כאשר שר החוץ האמריקני, אנתוני בלינקן, מתאר את גישתו של הנשיא ג'ו ביידן לנושאי חוץ מרכזיים, לא ניתן לחוש ב"דוקטרינה" אלא בהלך רוח מעשי: לפתור בעיות, לתקשר בצורה ברורה עם ידידים ואויבים, לקדם את "הסדר המבוסס על כללים" צעד אחד צעד – מנתח דייוויד איגנציוס בוושינגטון פוסט.
בלינקן פרש את השקפת עולמו של ביידן בראיון ראשון שהעניק בשבוע שעבר; איש אינו מכיר טוב ממנו את הנשיא בהיבט זה. אפגניסטן היא הנושא הבוער ביותר, ובלינקן הבהיר שביידן יחזיר הביתה את החיילים האמריקנים בלא לקבוע מועד לכך. לצד זאת, בלינקן ענה בשלילה על שאלתו של אינגנציוס, האם ביידן שגה כאשר אמר במסיבת העיתונאים הראשונה שלו, כי אינו רואה את החיילים האמריקנים נשארים באפגניסטן גם ב-2022.
בלינקן עצמו מנסה לרקום תוכנית לתקופת מעבר חלקה במקביל ליציאת הכוחות האמריקנים, כולל עקרונות בסיסיים להקמת ממשלה, בחירות מוקדמות וצעדים אחרים לחלוקת הכוח בין הטליבאן לבין הממשלה. ביידן מבין את הסכנה שאפגניסטן תשקע מחדש במלחמת אזרחים או שהטליבאן ישוב ויהפוך אותה לבסיס פעילותו, אך סבור שהותרת כוח סמלי בקאבול רק תזיק. בלינקן השתמש בביטוי "ענווה ואמון" – המבטא השקפה רחבה יותר של ביידן ושלו לגבי הכוח האמריקני. הניסיון בעירק ואפגניסטן לימד את ביידן, שארה"ב אינה יכולה להכתיב את התוצאות, אך הוא משוכנע שלאידיאלים האמריקניים יש השפעה ממשית.
ביידן מאמץ גישה מעשית דומה כלפי רוסיה. איגנציוס שאל את בלינקן כיצד ביידן גם יכול לכנות את ולדימיר פוטין "רצחני" וגם לעבוד איתו. בלינקן השיב: "הנשיא ברור ביותר לגבי שני דברים. הוא יטיל על רוסיה את האחריות לכל מעשה פזיז או עוין, ויהיה פתוח לתחומים בהם ייתכן שהאינטרס ההדדי שלנו הוא לעבוד איתה". בלינקן הוסיף, שהוא מודאג מהחלטתו של פוטין בחודש שעבר להעביר אלפי חיילים ונשק כבד לגבול אוקראינה ואמר שארה"ב עוקבת אחרי ההתרחשויות 24/7.
גישתו של ביידן כלפי סין היא עירוב דומה של הדגשת האינטרסים האמריקניים וחיפוש תחומים של שיתוף פעולה. לדברי בלינקן, ביידן הורה לו להעביר לנציגי סין בפגישתם בחודש שעבר את המסר, לפיו מעשיה במחוז שינגיאנג, טייוואן, הונג-קונג וים סין הדרומי אינם ענייניה הפנימיים אלא מאיימים על הסדר הבינלאומי.
ביידן תומך בגישה מסורתית מאוד להנהגתה העולמית של ארה"ב. שוב ושוב הוכח, הסביר בלינקן, שכאשר ארה"ב איננה מובילה – מישהו אחר, ובמיוחד סין, מנסה לתפוס את מקומה בצורה שתפגע באינטרסים או באידיאלים שלה. אפשרות אחרת היא שאיש לא יופיע במקומה, והתוצאה היא תוהו ובוהו וחוק הג'ונגל – מצב הפוגע גם הוא בארה"ב וידידיה. גישתו של ביידן לגבי המנהיגות האמריקנית עשויה להתרחב לצורות חדשות של שיתוף פעולה. בלינקן הזכיר קואליציה שבבסיסה מדינות דמוקרטיות ובעלי עניין אחרים, כמו חברות הטכנולוגיה הגדולות, אשר תפתור בעיות ענק המחייבות שיתוף פעולה – מגיפות, שינויי האקלים וטכנולוגיות חדשניות.
חיפוש איזון מעשי בין ערכים לבין אינטרסים הוא מוקד מרכזי במדיניות החוץ האמריקנית, מציין איגנציוס. ביידן מבין את מגבלות הכוח הצבאי האמריקני, ולצד זאת תומך כאמור בגישה מסורתית של מעורבות אמריקנית – שילוב העשוי להבדיל אותו הן מדונלד טראמפ והן מברק אובמה. איגנציוס יצא מן השיחה עם בלינקן כאשר דימויו של ביידן בעיניו לא השתנה: גבר ידידותי בשיער לבן הנוהג בפרארי. רעיונותיו של ביידן לגבי העולם נטועים בעבר, אך מלווים בניסיון חיים של עשיית עסקות – וגירסה מודרנית מאוד של אמנות האפשרי.
