היום התרחש אירוע נדיר במחוזותינו. משטרת ישראל פנתה את אוהל המחאה של המפגינים נגד נתניהו ברחוב בלפור, זה על-מנת לאפשר קיום הפגנה באותו המקום לתומכי נתניהו! הפינוי נחת כרעם ביום בהיר על מפונקי השמאל והאנרכיסטים שאינם רגילים בכגון דא. מקצת המפונים התנגדו ולכן הופעל עליהם כוח. לא הייתי שם ואינני יודע אם נעשה בכוח סביר אם לאו. סביר להניח שבמשטרה כמו במשטרה ולכן לא אתפלא על כל מה שיוצג לי.
נהי בכי וצווחות ליוו את הפינוי כאשר עדשת המצלמה קלטה כמה מפגינים הנגררים מהמקום. צד את העין סרטון אחד בו נראה כרמי גילון, מי שהיה ראש השב"כ, מציג בפני המצלמה פצעים בידיו שלטענת המצלם נגרמו כתוצאה מאלימות המשטרה. עוד בלט בהקלטת הדברים התואר אותו בחר המצלם להעניק לגילון - "גיבור ישראל", לא פחות ולא יותר!!
נסכים כולנו שלא נעים לראות אזרח שנפצע (גם אם קלות) כתוצאה מפעילות משטרתית. אלא שהזעקה שתקום מן הסתם בשמאל המגובה על-ידי התקשורת צפויה להיות בקול רמה. יימצאו רבים שיגנו, יהיה מי שידרוש לחקור, תוגשנה ככל הנראה שאילתות בכנסת ואם ארצה לעסוק בניחושים או הימורים כי אז אומר שה"אייטם" אותו תיארתי לעיל (גילון המציג ידיים שרוטות ופצועות קל) יככב בראש כל המהדורות, אלה האלקטרוניות ואחר כך הכתובות. היכונו היכונו, ראו הוזהרתם !!
ועוד אני מצר על התמונות שאינן עושות לאיש טוב, נזכר אני בפורענות, באלימות, בגסות ובאכזריות בה נוהגים השוטרים, היס"מ, משמר הגבול, הצבא, השב"כ ושאר גופי ביטחון, באוהבי הארץ הנאמנים לה, בעיקר באלה מביניהם שהנם בעלי חזות דתית. שהרי אין כמו פאות ארוכות, ציציות בולטות, זקנים וכיפות - כדי להוציא מהגופים דלעיל פרצי אלימות לא מבוקרת, כעס וחמה שפוכה, רוע לב ואולי גם סדיזם לשמו.
כמה דוגמאות כדי לסבר את האוזן, אפתח בקלילות שבהן:
בעז אלברט פונה בכוח מביתו ביצהר כאשר אנשי הביטחון יורים בו באקדח טיזר מטווח אפס כמה וכמה פעמים, הכל שלא לצורך שכן לא גילה כל התנגדות. הטיזר מכה והולם בו (תוך הסבת כאבים עזים ביותר) וזעקות הכאב נשמעות בחלל הגבעות מסביב.
נערי גבעות רבים מספור נעצרים במעצרים אלימים במיוחד. גז פלפל מותז מטווח אפס אל פנים מיוסרים, בכמות נדיבה כזו שהכאב והצריבה יורגשו היטב היטב. במקרים לא מעטים מוכים הנערים באגרופים ואלות, לא פעם נגררים על הרצפה וכ"חבל הגרירה" משמשות הפאות.
בחור בשם עקיבא הפגין בתקופת ההינתקות בציר ז'בוטינסקי בפתח תקוה ו"זכה" לאיש יס"ם שתחב בכוח רב את אצבעותיו לתוך נחירי אפו תוך שהוא קורע אותם ומסב לעקיבא נזקי גוף. אם בהפגנות טרם הגירוש עסקינן - הרי שלעולם לא אשכח כיצד אנשי ביטחון היכו מכות רצח נערים בצדי הדרך המובילה מנתיבות לכפר מימון. כן לא אשכח מראות זוועה בהם נראו חיילים מכים עד זוב דם נערים תושבי גוש-קטיף שהתעקשו להיכנס לביתם בגוש בלא להציג תעודת זהות.
ועוד לא הזכרנו את עינוי הילדים והנערים בפרשת דומה. עינויי גוף ונפש במינון "נדיב" על-מנת לחלץ הודאה כוזבת ממי שיישבר ראשון. כל העולם הכחיש כי מתקיימים עינויים אלא שלבסוף יצאה האמת הזו לאור (וממתינים אנו לזיכוי הנאשם אוליאל לאחר הגשת ראייה מכרעת לאחרונה, לאחר תום המשפט...).
והאלימות הקשה מכולן, זו שהסתיימה בכשלוש מאות פצועים בדרגות שונות, אירעה "בשם ובמלכות" בעמונה בטרם הוחרבו בה שמונה בתים. אלפי בחורי ישיבה ובנות אולפנא התייצבו להפגין בגופם נגד הרס בתים ונגד שרירות ורוע לב של הבג"ץ העושה בהתיישבות שפטים.
כוחות הביטחון דהרו עם סוסים אל תוך ההמון, סדיסט מנוול תועד כשהוא מנחית אלה על ראשי בני נוער ישובים בתוך אחד המבנים, נערות ספרו על פגיעות מיניות, אפי איתם צולם כשראשו זב דם ומוטי יוגב הצדיק היה לנכה בשל פגיעתם הרעה של המגרשים ברגלו.
כמה שבועות לאחר ההתרחשות המזוויעה השתתפתי בכנס פצועי הפוגרום במלון קיסר בירושלים (בעוונותי לא הייתי בעמונה בזמן האירועים שתוארו) והמחזות היו קורעי לב. בחורות עם קביים, כמות עצומה של בני נוער עם גבס לגופם. בחור אחד עם ראש קירח (בשל ניתוח לו נזקק) ותפרים גסים ניכרים בגלגלתו. מזעזע ממש, כך נראות תוצאות של פוגרום!!!
הפוגרום בעמונה סוקר על-ידי אמצעי התקשורת, הרבה מאוד ממעשי האלימות (שחלקם הקטנטן הוזכר בדוגמאות דלעיל) לא זכו לשום כיסוי תקשורתי. לפיכך, אינני יכול להתרגש התרגשות יתר נוכח פינוי מאהל השמאל האנרכיסטי מבלפור היום.
אני אינני יכול להתרגש, אך מזמין אני אתכם להתרשם ממה שיתרחש ככל הנראה באולפני הטלוויזיה, מעל גלי האתר ובכל אמצעי התקשורת בימים הקרובים. שומו שמיים, "גיבור ישראל" כרמי גילון נשרט בידיו!!! (בשתיהן!!).