תוכנית נוספת בערוץ הימני שתתמקד בחזנות. היא לא תעניין את רוב האנשים אך צריך לדאוג גם לקהלים אחרים שפחות ופחות מוצאים את מקומם בערוצי הטלוויזיה השונים. מומלץ להעלות גם תוכנית בישול חדשה ברמה של הצופה הממוצע בבית שיוכל לקבל באמצעותה טיפים שימושיים לבישול היום יומי הפשוט מבלי להזיל ריר מול מראה של מנות שהוא בחיים לא יצליח להכין או לטעום דרך המסך. כדאי גם ליצור תוכנית בישול נוספת בשם: "מכל מלמדי השכלתי" שבו דווקא המתחרים יטעמו את המנות של השפים המפורסמים ויציעו רעיונות לשדרוגם. המנצחים הם אלו שיצליחו להפתיע את גדולי השפים ברעיונות יצירתיים שתמורתם הם יקבלו תמלוגים. חשוב ליצור גם תוכניות בידור ולהוכיח שימניים יודעים להצחיק לא פחות. לשם כך כדאי להזמין את הציבור לאודישנים ולטפח כישרונות חדשים שיוכלו להתחרות בבדרני השמאל וליצור הומור ערכי ומצחיק לא פחות. תוכנית נוספת שחשבתי עליה תתמקד כל פעם באמן מפורסם אחר אשר יחליט "לצאת מהארון" ולחשוף את דעותיו הימניות מבלי להתבייש בהן יותר ומבלי לפחד שתיגזל לו הפרנסה. הערוץ ישתדל לתרום את חלקו ולסייע לאותו אמן ולהעסיק אותו כמה שיותר. כעיקרון, אינני חושב שאמנים צריכים להיות פוליטיים, אך כיוון שרובם מזדהים עם השמאל ואף רבים מסייעים לו, הגיע הזמן להוכיח שלא חסרים גם אמנים ימניים היכולים לשמש כמובילי דעת קהל. הצד החינוכי גם צריך לקבל יחס בערוץ ימני ולכן יש ליצור תוכנית שתעודד התנדבות בקהילה ותשתף את הצופה בבית במעשים הנפלאים שנעשו לאחרונה תוך מתן רעיונות לפעילויות התנדבותיות וטיפים כיצד להגיע ללב האנשים שרוצים לסייע להם וכיצד לרכוש את אמונם ולהתמודד מול חשדנות ומול אלו שאינם יודעים להעריך את העזרה. כמו-כן, כדאי לערוך תוכנית שבה תעלה כל פעם דילמה מוסרית אחרת מחיי היום יום המלווה בדיון מקיף כיצד להתמודד איתה. לתוכנית אפשר לצרף פינה הומוריסטית אמנותית שבה ימחיש בדרן אהוב את המסרים שהתוכנית מנסה להעביר.

תחליף לאופנת ההדחות

אפשר לוותר על אפנת התחרויות המובילה לרגעים לא נעימים של הדחות מכאיבות. למה לטפח תרבות שבה מדיחים מתמודדים ושוברים את ליבם ואת לבבות תומכיהם? לא חייב שתמיד יהיו מנצחים ומפסידים. אפשר שיופיעו כישרונות בכל מיני תחומים ושהמנחים יתנו להם טיפים וכולם ייראו איך הם מתקדמים ומשתדרגים ואף הצופה בבית יוכל ללמוד מההערות לתועלתו האישית. בתוכנית שכזו כולם יצאו מנצחים וגם הצופה ינצח בזכות הטיפים החדשים שילמד. אם בכל זאת רוצים לבצע תחרות היא יכולה להתנהל בין האדם לעצמו כאשר המטרה היא שהמתמודד ילמד מטעויות העבר, ישפר את ביצועיו ויוציא מהשופטים ציונים יותר גבוהים בשלבים המתקדמים של התוכנית.

דרוש "ערוץ 2" ימני

מי שנע בין נינג'ה ישראל, לאח הגדול ולכוכב הבא לא יטרח להחליף ערוץ רק כדי לשמוע את החדשות של ערוץ 20. מסרים ימניים יגיעו להמונים רק אם ערוץ ימני יגרום להם להיכנס אליו. כשערוץ ימני יתחרה בהצלחה בערוצי השמאל בתוכניות לשעות הפנאי, ההמון יישאר נאמן לו ויצפה גם במהדורת החדשות והאקטואליה שלו. מי ששולט על תרבות הצפייה בטלוויזיה של האזרח שולט לא מעט גם בתכנים הפוליטיים ובמסרים הישירים והעקיפים המועברים אליו. לשמאל יש יותר מערוץ טלוויזיה אחד ולכן רצוי שגם לימין יהיו מספר ערוצים.