X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
הרצח הפוליטי הבא יהיה כנראה כנגד מפגינים, בדומה למקרה של אברושמי נגד גריצווייג. אך ההסתה כיום שונה מרחק שמיים וארץ מזו שהתנהלה ערב רצח רבין היא הורכבה מארבעה נדבכים עיקריים: מהממסד (כגון נתניהו), מפנאטיות דתית, מתחושה של חורבן הבית, ומהסתה יעילה כנגד אדם יחיד
▪  ▪  ▪
עמיר. רצח וגם ירש [צילום: פלאש 90]

ההודעה של איתן הבר בדבר מותו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל הביאה עימה קול זעקה שבורה שעברה בכל רחבי ארץ הקודש. הרוצח הארור והמתועב יגאל עמיר ירה שלושה כדורים בלב ליבו של העם ופילח את מרקם החברה על כל רבדיה השונים. הימין המתנחלי-משיחי לעולם יישא על גבו אות קין, והשמאל לעולם לא יתנחם, מבלי חס וחלילה להוריד מכאבם של כל אלו שלא ראו או רואים ברבין את מנהיגם האישי - הכאב הוא של כולם; וכן, גם לציונות הדתית מותר לכאוב.
הקיטוב, השסע והפצע שהרצח האיום יצר מעולם לא אוחה, וספק גדול אם מתישהו זה יקרה; להפך - נראה שהוא רק מעמיק וגדל לממדי ענק אשר מאיימים להרוס את החברה הישראלית ולנפץ לרסיסים כל שאיפה לאחדות. גם מי שעוד לא נולד כאשר רבין נרצח יכול בוודאי להרגיש זאת. עברו 25 שנה - שנות דור שלם - וההסתה רק הולכת וגוברת.
ההסתה של היום מאוד שונה מזו שהתנהלה ערב רצח ראש הממשלה. היא יותר דומה לזו שקדמה לרצח אמיל גרינצווייג על-ידי יונה אברושמי. נראה כי הרצח הפוליטי הבא יהיה כנגד מפגין או מפגינים. כבר עכשיו העם עד לאלימות המתרוצצת ברחובות של פעילי ימין כלפי אלו המוחים כנגד רה"מ בנימין נתניהו. רק שכיום נוסף עוד אלמנט חשוב המשחק תפקיד משמעותי בשיח הרווי באלימות המתנהל כיום - הרשתות החברתיות, בהם ההסתה משתוללת כמו אש בשדה קוצים.
באינטרנט ניתן לכתוב הכל. מצד אחד, מדובר בכלי המנגיש מידע וידע שפעם לא היה בהישג יד, מה שתורם להשכלה ולשוויון הזדמנויות, ובנוסף טומן בחובו את האפשרות לקירוב של אנשים זה לזה וליצירת אינטראקציות ביניהם; מצד שני, מאוד קל לקלל ולהסית כאשר הדבר נעשה מול המחשב ולא מול בן אדם אמיתי, ומאד מאוד קל להפיץ אלימות מילולית להמון אדם, מה שלא היה אפשרי פעם. בנוסף, הקלות הבלתי נסבלת שבהפצת פייק ניוז ושקרים תורמת רבות לשיח של שנאה, שכן ניתן להטות דעת קהל, לפרסם דברי שטנה לכל מאן דבעי, ולגרום לקבוצות אנשים לחשוב, למשל, שפוליטיקאי מסוים מתנכל אליהם, על-ידי כתיבת מאמר עליו שמתיימר להציג עובדות, למרות שהן שקריות לחלוטין, וכתוצאה מכך מתקבעות תחושות של אנטי ושל שנאה כלפיו, גם אם הוא לא עשה דבר שיצדיק זאת.
הרעל שנשפך ברשתות החברתיות מגיע כמעט לכל מקום ולכל חלקה טובה. למעשה, כמעט ואי אפשר להתחמק ממנו, מה שתורם ליצירת שיח מאיים, מסית, מפלג, מקטב ואלים - כל מה שצריך על-מנת ליצור כר פורה לרוצחים בפוטנציה וליצירת התנאים המתאימים שיבשילו לכדי מעשה מתועב. ועדיין, ההסתה כיום, כאמור, שונה מרחק שמיים וארץ מזו שהתנהלה ערב רצח רבין. ישנם מספר נדבכים עליהם היא נבנתה:
א. הממסד: חלק מההסתה הפרועה הגיעה מהממסד והמיינסטרים - ליבו הפועם של העם. למשל, ראש האופוזיציה דאז, נתניהו, המנהיג הבלתי מעורער של חצי מן הציבור, לא רק שנתן להסתה את הבמה הראשית ולגיטימציה סוחפת, אלא שהיווה בה חלק משמעותי במישרין: הוא שיסה את העם והסית ללא הרף נגד רבין. הוא ידע על השיח האלים ששכן בקרב חלק גדול מהימין המתנחלי-משיחי, ועל-מנת לצבור אצלו נקודות, רכב עליו. זה לא רק השלהוב שלו את ההמון שהתיר את דמו של רבין ושקרא מפורשות לרצח בכיכר ציון (טענותיו כי לא שמע את אותן קריאות עומדות בניגוד לעובדה שדן מרידור ודוד לוי, למשל, לא היו מוכנים לשתף פעולה עם ההסתה והסתלקו מן המקום), או נוכחותו בהפגנה בה נשאו ארון קבורה עם השם של רבין (ממש אין זה משנה שהיה זה ארון הקבורה של הציונות - הכוונה להסית לרצח הייתה ברורה) לצד חבל תלייה, זה גם שלל אירועים אחרים, ובעיקר הלך רוח. כמובן שהוא לא התכוון ולו לרגע אחד שיתבצע רצח ומן הסתם לא דמיין זאת בחלומותיו הפרועים ביותר, אך חוסר הבנתו את המצב, או יותר נכון העובדה כי בחר להעלים עין מול מה שהתחולל מתחת לפני השטח, והתנהלותו הלוקה בחסר עקב זאת, מובילים להבנה כי דבק בו רבב ואין מנוס מלקבוע כי האשמה מרחפת מעליו. יש לזכור שעמיר העיד על עצמו שהוא לא היה פועל לולא הרגיש כי הציבור עומד מאחוריו.
ב. פנאטיות דתית: עמיר העיד בנוסף שהוא לא היה רוצח ללא תמיכה של הרבנים. השימוש הנבזה שלו בדיני תורה כדין מוסר ודין רודף וההשראה ששאב מגיבורו ברוך גולדשטיין לא היו נחלתו הפרטית, כי אם הלך רוח שזרם עמוק בתוככי זרמים מן הציונות הדתית. עמיר התווה עבור עצמו דרך, והרבנים לא רק שנתנו לה לגיטימציה אלא גם עזרו לו לסלול אותה. כאשר הסתה מעורבת עם דת, היא נעשית בהרבה יותר מסוכנת, שכן היא הופכת לציווי אלוהי, ולא רק שלא ניתן לסתור דברי אלוהים חיים, אלא שגם מצווה ואף חובה לקיים אותם. אם מוסיפים את העובדה כי עמיר הרגיש שהוא שליחו של אלוהים ושניתן לו גב בעניין זה ממוריו הרוחניים, מקבלים מתכון הרסני, במיוחד לאור העבודה שהוא חי בסביבה המעודדת הסתה ושהוא הסתובב בחוגים בהם קידשו את ערך המוות וקריאות מפורשות לרצח היו שם דבר שבשגרה. יתרה מזאת - דין רודף ודין מוסר מצווים כי מותר ואף חובה להרוג את מי שעובר עליהם, שכן לדידו של עמיר - רבין רדף את עם ישראל ומסר אותו לידי מרצחים; בכך עמיר גם הגן על עצמו מפני מוות בידי רבין, וגם הציל את הציבור. לכאורה גן עדן מובטח כמו גם מחילה על כל העוונות, שכן כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו, ובכל מקרה מדובר מבחינתו כביכול בהגנה עצמית.
ג. הסתה כנגד אדם יחיד: כאשר כל האש מופנית כלפי בן אדם אחד ומתמקדת בו - הסכנה גדולה לאין שיעור מאשר הסתה כנגד קבוצה; כאשר ממקדים את כל המאמצים כנגד איש אחד, כל הלהבות של כל השונאים מופנים אך ורק כלפיו. במקום להתפזר ולהסית כנגד המון אדם, כלל המסיתים הפנו את כל תשומת ליבם לאדם אחד יחיד ומיוחד, וכך ההסתה הפכה ליותר יעילה. כך גם גדלו הסיכויים שרוצחים בפוטנציה יתנקשו ספציפית ברבין. כל המאמצים של כל התאים, כמו התא של עמיר, היו מרוכזים סביב אדם יחיד, וכך גם גדלו הסיכויים כי יצליחו לבצע את זממם.
ד. הסכמי אוסלו: הסכמי אוסלו נתפסו על-ידי חלק גדול מהימין כחורבן הבית; קל וחומר שחלק הארי של הציונות הדתית תפסה כך גם היא את תהליך השלום, שכן ההסכמים כללו החזרת שטחים והתנחלויות בהם התגוררו חלק מן האנשים. הם קבעו כי רבין נתן נשק לפלשתינים וכי הוא עשה זאת במודע שאותו נשק יופנה כלפי יהודים. לפי ראות עיניהם, רבין עשה יד אחת עם המחבלים; מבחינתם, זה לא רק חורבן הבית - הבית האישי ומדינת ישראל בכלל - זה אדם שמחריב במו ידיו את הבית ומציב צלם בהיכל. הם ראו זאת כפגיעה אישית בהם כמו גם בכל העם, וחלק לא מבוטל מהם החליט שגודל השעה מחייב מעשים קיצוניים.
כל אלו תרמו ליצירת אווירה קשה, והקיטוב רק החריף את השנאה כלפי רבין: עצם העובדה שרוב העם לא הבין, לדידם של חלק מהציונות הדתית, כי העם עומד ערב חורבן הבית, גרם להקצנה ולהבנה שעליהם לנקוט צעדים דרסטיים, ומכיוון שרבין שלט בצורה דמוקרטית, הם החליטו כי עליהם לפעול מחוץ לכללי המשחק; כי מותר; כי חייבים; כי אם לא - ישראל תתמוטט. לא היה אכפת להם שהדרך שהם רקמו במו ידיהם תביא בעצמה לחורבן הבית ולשסע שלא יהיה ניתן לאחות - כי למי בכלל אכפת משמאלנים בוגדים שעוזרים למחבלים ושבעצם כבר לא יהודים? הרי רק מי שדתי וימני יכול להחליט מיהו יהודי ומי לא; ומי שלא - אפשר להקריב אותו. עמיר הצליח. הוא ניצח. גם רצח וגם ירש. השלטון הועבר למי שהוא רצה. למי שהסית. לנתניהו, שעדיין עוסק במלאכת ההסתה. גם הוא ניצח. הסית וירש.

תאריך:  29/10/2020   |   עודכן:  29/10/2020
+נתניהו: יש היום הסתה לרצח רה"מ - ואיש לא פוצה פה
12:57 29/10/20  |  עידן יוסף

הכנסת קיימה מליאה מיוחדת לזכר יצחק רבין במלאת 25 שנה לרצח ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר יצחק רבין ז"ל במלאת 25 שנה למותו. הישיבה התקיימה במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ובני משפחת רבין. אל הישיבה הגיעו 63 חברי כנסת מתוך 120.
ראש הממשלה בנימין נתניהו בחריפות את כלי התקשורת ואת יריביו הפוליטיים במהלך נאומו. קרא להוקיע הסתה לאלימות מכל צד שהוא: "25 שנים חלפו מאז הרצח הנורא. נזכור שבעברו הרחוק של עמנו ידענו אסונות לאומים שקנאים חסרי רסן עשו דין לעצמם. אם נרשה לאנשי שוליים לנהוג כך גם היום, שוב נמצא עצמנו על סף התהום. כולנו חייבים להוקיע תופעות הרסניות של הסתה לאלימות וביזוי מכל צד שהוא. כולנו חייבים לגנות בתוקף גילויי בפועל אלימות פוליטית ואחרת מכל מחנה שהוא. צרור יריות בכיכר העיר לא היה ולא יהיה תחליף להכרעת העם בקלפי. הכרעה הזאת מושגת במדינה דמוקרטית ע"י ויכוח נוקב, הבעת דעות מגוונות, ושכנוע עם מעל במת הכנסת, ומעל במת התקשורת.
נתניהו הדגיש כי על כלי התקשורת להביע מגוון דעות ואמר כי זו הגדולה של הרשתות החברתיות: "הדמוקרטיה תלויה בכך שכלי התקשורת לא יציגו דעה אחידה מונוליטית חד גונית, כשאני שמעז להביע דעה אחרת אפילו קצת אחרת מוקע מיד. זאת הגדולה של הרשתות החברתיות, הן לא כפופות לתכתיב הדעות שבא מלמעלה מקומץ אנשים, מצד קבוצה קטנה שמוטה תמיד רק לכיוון אחד. כל עוד הרשתות החברתיות מאפשרות את חופש הביטוי למי שקולם מושתק בתקשורת הממוסדת והריכוזית, הן תורמות תרומה חשובה לדמוקרטיה. אבל גם שם ברשתות החברתיות צריך לשמור שלא ייחצו קווים אדומים, אסור שתהיה שם שום הסתה לרצח, שום הסתה לאלימות, מכל צד שהוא."
נתניהו הביא ציטוט מדברים שנשא בכנסת כמה שבועות אחרי הרצח ובהם אמר: "היסוד של כל חברה חופשית הוא דמוקרטית הוא הוויכוח הציבורי הנוקב בשאלות העומדות על סדר היום הציבורי ולכן לא רק אלימות והסתה לאלימות מסכנות את המשטר הדמוקרטי, לא פחות מזה מסכנת אותו האוירה של השתקת יריבים פוליטיים שהיא סכנה אמיתית לכל חברה חופשית".
לאחר הציטוט אמר נתניהו "אסור לנו לרמוס את חופש הדיבור ובאותו זמן אסור לנו לקבל הסתה לרצח מכל צד שהוא, לא כלפי ציבור כזה או אחר, לא כלפי יהודים לא כלפי הערבים לא כלפי מפגינים ולא כלפי מנהיגים. היום, 25 שנים אחרי רצח רבין יש הסתה מפורשת לרצח כלפי ראש הממשלה ובני ביתו חדשים לבקרים, ואיש כמעט אינו פוצה פה."
חברי הכנסת יאיר גולן ותמר זנדברג מחו על הדברים ונקראו לסדר.

פינת זיכרון [צילום: שמוליק גרוסמן/דוברות הכנסת]
מכבדים בקימה [צילום: שמוליק גרוסמן/דוברות הכנסת]
+צפו: טקס פתיחת יום הזיכרון הממלכתי לזכר יצחק רבין
10:04 29/10/20  |  


מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
ההסתה שקדמה לרצח רבין
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
שקרנית מרעילה שכמותך - ל"ת
תסתכלי במראה !!!  |  29/10/20 20:42
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות פרשת רצח רבין
עמוס גלבוע
שלוש הערות על האיש ומורשתו: האחת, גם הוא לא רחק משחיתות; היה רה"מ הראשון שהיה מוכן לסגת מכל רמת הגולן; אבל, "האני מאמין" שלו בנושא גבולות ישראל בזירה הפלשתינית הוא המורשת האמיתית שלו, שראוי לשננה וללמדה
עמנואל בן-סבו
25 שנים להירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין על-ידי בן עוולה, יגאל עמיר    25 שנים בהם הצל הנורא מרחף מאז על השיח הציבורי ונוחל כישלון מוחלט
מרדכי ליפמן
השבוע לפני 26 שנים, ביום רביעי 19 באוקטובר 1994, בוצע פיגוע התאבדות באוטובוס קו 5 של חברת דן ברחוב דיזנגוף, תל אביב, סמוך לפינת הרחובות דיזנגוף ואסתר המלכה, כ-100 מטרים צפונית לכיכר דיזנגוף    בפיגוע נרצחו 22 בני אדם ונפצעו עשרות
עידן יוסף
המשנה ליועמ"ש: "היועץ המשפטי לממשלה הוא יעד להתקפות הכי בוטות שהיו אי-פעם בהיסטוריה הישראלית מבחינת המוסד"    "נתקלת באתגרים קשים ולא פשוטים מאישי ציבור"
איתמר לוין
בית המשפט דחה את עתירתו של עמיר נגד הגבלת שיחותיו ל-15 קרובי משפחה מדרגה ראשונה, בשל חוות דעתו של השב"כ    הורה להגדיל את היקף השיחות משעתיים לארבע שעות ביום
רשימות נוספות
נתניהו: נחצו גבולות באזכרה לרבין  /  מירב ארד, איציק וולף
"השיח על זהות רוצח רבין - הבל"  /  עידן יוסף
גנץ בעצרת לזכר רבין: "חובתנו לאזן את הכיכר"  /  עידן יוסף
עוד אכזבה  /  רותי איזיקוביץ
רבין ואוסלו - סימני השאלה  /  יוסי אחימאיר
"כל החשבון עוד לא נגמר"  /  יהודה שלם
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il