X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
הסכם השלום עם מצרים היה צעד חשוב לכיוון מציאות של אי-לוחמה עם העולם הערבי ונורמליזציה בין-מדינתית, שעד להסכם בוששה לבוא. כהסדר של "שלום תמורת שלום", ההסכם מהווה פריצת דרך קונספטואלית ותיקון המעוות לקראת נורמליזציה אזורית אמיתית
▪  ▪  ▪
הסכם השלום עם מצרים [צילום: אתר הכנסת]

במאמר דעה במעריב (16.9.2020), מנתח פרופ' גלבוע מבר-אילן ובס"א 1 את ההסכמים בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין ובדרך שוכח כמעט כל מה שמסביב, בעיקר את המשמעויות האסטרטגיות, התקדימיות והסימבוליות של הסכמים אלה, ואת הנוספים הממתינים בדרך, ברמת סמך גבוהה. נכון שהציפורים שביד הן עניין אחד ואלו שעל העץ הן עניין שני - ובכל זאת... . השוואה שעושה גלבוע בין הסכמי השלום עם מצרים וירדן להסכמים הנוכחיים, לוקה לדעתי מבחינות רבות.
הסכם השלום עם מצרים, אומנם נקרא כך, אולם ישראל קיבלה לפי שעה, בפועל, רק הסכם אי-לוחמה ושילמה עבורו מחיר אסטרטגי עצום, במונחי החזרת כל סיני (בפעם השלישית בכ-30 שנה) לריבונות מצרים. האיום הנשקף לשרידותו של ההסכם מהעובדה שנותר "יבש", מצומצם, חלקי, חסר כמעט לחלוטין מרכיב אזרחי-תרבותי-כלכלי וכפוף במידה רבה לחילופי שלטון אפשריים במצרים,2 מציבה אותו מלכתחילה על יסודות מעורערים. גם מצרים של א-סיסי ממשיכה באותה מדיניות של ייבוש היחסים הבי-לטרליים, ואי הטמעת עקרונות השלום בעם המצרי ובחינוך הנוער במדינה. האחים המוסלמים במצרים הם הגורם הפוליטי הגדול והחזק ביותר. מספר תומכי התנועה בסה"כ הוא כ-40% מהתושבים, כך ששינוי חוזר הוא עדיין בגדר אפשרות ראלית ואיום פוטנציאלי מהותי. בימי מורסי התקררו היחסים עם מצרים תוך פחות משנה לעויינות פסיבית עם איומים המנסים לשמר רמה של מתיחות גבוהה מבעבר בין המדינות, מבלי להפוך מיד עוינות זו לפעילה. האפשרות של חזרת מצרים למעגל העויינות הפעילה - מציאות ראלית תחת שלטון האחים המוסלמים - היא איום אסטרטגי בחזרת המלחמה הקונבנציונלית לאזור.
במוצהר הייתה מצרים פורצת הדרך להסכמי השלום עם ישראל, אולם העובדה שאף מדינה ערבית אחרת ממדינות העימות הישיר או מהמעגל השני לא הצטרפה אליה, העמידה את הממשל המצרי תחת לחץ ערבי קולקטיבי, לנוון את המשמעות הרחבה של ההסכם עם ישראל למינימום שיאפשר למצרים להחזיר לריבונותה את סיני (מטרת המלחמה) תוך מזעור הנזק ל"עניין הערבי" (נוכחות מדינת לאום יהודית ריבונית באזור). כל מהלך שמנטרל, ולו באופן חלקי תמריץ זה - מבורך. הסכמי השלום הנוכחיים (אחרי ההסכם עם ירדן, ראה להלן), הם צעד נוסף בכיוון "שיטוח בפועל של עקומת העויינות הערבית האזורית" כלפי ישראל. זהו אחד המרכיבים האסטרטגיים החשובים של המהלך הנוכחי.
הסכם השלום עם מצרים נעשה בברכת ארה"ב ובהשתתפות פעילה שלה. הערבויות לשלום הכוללות: יצירת אזור חיץ מפורז מצבא מצרי בכל סיני עם נוכחות צבאית אמריקנית המפקחת על קיום הפירוז, סיוע כלכלי אמריקני שחיוני למצרים על-רקע מצבה הכלכלי הירוד ומכירת מבוקרת של נשק אמריקני איכותי למצרים כחלק משימור כוחו ומעמדו של הצבא במדינה כגורם השלטוני הבכיר, הינם תמריצים תומכי-יציבות, שמקזזים חלקית את גורמי האי-יציבות האינהרנטיים שסקרנו לעיל.
הסכמי שלום מסוג אחר - שלום "חם" אמיתי ופתוח - כפי שמציעים ההסכמים החדשים, הם גם ניסוי אזורי פוליטי מעניין. מאחר שמדובר במדינות שלא היה בינן לבין ישראל קונפליקט צבאי ישיר ועוינותם לישראל נבעה מסולידריות ערבית ומוסלמית כוללת נעדרת אינטרס מקומי חזק, שלום "חם", אם יצלח ויביא עמו שגשוג כלכלי וחיים טובים למדינות המשוועות לו, יהיה תקדים ומודל מוכח גם למדינות אחרות. יהיה זה נדבך חשוב שחסר כיום ביחסים עם מצרים, ויתרום ליציבות ההסכם הישראלי מצרי כולו.
יש לזכור שהמגמה הכללית של ארה"ב במזרח התיכון כיום ולעתיד הנראה לעין - למעט מקרה שבו תפרוץ אירן לעבר בנייתן של פצצות אטום - היא לצמצם נוכחות ומעורבות ישירה, ולהניח למדינות המקומיות לעצב מערכות יחסים אפקטיביות שישרתו אותן מדינית, כלכלית וביטחונית. אם תבלום ארה"ב חדירה סינית או רוסית מסיבית לאזור, ותייצב אותו גיאו-פוליטית ואסטרטגית, יפתח בו באמת עידן חדש.
הסדר אזור החיץ בסיני חייב להישמר כל עוד לא נוצרה בין ישראל למצרים מציאות של שלום כולל ומלא. הסדר זה הוא לתקופת מעבר, שמשכה אינו מוגדר בשלב זה ויוגדר דה-פקטו ע"י "עומק השלום" המלא בין הצדדים. הסדר מעבר דומה ניתן לשקול גם בחזיתות האחרות של ישראל עם מדינות עימות ישיר לשעבר - סוריה ולבנון. ברור שהאיום מצד אחד והתנאים באזור הגבול בין ישראל לכל אחת מבנות פלוגתא אלה שונים. לכן, אין מקום להעתקה אוטומטית של הדברים מאזור לאזור, אבל יש בהחלט מקום לאמץ את העקרונות המנחים להסדרי-מעבר שמשכם יקבע לפי "קריטריוני שלום" ולא לפי זמן. לא מן הנמנע שהסדרים אלה יחייבו סבב לחימה נוסף לאורך גבולות אלה, שיצור את התנאים הנכונים להסדר הרצוי. בכל מקרה, לבנון כבר החלה לרמוז על רצונה להגיע להסדר תיחום של גבולות המים הטריטוריאליים בינה לבין ישראל, על יסוד רצונה לגשת לפיתוח מקורות האנרגיה בתחום הימים הטריטוריאליים שלה.3
ההסכם עם מצרים, נעשה בחסות הסיסמה "שטחים תמורת שלום", שנועדה לשמר את מעמדה המגומד של ישראל באזור מבחינה טריטוריאלית ואסטרטגית וככזה להיות תקדים להסכמים עתידיים. בירדן חזרה התבנית על עצמה, וישראל ויתרה על שטחים בהיקף של כ-350 קמ"ר (כמעט בגודל רצועת עזה), לאורך גבול המזרח המשותף. עמדת הפלשתינים בהסכמי אוסלו ומאז ועד עתה, ביטאה גם היא קונספט זה בתקיפות ובעיקשות רבה. הסכם השלום הנוכחי עם המיפרציות, הוא שלב בקידום הנורמליזציה שבוששה לבוא עד כה. כהסדר מוצהר של "שלום תמורת שלום" הוא אכן מהווה פריצת דרך קונספטואלית, שיקל לראות בה אבן דרך חיונית לכל הסדר עתידי.
להמשך גל הסכמי השלום בין ישראל למדינות ערביות ומוסלמיות נוספות באזור המז"הת ובאפריקה, יש ותהיה השפעה גם על ירדן. המציאות אתה היא המורכבת מבין כולן, מפני שבמשחק הפוליטי עם ירדן ישנם מרכיבים המקיימים "משחק סכום אפס" (פלשתינים, טריטוריה וכו') ואחרים שבהם פוטנציאל אדיר לקידום והתפתחות (כלכלה וביטחון אזוריים) כמו גם מרכיבי סיכון (אי-שקט פנימי וחתרנות חיצונית); (מעגל הסיכון והסיכוי כשלעצמו גם הוא משחק "סכום אפס" - סיכוי גדול לצד סיכון מורחב).
היחסים עם ירדן נעים וימשיכו לנוע בין לחצם של מספר גורמי השפעה: הסכם האוטונומיה בין בגין לסאדאת, הסכם השלום הבי-לטרלי שכיום מייצג "שלום קר", הסכם אוסלו או מה שנותר ממנו, הסכמי השלום החדשים עם המיפרציות ובעיקר, כצפוי, עם סעודיה והפלשתינים כנכס וכנטל.
מבחינת ישראל, הסכם אוטונומיה על יסוד ההסכם בין בגין לסאדאת, הוא ההסדר היחיד האפשרי בין ישראל לפלשתינים. כמו-כן, גבול הביטחון המזרחי של ישראל, חייב לעבור לאורך הירדן, משום שכל עוד מקיימת מצרים עימה הסכם שלום שמרכיב האי-לוחמה בו יציב וברור, האיום הגדול ביותר על ישראל הוא ממזרח - אירן ובתנאים מסוימים גם עירק. נפילת ירדן איננה תלויה בישראל ועשויה להתרחש במהירות, כחלק מפרובוקציה של הגורמים העוינים ממזרח. במצב זה חייבת ישראל להיות ממוקמת על קו הגנה עם עומק אסטרטגי סביר, להיערכות גמישה ללוחמה יבשתית. כלומר, עליה לקיים שליטה צבאית-אזרחית מלאה על שטחי איו"ש ובמיוחד על כל האזורים הקריטיים על גב ההר ובדרך אליהם ועל הגבול המזרחי כולו.
אופי ההסדר באיו"ש יכול לכלול שותפות עם ירדן ויכול להתקיים גם בלעדיה. בכל מקרה יהיה הוא מבוסס על ריבונות ישראלית על כל השטח ועל ממשל עצמי פלשתיני (ישנן מספר אפשרויות מימוש התלויות בשותפים). כניסתן של מדינות המפרץ למשחק מעמדה של מצב שלום עם ישראל, תוכל לסייע לירדן ולחזק את מצבה הפוליטי והכלכלי, שהוא כיום עקב אכילס של יציבותה. מכאן נובעת הדגשה חזקה נוספת לחשיבות הסכמי השלום עם המיפרציות וסעודיה בראשן. קידום חלק זה בהסכם חשוב ביותר לערכו הכולל.
מאחר שהסכם השלום המתהווה אינו עוסק רק בהסדרת חילוקי דעות מדיניים בין מדינות ותיקות עם היסטוריה ומסורת מבוססות, אלא במידה רבה גם מכוון לתרום לעיצוב מציאות גיאופוליטית רציונלית יותר מזו שהתווה הסכם סייקס-פיקו במלחמת העולם הראשונה, חורגת חשיבותו מסיום סכסוך אתני גרידא ונושקת לעיצוב אזורי חדש לפרק זמן ארוך בהשתתפות שחקנים ישנים וחדשים ובכללי משחק שונים.

הערות

1. בס"א – מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, שבאוניברסיטת בר-אילן.
2. סילוקו של מובארק בתמיכה אמריקנית של אובמה, שהביאה לפני כעשור בלבד לעלייתו של הנשיא מורסי והאחים המוסלמים לשלטון במצרים, ממחישים היטב איום זה.
3. הבחישה הטורקית באזור זה, מטרידה את ישראל קפריסין ולבנון, ומכאן המוטיבציה העכשווית להידברות. הזדמנות זו יש לקשור לסוגיית נוכחות חיזבאללה בלבנון, זיקתו לאירן והאין הטילי שלו על ישראל. אין ספק שהתפשטות הסכמי השלום עם מצרים וירדן לעבר המיפרציות ומדינות נוספות בבלקן ובאפריקה, הם גורמי דירבון חשובים. דומה שלבנון מתחילה לראות בהסדר אפשרי שיתחיל בנושא המים הטריטוריאליים ויתפשט הלאה בתמיכת המערב וארה"ב בראשו, אופציה לתיקון השגיאות הלבנוניות מימי מלחמת לבנון הראשונה, ודרך לחזור למעמדה "כשוויץ" של המזרח התיכון.

תאריך:  06/10/2020   |   עודכן:  06/10/2020
+סעודיה נגד ההנהגה הפלשתינית
22:10 06/10/20  |  יוני בן-מנחם   |   לרשימה המלאה

בכיר בארמון המלוכה הסעודי יוצא בכתב אישום חסר תקדים על ההנהגה הפלשתינית לדורותיה על כך שהיא תקפה את מדינות המפרץ שחתמו על הסכמי נורמליזציה עם ישראל. הוא תוקף גם את אירן וטורקיה ש"סוחרות בבעיה הפלשתינית". הרש"פ וחמאס אינן מגיבות על דבריו מחשש להסתבך עם סעודיה

הנסיך בנדר בן סולטאן עבד אלעזיז [צילום: חסן עמר/AP]
+כשלון מדיני ופוליטי של הפלשתינים והשמאל הישראלי
13:24 06/10/20  |  מתי דוד   |   לרשימה המלאה

מדיניות "תורת השלבים" של ערפאת, ומדיניות הסירוב של אבו מאזן לכל פשרה הובילו אותם לאובדן כל תקווה אפשרית

אבו-מאזן. מדיניות סירוב [צילום: פלאש 90]
+חרם סעודי על טורקיה
08:13 06/10/20  |  יוני בן-מנחם   |   לרשימה המלאה

סעודיה הכריזה על חרם כלכלי על טורקיה המובילה ביחד עם קטר את ציר "האחים המוסלמים" במזה"ת שמטרתו לזעזע את יציבות המשטרים הערביים המתונים. הסעודים זועמים על ההתנהלות הטורקית בפרשת רצח ג'מאל חאשוקג'י וכוונתם להתחרות עם סעודיה על הנהגת המחנה הסוני במזה"ת

ארדואן עם מלך סעודיה בימים אחרים [צילום: שירות העיתונות הנשיאותי/AP]

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
על מקטרת שלום מזרח תיכונית
תגובות  [ 4 ] מוצגות  [ 4 ]  כתוב תגובה 
1
ישנן שתי רמות של מערכות
שאול אבידור  |  8/10/20 14:53
 
- עוד חזון למועד
רפי לאופרט  |  10/10/20 09:33
 
- לפי דבריך כאן
שאול אבידור  |  11/10/20 13:58
2
תיקון טעות
שאול אבידור  |  8/10/20 15:01
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות העולם הערבי
יוני בן-מנחם
סעודיה הכריזה על חרם כלכלי על טורקיה המובילה ביחד עם קטר את ציר "האחים המוסלמים" במזה"ת שמטרתו לזעזע את יציבות המשטרים הערביים המתונים. הסעודים זועמים על ההתנהלות הטורקית בפרשת רצח ג'מאל חאשוקג'י וכוונתם להתחרות עם סעודיה על הנהגת המחנה הסוני במזה"ת
יוני בן-מנחם
מדינות ערב המתונות וארה"ב וישראל מודאגות מההתקרבות של חמאס והרש"פ לציר "האחים המוסלמים" המתואם עם אירן בניסיון לטרפד את הנורמליזציה עם ישראל. גורמים בכירים בפתח טוענים כי הציר הערבי המתון מנסה לטרפד את ההבנות שהושגו בטורקיה לבין פתח לחמאס על עריכת בחירות
מרדכי ליפמן
כאן בכותל, אנשים דתיים וחרדים וגם חילוניים, ויתרו, למען שלום הציבור, למען בריאות הציבור, אבל שם בסיועם של אלופי ה"דמוקרטיה", המממנים העלומים, של חזיון התרעלה הזה, הם וצאצאיהם, משתוללים
יוני בן-מנחם
הרש"פ חוששת מלחץ מדיני של ארה"ב ומדינות המפרץ על השליט החדש של כווית לנרמל את היחסים עם ישראל    אמיר כווית החדש נוואף אלאחמד אלצבאח הודיע שימשיך במדיניות קודמו אך ארה"ב מפעילה עליו מכבש לחצים כבד
דורון יצחקוב
כינון היחסים הדיפלומטים בין בחריין לבין ישראל מהווה הישג מרשים הטומן בחובו הזדמנויות רבות לשינוי במאזן הכוחות האזורי. עם זאת, המבנה הדמוגרפי העדין השורר באמירות מחייב את העוסקים בעשייה הדיפלומטית להכיר היטב את מאזן הכוחות השברירי בין מוסד המלוכה לבין שלל גורמי האופוזיציה, שחלקם נתמכים על-ידי אירן
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il