למרות משבר הקורונה שהוא משבר רפואי, כלכלי, חברתי (ואולי גם ביטחוני) עושה רושם שהבחירות הכלליות יתקיימו ככל הנראה בנובמבר הקרוב. חשוב לנסות להבין איך הגענו למצב הזה. הוויכוח המרכזי בין שתי המפלגות הגדולות המרכיבות את הקואליציה: "הליכוד" ו"כחול לבן" הוא בסיס התקציב.
כלומר, האם ללכת לתקציב חד-שנתי למספר חודשים ואז להרכיב תקציב נוסף, או ללכת מראש לתקציב דו-שנתי מתוך הנחה שהמשק יתאושש במהלך השנה הבאה. לפי חוק התקציב עד ה-25 באוגוסט התקציב חייב לעבור בשלוש קריאות כנסת, ואם לא אזי הכנסת מתפזרת והולכים לבחירות. ההערכה היא ששתי המפלגות יבקשו דחייה עד אחרי החגים ולא נעשה היסטוריה קטנה לפיה זו תהיה הממשלה הראשונה שנופלת על חוק התקציב.
קריאות הקרב של המפלגות הגדולות
אחרי ששתי המפלגות הגדולות קיבלו את מה שהן רוצות נראה שהן לא מסוגלות לממש את השותפות שלהן (מה שעוזר לאופוזיציה להעביר חוקים בקריאה טרומית). עושה רושם שימי רביעי האחרונים בכנסת הן בבחינת "איש הישר בעיניו ייעשה". כלומר, ח"כ מהאופוזיציה מעלה הצעת חוק אם זה מתיישב עם האג'נדה של הליכוד הם מצביעים בעד, ואם זה מתיישב עם האג'נדה של כחול לבן אז הם מצביעים בעד. ודי ברור שבאווירת החשדנות ההדדית ככה זה לא יכול להימשך.
הזעם החרדי
החרדים כעסו אמש על כך שמפלגת "כחול לבן" הצביעו בעד החוק החשוב כנגד טיפולי המרה, מאחר שבשבועות האחרונים הם ראו בגנץ שותף לגיטימי והם הרגישו כאילו הוא בגד בהם. בנוסף, הם כועסים על הליכוד שלא מנע את העלאת הצעת החוק השנויה במחלוקת, והים ראש-הממשלה נתניהו התנצל בפני השר ליצמן. מעניין יהיה לראות האם החרדים יעלו חוקים שנויים במחלוקת.
גם הליכוד מאיים להעלות הצעות חוק שנויות במחלוקת כמו הקמת בית משפט לחוקה, או הצעת חוק הפרטת התאגיד שאומרת שאם איש לא יקנה אותו הוא ייסגר. חוקים אלו לא יעלו על שולחנה של ועדת השרים לענייני חקיקה אלא יוגשו לקריאה טרומית ביום רביעי הקרוב, והם ישמשו כשוט מפני "כחול לבן".
צריך לקוות שהקורונה תחבר בין אגפיה השונים של הממשלה ואווירת "גן הילדים" הזאת תיפסק במהרה, כי בינינו זה לא הזמן לבחירות עכשיו.
