לרפובליקנים יש רוב קטן של שלושה מושבים בסנאט, אותו הם מנסים לשמר בבחירות בנובמבר בהן ייבחרו גם 33 סנאטורים. זו משימה קשה במיוחד, סבורה אמפר פיליפס, פרשנית בכירה בוושינגטון פוסט: מבין 15 המושבים עליהם יש התמודדות אמיתית, הרפובליקנים עלולים להפסיד ב-13 והדמוקרטים בשניים בלבד. עם זאת, במפלגה הרפובליקנית רואים סימנים לכך שהמצביעים שהתאכזבו קשות מטיפולו של דונלד טראמפ בקורונה, מתחילים לחזור הביתה ואולי כך יישמר הרוב שלהם בסנאט.
סיכוי גבוה למהפך
אלבמה (בידי הדמוקרטים). דאג ג'ונס הוא הפגיע ביותר מבין המתמודדים השנה, והוא מתמודד מול טומי טוברוויל במועמדותו הראשונה אי-פעם. המדינה נוטה בצורה משמעותית לעבר טראמפ, ולכן הסיכוי לניצחון רפובליקני הוא גבוה.
קולורדו (בידי הרפובליקנים). הסנאטור קורי גרדנר מנסה להתרחק מטראמפ, כשהוא מדבר על חוק לאיכות הסביבה שיזם ולא על הצבעתו לזיכוי טראמפ בפרשת אוקראינה. יריבו הוא המושל לשעבר ג'ון היקנפולר, שגם שערורייה אתית לא פגעה משמעותית בסיכוייו. הסקרים האחרונים: 51% להיקנפולר, 46% לגרדנר.
אריזונה (בידי הרפובליקנים). מארק קלי, אסטרונאוט לשעבר ופעיל לפיקוח על הנשק, הוא אחד המועמדים החזקים של הדמוקרטים השנה. הוא מוביל על פני מרתה מק'אסלי לכל אורך הדרך, אם כי הרפובליקנים מקווים שהמסורת תימשך: אריזונה לא בחרה במועמד דמוקרטי לנשיאות מזה עשרות שנים, וקלי – אם ייבחר – יהיה רק הסנאטור הדמוקרטי השני מזה 25 שנה.
מירוצים צמודים
צפון קרוליינה (בידי הרפובליקנים). הסנאטור ת'ום טיליס הוא האנדרדוג: הוא ניצח בקושי לפני שש שנים ומתמודד במדינה בה רשמו הדמוקרטים הישגים נאים בשנים האחרונות. צפון קרוליינה גם עשויה להיות מדינת מפתח בבחירות, מה שיוביל את הדמוקרטים לצאת ולהצביע. עם זאת, היתרון של קאל קנינגהאם הוא מינימלי: 47% מול 46%.
מיין (בידי הרפובליקנים). סוזן קולינס מסתמכת של מומחיותה ונסיונה לאחר למעלה מ-20 שנים של ייצוג המדינה. קולינס גם הובילה חקיקה לסיוע לעסקים קטנים בקורונה, מה שעשוי לסייע לה. שרה גדעון הדמוקרטית, יו"ר בית הנבחרים המדינתי, טוענת מנגד שקולינס שוב אינה עצמאית מטראמפ כפי שהייתה. כרגע גדעון מובילה בהפרש קטן ויותר בוחרים מביעים הסתייגות מקולינס מאשר תמיכה בה.
אייווה (בידי הרפובליקנים). סנאטור ג'וני ארנסט צריך להתמודד מול היתרון שיצרו הדמוקרטים ברישום הבוחרים במדינה. אומנם יש לו יתרון של 5% על פני תרזה גרינפלד במדינה רפובליקנית מובהקת, אבל טראמפ מוביל כאן ביתרון קל בלבד על פני ג'ו ביידן – לעומת נצחונו בפער של 10% ב-2016.
ג'ורג'יה (בידי הרפובליקנים). לדמוקרטים יש סיכוי לנצח את דייוויד פרדיו, משום שהמרוץ לנשיאות במדינה הפך לצמוד ושתי המפלגות מוציאות בה עשרות מיליוני דולרים. הרפובליקנים מנסים לתאר את ג'ון אוסוף כליברלי מדי לג'ורג'יה, והדמוקרטים טוענים שאוסוף משתמש במערכת לטובתו האישית. לאוסוף יש יתרון של 48% מול 47%; חוקת ג'ורג'יה מחייבת רוב של 50%, כך שייתכן שיהיה עוד סיבוב בחודש ינואר.
מונטנה (בידי הרפובליקנים). העובדה שמונטנה נמצאת ברשימה מהווה סימן לחולשתו של טראמפ בשל הקורונה, מסבירה פיליפס. הוא ניצח בה בפער של 20% ב-2016, אבל השנה זכה המושל הדמוקרטי סטיב בולוק בכהונה נוספת – וכעת ינסה לגבור על הסנאטור סטיב דיינס. מניותיו של בולוק, כמו של מושלים רבים אחרים, עלו בזכות ההתמודדות עם הקורונה, אם כי הדמוקרטים מצביעים על מחלוקות שעורר טיפולו במגיפה. כרגע דיינס מוביל עם 50% לעומת 47%.
מהפך אפשרי
ג'ורג'יה (בידי הרפובליקנים). קלי לופלר מחזיקה את המושב מכוח מינויו של המושל, והמרוץ נגדה קשה יותר לדמוקרטים מאשר על המושב השני של המדינה. הסיבה: מדובר במרוץ בו מתמודדים כמה מועמדים מכל מפלגה, ולכן צפוי סיבוב מכריע בין שני הראשונים. הדמוקרטים מקווים שהכומר רפאל וורנוק יהיה ביניהם, אם כי הסקרים אינם תומכים רגע בתקווה זו. המועמד הרפובליקני המוביל הוא חבר בית הנבחרים דגלאס קולינס, המוביל בהפרש של 4% על פני לופלר; וורנוק מדורג רק שלישי.
מישיגן (בידי הדמוקרטים). אלבמה ומישיגן הן שתי המדינות היחידות בהן עשויים הרפובליקנים לחולל מהפך. ג'ון ג'יימס, הזוכה לתמיכת התקשורת, ממשיך להוביל על פני הסנאטור גארי פיטרס, אך ביידן מוביל בפער של 8% כך שהרפובליקנים יודעים שנכון לעכשיו – סיכוייו של פיטרס עדיפים.
דרום קרוליינה (בידי הרפובליקנים). ג'יימי הריסון מגייס סכומי כסף עצומים ומעניק קרב קשה לסנאטור הבכיר לינדזי גרהאם, מתומכיו הבולטים של טראמפ. הריסון שחום העור מצליח היטב גם בקרב לבנים מתונים מן הפרברים, שהעניקו אשתקד לדמוקרטים את השליטה בבית הנבחרים. בחודש שעבר הצביע אחד הסקרים על שוויון 44, אך ייתכן שפשוט אין במדינה מספיק דמוקרטים כדי להעניק להריסון את הניצחון.
טקסס (בידי הרפובליקנים). הדמוקרטים מנסים מזה שנים לזכות במדינה, וב-2018 המרוץ לסנאט היה צמוד במיוחד. הפעם מנסה מ"ג הגאר לגבור על הסנאטור ג'ון קורנין. אבל טקסס היא מדינה גדולה והפרסום בה יקר, וייתכן שהדמוקרטים לא יוכלו להשקיע בה די הצורך. בסקרים מוביל קורנין, בעוד בבחירות לנשיאות הקרב צמוד.
קנזס (בידי הרפובליקנים). המועמד הרפובליקני הוא ציר בית הנבחרים רוג'ר מרשל; הדמוקרטים סבורים שהוא מועמד חלש, משום שהטיל ספק בהנחיות מומחי הבריאות בקורונה. בשנת 2018 בחרה קנזס מושל דמוקרטי; המועמדת שלהם לסנאט היא ברברה בולייה.
קנטקי (בידי הרפובליקנים). זהו המושב של מנהיג הרוב, מיץ' מקונל, וספק אם איימי מק'גראת תצליח להדיח אותו למרות גיוס התרומות המוצלח שלה. מק'גארת מתקשה שלא להרחיק מעליה את תומכי טראמפ והבחירות המקדימות היו לה קשות מן הצפוי. מצד שני, טראמפ אינו עוזר לבעלה של שרת התחבורה בממשלו, איילין צ'ו: התמיכה בו בקנטקי יורדת, והיתרון של מקונל עומד על 5% בלבד. אם הדמוקרטים ינצחו, זה יהיה צונאמי היסטורי – מגדירה פיליפיס.
אלסקה (בידי הרפובליקנים). הדמוקרטים תומכים במועמד העצמאי אל גרוס, רופא ודייג בעל הון, המתמודד מול הסנאטור דן סליבאן. הסיבה העיקרית לכך שהמרוץ צמוד היא. שוב, טיפולו של טראמפ בקורונה – אך כמה דמוקרטים אומרים שיצטרכו מזל מיוחד כדי לנצח כאן.
