לא רבים יודעים שבסמוך לבית הנשיא בירושלים גר נשיא אלטרנטיבי שמייצג את אותם אזרחים שלא מיוצגים על-ידי הנשיא הרשמי. בחמישה באפריל 2021 נשא הנשיא האלטרנטיבי א.ר. נאום חשוב. להלן הנוסח המלא של נאומו:
אזרחי ישראל,
הבוקר נפגשתי עם חבר הכנסת בנימין נתניהו. הודעתי לו על בחירתי בו, ברכתי אותו על הבחירה ואיחלתי לו בהצלחה. זו הפעם הרביעית בתוך שנתיים שאני נדרש לבחור ולמנות מועמד להרכבת ממשלה. בשלוש הפעמים הקודמות אף מועמד לא באמת הצליח וגם הפעם אנחנו במצב דומה. מבחירות לבחירות אמון הציבור פוחת, סבלנותו פוקעת ומצב המדינה מחמיר, אבל במקום להתאחד, העם ומנהיגיו מתבצרים בעמדותיהם. אזרחי ישראל זקוקים וראויים לממשלה מתפקדת שמייצגת את רצון רוב העם ומסוגלת לקבל הכרעות ומתאכזבים לגלות פעם אחר פעם שהמנהיגות הפוליטית שלהם לא מספקת את הסחורה. איני יכול וגם איני רוצה להכריע במקום אזרחי ישראל איזו ממשלה תקום, אבל אני יכול ורוצה להסביר לכם מדוע השיטה הפוליטית כושלת, מה קלקל אותה ואיך ניתן לתקן את התקלה.
המשחק הפוליטי הוא כמו משחק כדורגל. כל עוד השחקנים מצייתים לחוקים ולשופט, המשחק מתנהל כסדרו. אבל כאשר השחקנים לא ממושמעים, המשחק הופך במהירות לתגרה שלעיתים קרובות מערבת גם את הקהל.
השבר הפוליטי המתמשך בישראל סובב סביב השאלה האם ראש ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום יכול להגיש מועמדות, להיבחר ולכהן? הציבור חלוק בנושא זה: חלק מהציבור והממסד משתמש בנימוק זה כדי להתנגד לנתניהו ולהילחם בו מלחמת חורמה וחלק אחר בעם תומך בו ומשוכנע שהוא קורבן לקנוניה פוליטית. איני מעוניין להתערב במחלוקת זו, אבל את אלה הטוענים שלא תיתכן בישראל תפירת תיקים אני מפנה למר ראובן ריבלין שכני מעבר לגדר, שבעבר האשים את הפרקליטות בתפירת תיק נגדו. גם הדוקטור אביחי מנדלבליט, שעומד בראש מערכת התביעה, האשים בעבר את אנשי אותה פרקליטות בתפירת תיקים ואפילו הגברת ליאת בן ארי סגניתו התלוננה על רדיפה משפטית כאשר נתפסה (לכאורה) מבצעת עבירת בניה בתחום עליו היא מופקדת.
כיוון שהדעות חלוקות, הדרך המוסכמת היחידה בעיני היא לכבד את החוק כלשונו ומה שאינו נתון במחלקות הוא שמבחינה חוקית ראש ממשלה יכול להמשיך לכהן במהלך משפטו וכך אומנם החלטתי ואני עומד מאחורי החלטתי זו בלב שלם. יתרה מזאת, למרות החשיבות העקרונית של הנושא, מדובר בעניין שולי. המצב הכלכלי, המצב הביטחוני, הטיפול במגיפת הקורונה, ההתמודדות עם האיום האירני ועוד עשרות נושאים שעומדים על הפרק דחופים וחשובים הרבה יותר משאלת טוהר המידות של ראש ממשלת ישראל. מוטב היה שנבחרי הציבור יתעלו לגודל השעה ויתגייסו לטובת המדינה ולא רק לטובתם האישית לפני שהמצב יחמיר עוד יותר.
חשוב לי לציין שראשי המפלגות בישראל הם נציגי ונבחרי ציבור ולא אנשים פרטיים. הם לא מייצגים את עצמם בלבד אלא עשרות ומאות אלפי אזרחים שהצביעו עבורם. הם לא מייצגים רק אינטרס אישי אלא אינטרס של ציבור רחב ומשמשים פה ואוזן לאזרחי המדינה שהם הריבון האמיתי בדמוקרטיה. נבחרי הציבור מתרגמים הלכה למעשה ערכים, השקפת עולם, סדרי עדיפות ודרך חיים. לכן אסור בחיים הפוליטיים להחרים נבחר ציבור באופן אישי. מותר להסתייג מדעותיו של אדם, מותר אפילו להחרים את דרכו. אבל אסור לפסול את האדם עצמו. כנאמר במקורותינו "מי שפוסל נבחר אחד כאילו החרים ציבור מלא שבחר בו".
בשיטה הפרלמנטרית שלנו כל נבחר צריך להמליץ על מועמד מטעמו להרכבת ממשלה. הבעיה העיקרית שבגללה לא מורכבת ממשלה היא שחלק מהמפלגות לא ממליצות על-אף מועמד או ממליצות על מועמד לא ריאלי. הצעד הראשון והחשוב ביותר כדי להוציא את העגלה הפוליטית מהבוץ הוא להכריח כל מפלגה להכריע ולא לאפשר לאף צד להימנע. כל מפלגה חייבת להכריע בין שני המועמדים המובילים ומי שאינו מסוגל להחליט שישאר באופוזיציה. מי שלא מכריע שלא ישפיע.
לסיום, כמי שמייצג ומכבד את כלל הציבור הישראלי אני קורא לכול הגורמים להתמקד בתפקידם: לפוליטיקאים לא להחרים זה את זה, לשופטים לא להתערב בסוגיות פוליטיות שאינם מעניינם ולשכני מר ריבלין לכבד את כללי הטקס ולהימנע מהתנהגות מתריסה וילדותית. יחד נוכל להקים ממשלה חדשה ויציבה ולהתחיל ברגל ימין ולא חס ושלום ברגל שמאל.
שלכם,
א.ר. נשיא אלטרנטיבי.
