יש כאן ללא ספק אנומליה שעלינו, כמי שעוסקים 24/7 בנדל"ן בכלל ובשוק הדיור בפרט, להסביר אותה. בניגוד גמור לציפיות שהיו סביב פברואר-מרס 2020, כשהחלה מגיפת הקורונה להשתולל, ששוק הדיור ייכנס לתרדמה, קרה בדיוק תהליך הפוך. דווקא כשהוכרז של סגרים, ובמיוחד לקראתם, הייתה פעילות מואצת של רכישת דירות, מהגבוהות בכל הזמנים.
שתי דוגמאות מובהקות לכך היו בחודשים מרץ ודצמבר 2020. דווקא בחודש מרס, שבמחציתו הוכרז של הסגר הראשון, נטלו רוכשי הדירות משכנתאות בהיקף ללא תקדים של כ-8.6 מיליארדי שקלים. כך גם היה בדצמבר, כשהיה ברור שינואר 2021 הולך להיות סגר שלישי, כשרוכשי הדירות נטלו משכנתאות בהיקף של כ-8.2 מיליארדי שקלים.
רק בשביל לסבר את האוזן, מדובר בממוצע של כ-100 מיליארד שקלים לשנה(!) ההיקף הגבוה ביותר בכל הזמנים. כלומר, מתוך רוכשי הדירות באותם חודשים, היה אחוז גבוה במיוחד של ישראלים שאינם מי יודע מה בעלי אמצעים, שהימרו, מן הסתם מתוך ייאוש וגם מתוך ידיעה שמלאי הדירות בשוק הולך ומתדלדל, בבחינת "שתה ותאכל כי מחר תמות".
זוהי אנומליה מסוכנת ביותר, ובמיוחד לאור העובדה שכל מקבלי ההחלטות, מהממשלה, דרך בנק ישראל וכלה בבנקים המסחריים, יודעים היטב, היטב, כי בין נוטלי המשכנתאות, שהין בממוצע כ-900-850 אלף שקלים (כולל רוכשים רבים שנטלו משכנתאות בהיקף של יותר ממיליון שקלים!) ישנם לא מעט שבהם לפחות אחד מבני הזוג אינו עובד או מצוי בחל"ת, שלא לדבר על סכנת פיטורים ואבטלה פוטנציאלים של רבבות נוספים.
בגדי המלך החדשים
אנומליה זו, אגב, באה לידי ביטוי לא רק בשוק הדיור, אלא גם בנגזרות נוספות דוגמת הבורסה לניירות ערך ש"חגגה" השנה, אולם בשונה מהבורסה ובשונה מחגיגת צריכה בנגזרות נוספות, האנומליה בשוק הדיור הינה מסוכנת במיוחד, זאת משום שבפועל חלק נכבד ממשקי הבית בישראל מינפו את עיקר רכישת הדירה באמצעות נטילת משכנתא, זאת ללא כל ביטחון שאכן יעמדו בכך.
על-מנת למנוע קטסטרופה, הפתרון, לטעמי, חייב להיות משולב, גם במדיניות שוק הדיור בשנה הקרובה, ובכלל, וגם במדיניות בנק ישראל והבנקים המסחריים. מחד-גיסא הגדלת היצע הבנייה ומתן ההיתרים באופן משמעותי חיוניים על-מנת לצנן את עליות המחירים בשוק הדיור ואת לחץ הרוכשים, ומאידך-גיסא יש מקום ליצירת מסלולי החזר משכנתה פרטניים על-פי היכולות של כל רוכש ורוכש, זאת משום שקריסה של רבבות משקי בית שנטלו משכנתאות, תבוא מן הסתם כבומרנג בסופו של דבר אל פתחם של הבנקים ואז כולם ייצאו נפסדים.
כך או אחרת, לפליאה בעיני כיצד כל הגורמים המחליטים בממשלה, ובכלל, נותרים אדישים למראה אנומליה זו. האוצר מפרסם את הנתונים שלו. בנק ישראל את הנתונים שלו. הלמ"ס את הנתונים שלו. בחודש שעבר, לדוגמה, התבשרנו על עלייה של 45 אחוזים במכירת דירות, כולם חוגגים ופותחים בקבוקי שמפניה ועולם כמנהגו נוהג. האם איש מהם אינו מבחין באבסורד?
ואולי, אולי, מה שקורה כאן זה בדיוק מה שקרה בסיפור האגדה של הנס כריסטיאן אנדרסן "בגדי המלך החדשים", בו כל הצופים בתהלוכה ראו מלך עירום, אבל היו בטוחים שרק הם רואים זאת והאחרים לא, ועל כן מחאו כף למראה, כביכול, של בגדי המלך החדשים, עד שילד קטן אחד זעק "המלך הוא עירום"?