הרב עדין אבן-ישראל שהלך לעולמו מוכר יותר כשטיינזלץ. איש המקורב מאוד לחב"ד, לרבי מלובביץ, אבל לא רק לתנועה אלא למהות. היו בו חכמה בינה ודעת, והרבה הומור.
לפני שנים רבות, אולי שנות דור, נהגנו רעייתי דאז אליאורה ז"ל ואני לפקוד את ביתו במוצאי שביעי של פסח ולהביא עימנו את פת החמץ הראשונה. השיחה הייתה לעולם מרתקת וחדשנית ותמיד בענווה ובגובה העיניים.
ממרחק של זמן הדברים אינם כה בהירים, אבל זכור לי כי לא זו בלבד שחזר בתשובה אלא שסיפר כי היה תקופת מה חבר בתנועת השומר הצעיר (אביו היה איש לח"י וקומוניסט). אם אני טועה בעניין השומר הצעיר אשמח לתקן.
מדי דור מציפה ירושלים מקרבה אנשים ייחודיים. אולי בגלל מה שהיא מקרינה, אולי מפני שהיא מרכז לימודים שבראשו האוניברסיטה העברית ומכונים נוספים. שטיינזלץ נמנה על אישים אלה. הוא עורר עליו את חמת הרבנים החרדים מפני שתרגם את התלמוד לעברית, אבל לא נרתע אפילו מפני הרב מנחם ש"ך. הוא התמיד בגדולתו ובאמת שלו ותמיד בדרכי נועם.
