מָה אַתָּה חוֹשֵׁב
שֶׁאֲנִי לֹא רוֹאָה?
בְּעוֹד רֶגַע יְאַבְּדוּ דִּירוֹת
יִזָּרְקוּ לִרְחוֹבוֹת
יוֹתֵר יְלָדִים רְעֵבִים
יִהְיוּ עוֹד פִּטּוּרִים.
הַהוֹן וְהַשִּׁלְטוֹן יַגְדִּילוּ צַעַד
יִתְרַחֵב הַפַּעַר.
עוֹד נִהְיֶה שַׁיָּכִים לְסִין
אוֹ לְאַבּוּ דַּאבִּי
וְהַתַּשְׁלוּם עָלֵינוּ.
מִי יִמְשֹׁל
כְּשֶׁהֶעָרִים מִתְרוֹקְנוֹת
מִשְׂרָדִים מִשְׁתַּתְּקִים
עֲסָקִים נִסְגָּרִים.
קַל לָאֲתָר, לְאַחְזֵר
לִכְלֹא
אוֹרוֹת מְהַבְהֲבִים
מִשְׁטָרָה.
הַבּוּרוּת עוֹלָה רָמָה
וּמָה עִם הַחֲרָדָה.
שׁוֹמַעַת אֶת נִשְׁמַת
הַמֻּרְדָּמִים
הַמֵּתִים בִּבְדִידוּתָם בְּמַרְתְּפִים
וְהָעוֹלָם?
אַךְ זֶה לֹא מַחֲנֶה שֶׁאִמִּי עָבְרָה,
אֲנִי רוֹאָה קֶרֶן שֶׁמֶשׁ
זְעִירָה
מַחְוִירָה אֶת הַשָּׁמַיִם.
הַמַּדָּע, הָרְפוּאָה,
בְּנֵי אָדָם מְרִימִים רֹאשׁ,
בַּחֲלַל רֵיחַ מַאֲמָץ.
נוֹשֵׂאת עֵינִי לַשָּׁמַיִם
מַבִּיטָה אֶל הַיַּם
מִתְחַמֶּמֶת מִמַּבַּט אוֹהֲבַי.
הִתְבַּהֲרוּת.