ידיעה קצרה, לטעמי מחרידה ומזעזעת, הופיעה במבזק חדשות. חייל קומנדו ישראלי שהיה בניווט בדד בלילה הותקף על-ידי ערבים אשר חטפו את נשקו וברחו. סיפור המעשה בפירוט הוא כדלקמן: החייל מיחידת הקומנדו היה בניווט לילי באזור שפרעם. שני ערבים במכונית שאלוהו אם הוא זקוק לטרמפ. בהמשך הבחין החייל ששני הערבים עזבו את רכבם והולכים בעקבותיו. כמסופר, התפתח עימות אלים בין החייל ובין הערבים, עימות שבסופו הצליחו הערבים לחטוף מידי החייל את נשקו ולהימלט מהמקום.
כאמור, החייל נאבק בערבים דקות ארוכות ומתברר שנפצע ביד ובפנים ככל הנראה קל, ברוך השם. מכל מקום בעקבות המאבק החייל נזקק לטיפול רפואי. עוד סופר, לשמוע ולא להאמין, שהחייל הספיק להשליך את המחסניות של נשקו אל בין השיחים.
וכעת למדהים מכל - בצבא ציינו לטובה את תגובת הלוחם (!!) שנאבק בעבריינים ודיווח על כך באופן מידי למפקדיו. עוד אמרו חכמי חלם מצה"ל ש"נחצה קו אדום" וכי הצבא יפעל ביחד עם המשטרה למצוא את "העבריינים".
כעת למה שהיה צריך להתרחש ולא קרה - חייל קומנדו או כל חייל אחר אמור לא לאפשר לאויב או כל חשוד להתקרב אליו באופן שיהיה מגע גופני ישיר בין החשודים/אויבים לבינו. אם למרות אזהרה ואפילו ירי באוויר החשוד מתקרב על החייל לירות בו על-מנת להורגו. כל זה על אחת כמה וכמה כאשר החייל הוא לבדו, בלילה, באזור שורץ אויבים ומחבלים פוטנציאליים.
החטאים כאן מרובים -
החייל לא פעל כמצופה מלוחם בכלל ומלוחם ביחידת קומנדו בפרט.
אסור היה לחייל להגיע למצב של עימות פיזי, בוודאי לא במשך דקות ארוכות.
שיבוש גדול וחמור הוא זריקת המחסניות אל בין השיחים. אלא היו צריכות להיות בתוך הנשק ולספק את הכדורים אותם היה על החייל לירות באויב.
נשאלת השאלה (לא אלי ולשכמותי היא מופנית, שכן אנו מתריעים על הבעיה מזה שנים!!) הכיצד הגענו למצב חמור שכזה. התשובה פשוטה וניתן להיווכח בה, בקלות יתרה, בתגובת הצבא לאירוע כמתואר לעיל.
בקוראי את הידיעה היה ברור לי שהחייל צריך להיות מודח מהיחידה, בשל רשלנות פושעת, בשל תפקוד לקוי ורע, בשל זריקת ערכי צה"ל (ביחד עם המחסניות) לפח האשפה, בשל העובדה ששיקול הדעת שלו פגום ומעוות שהרי אך בנס נותר בחיים, על-פי המסופר. ההדחה נדרשת גם באופן אישי ומהותי בשל התפקוד הגרוע וגם למען יראו וייראו. התנהלות כזו היא קלון ולא גאווה!ואילו הצבא, מפקדיו, הדרג הבכיר יותר - אלה שבחו את החייל על התנהלותו!
אתם מבינים את הצרה הנוראה, את המשבר הערכי, את החידלון, את הרפיסות, את המצב התודעתי החולני בו מצוי הפיקוד הבכיר בצבא!?! כל זה אינו חדש ומילים הרבה נכתבו בנושא, גם על-ידי כותב שורות אלה.
מה שדרוש הוא מהפיכה תודעתית, טיהור הפיקוד העליון מכל מי שמשבח חייל על התנהלות כפי שהייתה במקרה זה, חיזוק הערכים ובראשם החתירה למגע, ניצחון בכל קרב ומיגור האויב, סילוק המשפטנים ש"תועלתם" היחידה סירוס חיילינו וחינוך מחדש של חיל החינוך.
לתשומת ליבך, הרמטכ"ל כוכבי, ציפינו ממך ליותר...
