חלק שני משיחה שניה שלי עם סא"ל בדימוס גיא רפאלי, ששימש בתפקיד בכיר במחלקת הביקורות בצה"ל והתמחה בנושא הפקת לקחים. בחלק זה טוען גיא שאת אסון שייטת 13 בספטמבר 1997, שבו נהרגו שנים-עשר לוחמי הקומנדו הימי של צה"ל, ניתן היה למנוע אם היו מפיקים כהלכה לקחים מאירועים קודמים דומים שבהם לא הושלמה המשימה, מה שאמור היה ללמד את מקבלי ההחלטות הבכירים בצה"ל שהסיכוי להשלים את המשימה נמוך לעומת הסיכון הגבוה מאוד בחיי אדם. לדבריו, רק אחרי האסון חדלו הפעילויות מסוג זה. זה מחיר גבוה מדי בשל אי-הפקת לקחים נכונה בצה"ל.
הפורום לאִזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים שהקמתי, חקר לעומק את אירועי מלחמת יום הכיפורים ופִרסם את מִמצאיו לגבי חזית הדרום בספר "ניצחון בסבירות נמוכה", שהוא הספר המעודכן ביותר על אותה מלחמה. אני חקרתי את הוויית הצבא והמלחמה ופרסמתי את מִמצאַי בספר "תורת הביטחון הכללית - עקרון השׂרידוּת" ואת אבני היסוד של האסטרטגיה הישראלית ופרסמתי בשני ספרים: "גלגל המנוף של ההיסטוריה - התגבשות הציונות האסטרטגית של ז'בוטינסקי", ו"בן גוריון - פוליטיקה ואסטרטגיה". מי שמעוניין לרכוש ספרים אלה, שאזלו מן השוק, וספרים נוספים על האמת בשאר מלחמות ישראל, שהמִמסד הביטחוני טרח להסתיר והתאמץ לסתום לי את הפה, ישלח מייל להוצאת שׂרידוּת:
survival1940@gmail.com