בתוכנית הבוקר של אברי וטלי בערוץ 13, הופיע לפני מספר ימים מרואיין (שאינני זוכר את שמו) ובפיו רעיון: ישראלים שאינם מצליחים להגיע לארץ (בטיסה), כביכול בכדי להצביע בבחירות, משום שישראל אינה מתירה טיסות נכנסות כחלק מהסגר על נתב"ג, יוכלו להיכנס בעזרת הרעיון המוצע על ידו. בבסיס המימוש תוכנית לשכור ספינת (או ספינות) "קרוז" (CRUIS), להטיס את הישראלים (בטיסות ישירות או אחרות) ממקומות שונים בעולם לקפריסין, להעלותם שם על ספינה ולהשיטם לנמל יפו. שם (או בנמל אחר) ירדו לחוף, "כמעפילים" בשעתו (השימוש במילה "מעפילים" הוא סימולציה או תזכורת להסגר הבריטי האכזר מן העבר).
התוכנית שהוצגה איננה מגובשת ואין זמן רב לגבשה ולהפעילה, משום שאם יעדה הן הבחירות בעוד כשלושה שבועות ברור שיש להזדרז. טענת הסרק, לדעתי, שצורפה להצעה, הובעה המחשבה שכוונת הסגר היא "להגניב" למדינה מצביעי "ימין" חרדים, וכך לשנות את מאזן המשתתפים בהצבעה ואת תוצאותיה. בסיפור מגולמת הנחת יסוד נבזית למדי, לפיה כל מה שעושים החרדים, הוא בהכרח נכלולי, שקרי, ונועד להביא לניצחון נתניהו, ולשרת בכך את מטרותיהם. מאידך-גיסא, ברור שלא הגעתם של הישראלים לארץ לצורך הצבעה היא סיבתה האמיתית של היוזמה, אלא רצון להביך את הממשלה ולטרפד את הסגר על הטיסות. שהרי הסגר נועד לשפר את ממדי התחלואה ולספק לממשלה "סיפור הצלחה" להתגדר בו. הדבר עלה בין היתר מתגובת היזם לשאלה: איך ירדו האנשים לחוף, אם המדינה תמנע זאת? תשובתו "בחצי פה", בה חשף טפחיים מהכוונה האמיתית: "על החוף יחכו לנו ישראלים רבים כמו בעליית המעפילים ובעזרתם נפרוץ ונסתדר". רעיון בוסר זה, הוליד בדמיונו את הכינוי לספינה (או ספינות) "אוניית מעפילים". השלטון "הנוגש" בישראל אינו מאפשר (כביכול) לישראלים לחזור למולדתם בדרך המלך, יעשו זאת אפוא על אפו ועל חמתו באוניות מעפילים. היזם מסר שהוא מוכן לממן עניין זה. מתשובות אחרות שלו ברור, שטרם חשב על הנושא במלואו, על כל היבטיו ואין לו פתרונות מגובשים לכל הדילמות, אולם... רעיון גולמי - יש ויש! גם אם בסופו של יום לא יצא לפועל, ההחשדה השלילית, חלק חשוב במלחמת התדמית התקשורתית, כבר הושג.
מבחינה רפואית, הטיעון הבסיסי שעלה בשיחה הנ"ל הוא שישראלים ייבדקו לפני הטיסות לקפריסין ושוב לפני העלייה לספינה; ואם נחוץ גם לפני הירידה ממנה. מאחר שזמן הטיסה כמעט מכל מקום הוא עניין של שעות, וזמן ההפלגה מקפריסין גם הוא עניין של שעות ספורות בלבד והישראלים "יבטיחו" - שהם נשמרים היטב במעבר מהטיסות לספינה, יש בתהליך זה משום פתרון רפואי כביכול לבעיית הכניסה הבטוחה לארץ והבטחת זכות הבחירה לכל אזרח שיחפוץ בכך. ההסדר מחורר כגבינה שוויצרית והחורים בו, במיוחד כאשר מדובר במשמעת הישראלית, מרובים על הביטחונות.
עם זאת, יש בשימוש בספינה המביאה תושבים שחוזרים לארץ מקפריסין לישראל, משום אפשרות פוטנציאלית להתגבר על בעיית "השמים הסגורים", מבלי שיהיה צורך לפרוץ את הסגר בנתב"ג ולהסתכן שוב בחדירת מוטציות חדשות למדינה או בהאצת ההדבקה.
ההבדל בין כניסה מספינה לכניסה ממטוס הוא משולש: א. הספינה עוגנת בים וקל לשמור בה על סגר, כאשר מרחק העגינה נשלט ע"י פיקוד הספינה ומשמר החופים. ב. יורדים מהספינה רק מי שמקיימים את תנאי הסף של: חיסון כפול, החלמה ממחלה, או בדיקות 24-48 שעות לפני העלייה או הירידה. מי שעולה לספינה מתחייב על אלה בחתימתו ובהצגת תיעוד מתאים, ומי שאינו עומד בתנאי הסף, נותר על הספינה וחזר עימה לקפריסין, שם יסתדר בכוחות עצמו. מי שחזר בספינה ולא ניצל את זכותו להצביע, ישלם את מחיר הפעולה והנסיעה ג. בספינה ניתן לקיים תנאי חיים נורמליים (כבמלון מבוקר), ואין בעיה לקבוע מראש שמי שלא יורשה לרדת משום שאינו עומד בתנאי הסף, ישאר על הספינה ויוחזר עימה לקפריסין ולוודא קיום הדבר.
ספינות גדולות יכולות להשיט אלפי אנשים ולקיימם על סיפונן פרק זמן ממושך יחסית, מה שלא כן במטוס שנוחת בנתב"ג, מתפנה לאלתר והשליטה על התנהלות הנוסעים הופכת בפועל לבלתי אפשרית. ניתן כמובן להשתמש ביותר מספינה אחת בו-זמנית ולקיים "רכבת ימית" בקצב הדרוש ולפי תכנון גמיש למדי.
חכמולוגים שינסו להגיע לחוף בשחייה, או להיאזר בחכמולוגים אחרים מכוון החוף, יאסרו, יועמדו למשפט מהיר במספר סעיפי עבירה (יחויב בחוק) ויענשו בעונש חמור, בהתאם.
תירוץ הבחירות הוא נקודת ציון אחת בזמן הממושך של משבר הקורונה על כל התפתחויותיו והסתעפויותיו, אלה שהן ממשיות ואלה שמבויימות. חרף השיפור הכללי במצב התחלואה בהשפעת החיסונים, הסיפור טרם הסתיים, המוטציות עדיין מופיעות, ומספר "המתלבטים" בשאלת החיסונים טרם נפתרה. הבחירות ופסח שבדרך, עלולים לחולל הפתעות חדשות ונראה שרעיון השימוש בספינות, היה ונדרש לחזור לסגר בנתב"ג או לצימצום היקף הפעילויות, עשוי להיות מעשי ומועיל במקרה כזה. העלות נראית על פניה כסבירה או שקולה כנגד המבצעים האוויריים וחסכון בחיי אדם, שהפך אצלנו לשיקול כמעט האחרון בסדר העדיפות הלאומי - בוודאי מצדיק זאת.
מוצע שמשרד הבריאות, קבינט הקורונה וגורמי אכיפת החוק יבחנו רעיון זה כחלופה לפריצת הסגר על נתב"ג מצד אחד וכמענה לזכות אזרחית הבסיסית או צורך ממשי ודחוף אחר היה ונתגלגל לגל נוסף של תחלואה מתפרצת.
