בספר משלי (לומדים היום?) מופיע הפסוק הבא: "שלושה המה נפלאו ממני וארבעה לא ידעתים: דרך הנשר בשמים דרך נחש עלי צור דרך אוניה בלב ים ודרך גבר בעלמה". ישנן כמה פרשנויות לפסוק הזה. הרווח הוא שמדובר בתופעות שנשגבו מבינת האדם. ברוח פרשנות זאת אני מעלה ארבע תופעות עכשוויות.
הראשונה שבהן: איך זה שמול הזעקה והמחאה הקוראות לנתניהו להתפטר, לעוף לכל הרוחות, לא מוצב שום שם של אישיות שתתפוס את מקומו? שומעים רק קללות בהמיות נגדו ונגד בני משפחתו, אך לא שומעים דברי שבח בזכות זה שיבוא במקומו. כלום! לא ראיתי שלט אחד שינקוב בשם המחליף. הטבע האנושי דורש לדעת מי יבוא במקום. כאשר מדברים, למשל, בכדורגל מי יחליף את ריאל מדריד, מעלים את שמה של ברצלונה או וולנסיה; כאשר אמרו מי יעיף, למשל, את קסיוס קליי (מוחמד עלי) מכס אלוף העולם במשקל כבד, הציבו מספר שמות, ובראשם סוני ליסטון.
מה כן? מפליגים בתכונות האלוהיות שהמנהיג, שיבוא במקום נתניהו, יהיה נחן בהן: נקי כפיים, לא לוקח שוחד, ישר דרך, שאין בו שום אישום פלילי, כזה שכולו ערכי, כולו חסיד הדמוקרטיה, ועוד כהנה וכהנה תכונות שכמעט מזכירות את המלאך גבריאל ואת אותו צדיק "שלא הלך בעצת רשעים ולא ישב במושב ליצים". אבל, אנחנו לא מרחפים בשמיים, אנחנו חיים על קרקע של מציאות ושואלים: אייכה? ואין תשובה ואין שם.
השנייה שבהן: האם אני ומשפחתי הפכנו לאויב שיש להילחם בו, והאם למפקדי המלחמה יש קשר טכנולוגי נסתר עם המתים? מהיכן הפליאה? אחד מהלוחמים, אזרח ישראלי בשם רמי מתן, שלחם כמו רבים במלחמות ישראל הקשות, קבע בראיון בעיתון מעריב כי "אם במלחמת יום הכיפורים לחמנו נגד אויב חיצוני, הרי שהפעם אנו נלחמים נגד אויב פנימי". לא רק זאת, הוא דיבר בשמם של הלוחמים שנהרגו במלחמת יום הכיפורים ו"גייס" אותם למלחמה הנוכחית נגד האויב הפנימי.
האמת שאין לי שום מודיעין על כלי הנשק שבהם ילחם רמי נגדי ונגד בני משפחתי. זה יהיה הנשק של אז או של ימינו? דבר אחד ידוע לי בוודאות: אתה נלחם נגד 60 אחוזים ממצביעי הלאום היהודי בבחירות האחרונות; אתה נלחם נגד רוב פרלמנטרי שתומך בראש הממשלה, אתה נלחם נגד החלטה ברורה של בית המשפט העליון. היכן תמצא מדינה דמוקרטית שתתיר להילחם בה מבפנים, שתאפשר לך וללוחמים להשתולל כאחרוני הריקים והפוחזים? הלא אם באמת היה כאן "רודן", אם באמת הייתה כאן "טורקיה", כי אז לא היית מגיע בכלל לראיון.
השלישית שבהן: הכיצד זה הרוג אחד של חיזבאללה בסוריה גורם לטירוף מערכות בתקשורת שלנו, ולמהלך מביש של צה"ל, שבכוונת מכוון לא הורג חוליה של חיזבאללה ממרחק של כמה עשרות מטרים. נפלאה מבינתי. לגבי התקשורת, אין חדש. היא בשאול תחתית בהידרדרותה. אבל צה"ל? כל התירוצים, שאיני נכנס אליהם, מדוע לא חיסלו, מבישים יותר מעצם המעשה.
הרביעי שבהם: נפלאו ממני תגובות ראש הממשלה. הוא כל הזמן מגיב ומתנצח; הוא כל הזמן מדבר כמייצג את מפלגתו בלבד, הוא כל הזמן מייצר רחש בחש סביב בחירות. טעות קשה. עם ישראל נמצא עכשיו בעיצומה של מלחמה דו-ראשית: רפואית וכלכלית. צא ודבר אל כל העם וקרא לו לאחריות משותפת, שלי ושלכם כאחת; ישנה מציאות חדשה, צריך להסתגל אליה. הישועה לא תבוא רק מלמעלה. היא תבוא ביחד עם תרומה אישית של כל אחד ואחד למען המלחמה הכפולה שלנו - בריאות וכלכלה.
